מיניפלקטים - עזרים להדרכה בשטח

מיניפלקטים - עזרים להדרכה בשטח

פרויקט "מיניפלקטים של ארץ המכתשים" ופרויקט "מיניפלקטים אילת והערבה" הושלמו ויצאו לאור! 

הפרויקטים של מרכז מדע ים המלח הערבה והרמון כלל הפקת ערכות של מיניפלקטים שנועדו להנגיש ידע מקצועי-מדעי על תופעות טבע ותהליכים גיאולוגיים היוצרים את הנוף. המיניפלקטים הינם פוסטרים צבעוניים עמידים למים ומתאימים לתיק מדריך, המכילים תיאורים גרפיים של תופעות טבע והסברים תמציתיים המותאמים לקהל רחב. עד כה הופצו מאות ערכות מיניפלקטים בקרב מדריכים, אנשי מחקר ומטיילים!

על מנת להבטיח הטמעת המיניפלקטים בשטח – מרכז מדע הפיק חוברת הסבר למיניפלקטים של ארץ המכתשים וחוקריו מקיימים השתלמויות למדריכים. בחוברת ישנם הסברים מפורטים של התופעות והתהליכים שעיצבו את נוף ארץ המכתשים, יש בה העמקה בנושאים המוצגים במיניפלקטים ודגש על הקשר בין התופעות השונות. 

בקישורים הבאים יש את פרטי הערכות המוצעות למכירה:

  

 לפרטים והזמנות:

רותי צור  ramon@adssc.org

08-6539242

 

על מנת להזמין את הערכות יש למלא את הפרטים האישיים לאחר מכן לשלם בכרטיס אשראי/PayPal בלחיצה על כפתור ה- PayPal.

 


סוג הערכה לרכישה (על המחיר יתווספו 25 ש"ח דמי משלוח)

==================

תודות לשותפים ולתומכי הפרויקט:

פרויקט המיניפלקטים הובל על ידי ד"ר ירון פינצי וד"ר חנן גינת ממרכז מדע ים המלח והערבה בשיתוף עם מדריכי החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים וביס"ש שדה בוקר. העיצוב הגרפי נעשה בעזרת סטודיו יטבתה ובהשראה של איורי מדריכים, מיניפלקטים של פרופ' ניר אוריון במכון וייצמן, מאמרים, ספר 'הגיאולוגיה והתפתחות הנוף בנגב' ועזרים נוספים. תודה מיוחדת מגיעה לאפרת קדם-סילברט על תמיכה כוללת והגהה, לפרח בוקר, עדי ריבלין, נהר שמי וד"ר זאב לוי על איורים, לד"ר שרית אשכנזי-פוליבדה, יואב רמון, ד"ר יואב אבני, ד"ר עזרא זילברמן ועדי רפפורט על עזרה בכתיבה ועריכה ולגיאולוגים ומדריכים וותיקים שייעצו ועזרו בשיפור המיניפלקטים.

מרכז מדע ים המלח והערבה מודה לקרן יק"א, החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים על שיתוף פעולה פורה ותמיכה כספית בפרויקט.

 ================== 

מיניפלקטים- ערכה מלאה

רשימת עזרים, עדכונים, הסברים גיאולוגיים ולינק לקובץ PDF/JPEG ברזולוציה מתאימה למסך

1 

ארץ המכתשים (תצלום לוין) PDF
2 תרשים נוף ארץ המכתשים (רכסים) PDF
3 תופעות מגמטיות נפוצות PDF
4 סביבות היווצרות של סלעים. PDF
5 חתך רוחב ערבה-מכתש קטן PDF
6 סוגי סלעים מגמטיים PDF
7 חתך עמודי נגב PDF
8 היסטוריה גיאולוגית של מכתש רמון PDF
9 היווצרות מכתשים. PDF
10 תופעות מגמטיות מכתש רמון PDF
11 מפה גיאולוגית מכתש רמון PDF
12 היווצרות המנסרה PDF
13 שביית נחלים והתפתחות בקעת צין PDF
14 הקיר בנחל רמון PDF
15 חתך רוחב מכתש רמון והקיר ההפוך PDF
16 אמוניטים * גרסה מתוקנת  לעזר האמוני PDF
17 קיר האמוניטים PDF
18 דייקים בבקעת ארדון PDF
19 נחל חוצה רכס PDF
20 בולבוסים PDF
21 מעיינות PDF

