המשטר הגאודינמי של המזרח התיכון מאז תקופת האוליגוקן: סיכום מחקר

המשטר הגאודינמי של המזרח התיכון מאז תקופת האוליגוקן: סיכום מחקר

מודלים אנלוגיים אחדים אוחדו על מנת לצרף את הסגירה של ים נאוטתיס לאחר תקופת האוליגוקן עם הביקוע של מפרץ עדן וים סוף. סגירת ים נאוטתיס שהחלה מאז הנאוגן הקדום והתרחשה כתוצאה מההפחתה צפונה של הליתוספרה הנאוטתית אל מתחת דרום-מרכז איראסיה, יצרה שני סגנונות של התלכדות קינמטית. הענף המערבי של ההתלכדות בנה הפחתה מתחת לדרום-מרכז איראסיה לאורך חזית המעוות ההלנית, שביקעה את אגן השוליים האגאי וגררה את אנטוליה מערבה. הענף המזרחי כלל התלכדות אלכסונית של ערב עם מזרח אנטוליה ואירן לאורך תפר ביטליס–זגרוס, שהפך בהדרגה מאזור הפחתה לתחום של התנגשות יבשות.
מאחר שהמהירות של התנגשות לוחות אטית ממהירות ההפחתה, תנועת החלק המופחת של הלוח הערבי הייתה מהירה מקצב התנועה של החלק המתנגש. לפיכך הלוח הערבי המופחת הסתובב נגד כיוון השעון, ופיתח בשוליו אזורי ניתוק ומתיחה. המתיחה הזאת עוררה מחדש את ההתקדמות של רכס קרלסברג אל תוך מפרץ עדן לאחר יציבות של כמעט 30 מיליון שנה. כמו כן ניתן להניח כי הביקוע של ים סוף במיוקן התיכון הוטבע על גבי התרוממות אזורית, מאחר שהחשיפה של המסיב הערבי-נובי נגרמה במקורה על ידי תימרת מעטפת אוליגוקנית, תימרה שלאחר מכן עיצבה את הרמה האתיופית ואת הרמה של מזרח אפריקה בנאוגן.

מאת :

תאריך פרסום: 
יוני, 2016