  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

1.     ארץ המכתשים:

המיניפלקט מציג תצלום לווין ומפה גיאולוגית של ארץ המכתשים. מוצגת גם חלוקה לשלושה אזורי משנה:
הר הנגב – בנוי סלעי משקע ימיים (במיוחד גיר) ובחלקו הדרומי נמצא מכתש רמון. במכתש רמון נחשפות תצורות סלע עתיקות – אבני חול מתקופות הקרטיקון התחתון והיורא ומגוון סלעי משקע ימיים ויבשתיים מתקופת הטריאס.
אזור הנגב הצפוני מזרחי – בנוי מסלעי משקע ימיים ובמיוחד גיר, קרטון, חוואר וצור. האזור כולל את המכתש הקטן (חצרה) והגדול (חתירה) בהם נחשפות אבני חול עתיקות (מתקופת הקרטיקון התחתון והיורא).
אזור הערבה הצפונית – הכולל בחלקו הצפוני מחשופים של חוואר הלשון (מתקופת הפלייסטוקן), בשולי האזור מניפות סחף הבנויות מקונגלומרטים צעירים, ובדרום האזור נחשפות אבני החול האדומות של תצורת חצבה (מתקופת המיוקן).
חזרה לרשימת המיניפלקטים

2.     תרשים נוף ארץ המכתשים:
תרשים סכמטי של מבני הנוף העיקריים בנגב. שלושת המבניים העיקריים הם ארבעת רכסי הנגב, רמת עבדת וטרנספורם ים המלח. המבנים הנ"ל החלו להיווצר בקרטיקון עליון בעקבות מאמצי לחיצה בכל האזור (כתוצאה מהתנגשות לוח אפריקה בלוח אירו-אסיה). באוליגוקן, עבר האזור גידוע של ראשי הרכסים ולפני כ-20 מ"ש החלה היווצרותו של טרנספורם ים המלח. התנועה לאורך הטרנספורם גרמה להטייה כלפי מזרח של הנגב כולו ולשינוי במיקום פרשת המים.
  חזרה לרשימת המיניפלקטים

3.     תופעות מגמטיות נפוצות:
המיניפלקט מציג תופעות מגמטיות נפוצות תוך דגש על אילו שהותירו חותם בנוף ובמגוון הסלעים החשופים בארץ המכתשים. במכתש רמון, ניתן למצוא הרי געש ושפכי בזלת (קרני רמון וגבעת געש), דייקים רדיאליים, סילים, לקולית, גבנון, קסנוליתים ועוד. התיאור הסכמטי של שכבות הסלע במיניפלקט, מהווה ייצוג פשטני של השכבות המאפיינות את ארץ המכתשים והנגב כולו – מהתשתית בבסיס החתך, דרך החול (המהווה רכיב מרכזי מהקמבריום עד הקרטיקון התחתון) ועד שכבות סלעי המשקע (המאפיינות את הקרטיקון העליון, הפאליאוקן והאיאוקן). המיניפלקט מפרט את מאפייני חלק מהתופעות (קסנולית, בתולית) ומסביר את ההבדלים בין דייק, סיל ולקולית.
  חזרה לרשימת המיניפלקטים

4.     סביבות היווצרות של סלעים:
המיניפלקט מציג היכן ובאילו תנאי סביבה נוצרים הסלעים השונים (סלעים מגמטיים וסלעי משקע). האיור מראה ומבדיל בין הסביבות השונות ביבשה (למשל אגם, לגונה ודלתא) ובים (ים רדוד, ים עמוק). בטבלה שבצד האחורי מוגדרים סוגי הסלעים הנוצרים בסביבות השונות. בצד האחורי גם מוצגים כמה מהמאובנים המיקרוסקופיים שבונים את סלעי המשקע הנפוצים בישראל. נציין, שהפורמניפרים והקוקוליטים, הם אבני הבניין של מינרלי הקלציט בסלעי גיר וקירטון וכי ההבדלים העיקריים בין סלעים אלו הם בריכוזי הפורמניפרים והקוקוליטים, ובמבנה הגבישי והצפיפות של הסלע. באבחנה בין סלעי המשקע וסביבות ההיווצרות השונות מציינים את רמת האנרגיה של המים – כלומר את יכולתם לשבור ולהסיע חלקיקי סלע בגדלים שונים. בסביבה עתירת אנרגיה לא ישקעו חלקיקים קטנים כדוגמת חרסיות ולסביבה שקטה (למשל בדלתא ובים עמוק) לא יגיעו בולדרים וחלקיקי סלע גדולים.
  חזרה לרשימת המיניפלקטים
 
5.     חתך רוחב ערבה-מכתש קטן:
המיניפלקט מציג את המבנה של צפון-מזרח הנגב והערבה הצפונית ומפרט את היחידות הגיאולוגיות העיקריות באזור זה. ניתן לראות שפני השטח מורכבים בעיקר מסלעי משקע ימיים – גיר, דולומיט וחוואר (חבורת יהודה), וקרטון וצור עשירים בפוספט בבקעת צין (חבורת הר הצופים). סלעים קלאסטיים (יבשתיים) נחשפים בעיקר במכתשים (אבני חול מתקופת היורא והטריאס; חבורות ערד ורמון, בהתאמה) ובעמק הערבה המשתפל ומתמלא משקעים יבשתיים צעירים (קונגלומרט, חול, וחרסית צעירים; חבורת ים-סוף ותצורת חצבה). כמו כן ניתן לראות את תפקידה החשוב של הטקטוניקה בעיצוב הנוף – החל בקימוט ויצירת רכסי הנגב וכלה ביצירת הערבה ומצוק ההעתקים.  
להשלמת ההיכרות עם ההיסטוריה הגיאולוגית של האזור, מומלץ להשוות את שלבים 1-5 עם תהליכי התפתחות מכתש רמון (ראה עזר מס' 8), ואת שלבים 4-6 עם התהליכים הגיאולוגיים שהביאו להיווצרות בקעת צין ולשביית נחל בשור ע"י נחל צין (ראה עזר מס' 13). כמו כן מומלץ לעיין במיניפלקט שמציג את החתך העמודי המוכלל ואת טבלת האירועים הגיאולוגיים שהשפיעו על הנגב כולו (ראה עזר מס' 7).
  חזרה לרשימת המיניפלקטים

6.     סוגי סלעים מגמטיים:
המיניפלקט מציג את סוגי הסלעים המגמטיים הנפוצים ומחלק אותם על פי צבע וגודל גביש:
1. צבע הסלע נקבע על פי הרכבו הכימי (מינרלוגי). סלעים שחורים הם עשירים במגנזיום וברזל ומקורם בנתך מגמה שמקורו במעטפת (בעומק רב או ברכסים מרכז אוקיאניים). הסלעים האדומים/אפורים עשירים בסיליקה (צורן, SiO2) ומורכבים מגבישי קוורץ (לבן/אפור), פלדספר (כתום) ומיקה (נציץ – מינרל משטחי שקוף/אפור). מקור סלעים אלו בהתכה של קרום יבשתי.
2. גודל הגביש, נקבע על פי קצב קירור המגמה/לבה, וזה נקבע על פי סביבת היווצרות הסלע המגמטי. סלע וולקני (געשי) נוצר בפני השטח בקירור מהיר והתגבשות מהירה של גבישים מוצקים בתוך הנתך. בתנאים אלו נוצרים גבישים קטנים שלעתים ניתנים לצפייה רק עם זכוכית מגדלת או מיקרוסקופ. סלע פלוטוני (סלע תהום) נוצר מתחת לפני השטח בתנאי סביבה שמונעים קירור מהיר של הנתך ולכן תהליך ההתגבשות לוקח זמן רב ומאפשר היווצרות גבישים גדולים.
בנוסף מתוארים במיניפלקט שני סוגים של סלעים מגמטיים:
סלע טוף – דוגמה לסלע פירוקלאסטי (שנוצר מחיבור אפר וחלקיקים בעת התפרצות/פיצוץ געשי);
סלע פורפירי –סלע פלוטוני עם גבישים גדולים, בתוך תווך (מטריקס) דק גביש. למעשה המושג 'פורפירי' מתאר את הטקסטורה הנ"ל שנוצרת כאשר תהליך התגבשות נתך מתחיל בעומק (שם נוצרים הגבישים הגדולים) אך בשל עלייה מהירה יחסית לפני השטח מסתיים בקירור מהיר ויצירה של גבישים קטנים.
  חזרה לרשימת המיניפלקטים

7.     חתך עמודי של הנגב:
החתך העמודי המוכלל המופיע במיניפלקט מאפשר הבנה מופשטת של ההיסטוריה הגיאולוגית של הנגב. השלב הראשון הינו היווצרות התשתית מסלעי יסוד, לאחריה ישנה תקופה ארוכה שבה הורבדו סלעי משקע יבשתיים (כמו אבן חול, קונגלומרטים וכדומה), לאחר מכן תקופה שבה הורבדו סלעי משקע ימיים (כמו גיר, קרטון, צור וחוואר) ולבסוף עוד תקופה קצרה יחסית שנמשכת עד היום ובה מורבדים שוב סלעי משקע יבשתיים. בכל אחת מהתקופות האלה ישנן תקופות קצרות ויוצאות דופן בעלות הופעה מוגבלת בשטח ולכן אינן מופיעות בחתך המוכלל (למשל אירועי הצפה ימית במהלך תקופות היורא והטריאס).
בחלק האחורי של העזר מסופר הסיפור המפורט יותר של הגיאולוגיה בנגב, יחד עם כמה אירועי מפתח, על ציר הזמן. על רוב האירועים שמצוינים במיניפלקט זה ניתן לקרוא וללמוד גם בעזרים אחרים.
  חזרה לרשימת המיניפלקטים

8.     היסטוריה גיאולוגית של מכתש רמון:
היווצרות מכתש רמון בשמונה שלבים:

1.לפני 145-110 מיליון שנה: הרבדת אבני חול בנהרות ובאגמים:
תקופת הקרטיקון התחתון
סלעי הקרטיקון התחתון מורבדים באי התאמה על סלעי יורא  201-145)מ”ש(,
באופן שמעיד על התרוממות של הנגב (בשולי יבשת אפריקה) ועל בליה וסחיפה
של המסלע בפני השטח הקדומים.
בתחילת התקופה מתרחשת פעילות וולקנית שבמהלכה נוצרים הרי הגעש ובזלות הרמון, חדירת שן רמון, הגבנונים, הדייקים והסילים.
בהמשך התקופה הנגב עובר השתפלות ומעבר מהרבדת קונגלומרט לחול וסילט-
השקעת תצורת 'חתירה' המכילה אבני חול ותלכיד נחלים.
הרבדת אבני החול הרכות מהווה תנאי (ראשון) להיווצרות המכתש.

2.לפני 100-90 מיליון שנה: ים תטיס מציף את הנגב:
תחילת הקרטיקון העליון - קנומן, טורון
השתפלות שולי יבשת אפריקה הופכת את הנגב והאזור כולו למדף יבשת נרחב
מוצף בים רדוד ועשיר בבעלי חיים, על כך מעיד חתך עבה (כ-500 מ') של סלעי משקע ימיים (גיר ודולומיט) הכלולים בחבורת יהודה.
על מדף היבשת נוצרים אגנים מקומיים עם תנאי זרימה ומליחות שונים:
בסביבה עם זרימה מוגבלת ומליחות גבוהה יחסית לים – שוקע דולומיט;
בסביבה עם תנאי ים פתוח – שוקעים גיר וקרטון.
 
השקעת סלע משקע קשה (מעל החול הרך) הכרחית להיווצרות מכתש.
 
3.החל מלפני כ-80 מיליון שנה: קימוט ויצירת קמר א-סימטרי:
תקופות הסנטון והקמפאן
בשל מאמצי לחיצה טקטוניים – מתפתחת סדרת קמרים מאורכים ("הקשת הסורית")
שרכסי הנגב משתייכים לה. התרוממות הרכסים לאורך מדף היבשת יוצרים אגנים מקומיים ואיים שמצפון להם ים פתוח עם זרמי עומק המביאים אל פני הים נוטריינטים, (חומרי מזון המגיעים מהיבשה דרך נהרות ומומסים בים), המעשירים את שרשרת המזון וגורמים לפריחת אצות ולהשקעת צור.
בתקופה זו שקעו שכבות של קרטון, חוואר, צור ופוספוריט – במיוחד בקערים (תצורות מנוחה ומשאש).
העתק רמון מסייע להרמת הרכס מעל פני הים וליצירת "אי רמון".
סלעי הקרטון הנכללים בתצורת מנוחה הושקעו באי התאמה זוויתית על גבי חתך נטוי של חבורת יהודה. יחסי שדה אלה מלמדים על יצירת קמר רמון.
 
קימוט ויצירת קמר עם 'ליבה' של סלע רך הם תנאים להיווצרות מכתש.

4.לפני כ-70-60 מיליון שנה: בליה בשיא הקמר- יצירת מכתש קדום:
תקופות המאסטריכט והפאליאוקן
קמר רמון ממשיך להתרומם לאורך העתק רמון. על כך מעידים סלעים מתצורת משאש וע'רב שהושקעו באי התאמה זוויתית על גבי החתך הקודם.
היווצרות מכתש קדום - בליה בראש "אי רמון" חושפת את אבני החול הרכות
שנסחפות דרך מפער במצוקים של סלעי גיר ודולומיט. בשלב זה התפתח מכתש ראשוני או בקעה חולית מוקפת מצוקים בחלקו המערבי של הקמר.
 
בתקופה זו, לפני כ 65- מ”ש, התרחשה הכחדה גדולה של רבים ממיני החי והצומח
בעולם כולל הדינוזאורים והאמוניטים.
 
סחיפת אבני החול מליבת הקמר הִנה השלב הסופי ביצירת מכתש.
 
5.לפני 50-40 מיליון שנה: ים תטיס מציף שוב את הנגב:
תקופת האיאוקן
השתפלות נרחבת של שולי יבשת אפריקה גוררת הצפה נרחבת של המזרח התיכון כולו. הנגב מכוסה ים עמוק-פתוח שבו שוקעים גיר, קרטון ומעט צור (חבורת עבדת). המכתש הקדום נקבר. על כך מעידים מחשופים של סלעי גיר מאסיביים השייכים לחבורת עבדת בחלקו המערבי של קמר רמון.
 
בתקופה זאת מתפתחים יונקים ימיים (למשל לווייתנים ופרות ים).
 
6.לפני כ-30 מיליון שנה: הרמה מרחבית וגידוע עמוק בנגב:
תקופת האוליגוקן
הרמה של צפון יבשת אפריקה וערב חושפת את האזור לבלייה וגוררת גידוע נרחב של המזרח התיכון כולו.
בתקופה זו, אין בנגב הרבדה של סדימנטים – רק הסרה.  פסגות גדועות ושטוחות לאורך כל רכסי הנגב מעידות על התפתחות מישור גידוע נרחב באזור. קמר רמון נגדע עמוקות, ובמרכזו נחשף מחשוף גדול של אבני חול שהושקעו בשלבים הקודמים (תקופת הקרטיקון התחתון).
 
7.לפני כ-20-10 מיליון שנה: התפתחות נהרות במישור שולי היבשת:
תקופת המיוקן
בתקופה זו מתפתחת מערכת של נהרות ענק הזורמים מאפריקה/ערב דרך הנגב לכיוון הים התיכון. חול וחלוקים שמקורם מאזור ערב הסעודית מורבדים בנגב ויוצרים את תצורת חצבה. נוצרים גם אגני ניקוז ואגמים מקומיים בהם שוקעים קונגלומרטים מקומיים וגיר אגמי גם הם מרכיבים את תצורת חצבה.
 
8.מכתש רמון:
תהליכים עיקריים מאז המיוקן ותאור המבנה:
פתיחת ים סוף, היווצרות טרנספורם ים המלח והשתפלות הערבה, הם הגורמים אשר הביאו להרמה טקטונית ניכרת של רכס רמון) פסגות האזור מגיעות לגובה טופוגרפי של יותר מ 1000 מ') ולהטיה מזרחה שיצרה הפרש גבהים משמעותי והטיה ושבייה של נחלים אשר גרמו להתחתרות נמרצת בשכבות אבן-החול ולסחיפתן מהרמון לערבה. התחתרות זו הביאה להתפתחות המכתש הנוכחי.
  חזרה לרשימת המיניפלקטים
 
9.     היווצרות מכתשים בארבעה שלבים:
עזר היווצרות המכתשים מסביר בפשטות איך נוצרו בנגב מכתשי סחיפה ייחודיים בתהליך המורכב מארבעה שלבים מרכזיים:
שלב א:
התנאי הראשון ליצירת מכתש סחיפה, הינו השקעת שכבת סלע פריך (מתפורר) ומעליה שכבה קשה יותר. ברחבי הנגב לפני כ-145 עד 110 מיליון שנה (בתקופת הקרטיקון התחתון), הורבדה תצורת חתירה המורכבת מחלוקים, חרסיות ובעיקר אבן חול פריכה. לאחר מכן בתקופת הקרטיקון העליון (לפני כ-110 עד 85 מ"ש) הוצף הנגב בים רדוד שבו שקעו סלעי גיר ודולומיט קשים ועמידים יותר לבלייה.
שלב ב:
קימוט טקטוני של השכבות. בסוף הקרטיקון העליון (לפני כ-85 עד 65 מ"ש) התנגש הלוח האפריקאי בלוח האירו-אסייאתי ויצר בנגב רכסים ונוף איים אשר מדרום להם לגונות ומפרצים סגורים למחצה. רכסי הנגב בנויים משכבה עליונה קשה (גיר ודולומיט) וליבה פריכה (אבן חול).
שלב ג:
גידוע של ראשי הרכסים וחשיפת הליבה לכוחות הבלייה. בתקופת האוליגוקן (לפני כ-34 עד 23 מ"ש), הורם החלק הצפוני של יבשת אפריקה ואזור הנגב שהיה עד אז מוצף ונחשף לבלייה נרחבת (גידוע) של שכבות סלע מתקופות קודמות. גידוע ראשי הרכסים, חשף את אבן החול לפני השטח – ובכך התחיל תהליך של התחתרות והסרה של החול מתוך הרכסים. תהליך זה נעצר (זמנית) במהלך תקופת המיוקן (לפני כ-23 עד 5 מ"ש) בשל הרבדה מואצת של חלוקי נחל ואבן חול (תצורת חצבה) שמקורם במערכת גדולה של נחלים שזרמו ממזרח דרך הנגב לכיוון הים התיכון.
שלב ד:
בסוף המיוקן (לפני כ-10 עד 5 מ"ש), הוסרה אבן החול המיוקנית מראשי הקמרים ושוב נחשפה אבן החול שבתוך רכסי הנגב לתהליכי בלייה וסחיפה אל מחוץ למכתשים (דרך פתחים בדפנות הרכסים). הטיה מרחבית של הנגב לכיוון מזרח, חיזקה את יכולת נחלי האזור להתחתר, לסחוף ולנקז את שכבות החול הרך מליבות הרכסים ובכך סייעה להעמקת המכתשים ולעיצובם כפי שהם היום.
 
בארץ נמצאים שישה מכתשים בולטים: המכתש הקטן בראש קמר חצרה, המכתש הגדול בראש קמר חתירה, מכתש רמון בראש קמר מחמל, צמד מכתשי עריף ומכתש, ללא שם, בכיפת עשת. למעשה שלושת המכתשים הראשונים הם מכתשי הסחיפה המוכרים והבולטים ביותר בעולם.
חזרה לרשימת המיניפלקטים

 
10.  תופעות מגמטיות במכתש רמון:
מכתש רמון מהווה “חלון גיאולוגי” שדרכו ניתן ללמוד על ההיסטוריה הגיאולוגית של האזור וניתן להתבונן במִגוון גדול של תופעות טבע ונוף ייחודיות. המפה מציגה את יחידות הסלע העיקריות במכתש (בחלוקה על פי התקופות הגיאולוגיות). העזר מדגיש את עושר התופעות המגמטיות במכתש רמון:
1. דייקים וסילים בבקעת ארדון (ובמרחבי המכתש)  - מחדרים מגמטיים אלו חדרו לתוך השכבות הקיימות במהלך הקרטיקון התחתון (139-138 מ”ש). במכתש רמון זוהתה מניפת דייקים בעלי מקור אחד (שנמצא מדרום למכתש רמון וממנו התקדמה המגמה אופקית בסדקים רדיאליים). עדויות לתופעה זאת מוצאים בתפזורת ובתוואי הדייקים וגם במרקם החומר המגמתי בדייקים ובשוליהם – המעיד על כיוון התקדמות אופקית ממרכז אחד.
2. מחדרים מגמטים – הלקולית, שן רמון והגבנונים נוצרו לפני כ- 127-123 מ"ש במעמקי האדמה (לכן גודל הגביש בהם גדול). הרכב הלקולית בסיסי-בזלתי ואילו הרכב המחדרים האחרים חמוץ-גרניטי.
3. תופעות געשיות - גבעת געש והר ערוד הינם שרידי הרי געש שזרמי הבזלת שקלחו מתוכם לפני כ117-107 מ"ש מפוזרים לרגלי המצוק הצפוני של מכתש רמון (ובעיקר במערבו – שם נקראים זרמי הלבה ומחשופי הבזלת בשם 'קרני רמון).
חזרה לרשימת המיניפלקטים

 
11.  מפה גיאולוגית מכתש רמון:
מכתש רמון הוא בקעה שנוצרה כתוצאה מפעילות מגוונת של תהליכים גיאולוגיים שנמשכו מיליוני שנים, והובילו ליצירת תופעות טבע ונוף ייחודיות. המכתש הוא מעין ”חלון גיאולוגי" שדרכו ניתן ללמוד על התהליכים שהביאו להיווצרותו ועל מִגוון גדול של יחידות סלע עתיקות:
1. אבני חול - סלעים הבנויים בעיקר מגרגרי קוורץ שנשחקו בתהליכי בלייה, נסחפו (לרוב ע“י נחלים) והתלכדו לכדי אבן חול. אבני החול במכתש הן מתקופות הטריאס (250-201 מ”ש), יורא (201-145 מ”ש) והקרטיקון התחתון (145-100 מ”ש).
2. סלעים מגמטיים –מחדרים (לקולית, דייקים וסילים) וסלעים געשיים מהתפרצויות של הרי געש (גבעת געש ומערבה ממנה רצף של זרמי לבה מבזלת). רוב הדייקים מופיעים במכתש רמון בצורת מניפה – כלומר מעידים על זרימה אופקית ממרכז משותף ("דייקים ראדיאליים").
3. סלעי משקע ימיים – אלו בונים את המצוק התוחם את מכתש רמון מצפון ואת מכלול הרכסים התוחמים את המכתש מכל הכיוונים. סלעי המשקע באזור כוללים גיר, דולומיט, צור, קרטון וחוואר, והם מופיעים בשכבות מגיל קרטיקון עליון ופאליאוקן, (100-56 מ”ש; ירוק במפה), וקמפן (84-72 מ”ש; כתום במפה).
חזרה לרשימת המיניפלקטים 
 
12.  המנסרה:
המיניפלקט מסביר את שלבי היווצרות המנסרה במכתש רמון. המנסרה הינה גבעה שחלקה העליון מורכב מעמודי סלע קוורציט בצורת משושים ומחומשים. היווצרות המנסרה קשור במחדר מגמטי שחדר (בתקופת הקרטיקון התחתון, לפני כ- 125 מ"ש) לתוך אבני חול מתקופת היורא שהיו רוויות במי תהום. החום שכנראה עלה על 250 מעלות צלסיוס גרם להתמרה (מטמורפוזה) של אבן החול לסלע חדש וחזק יותר הנקרא- קוורציט. קירור מהיר של הקוורציט גרם לסידוק באופן הדומה להיווצרות סדקי בוץ ופריזמות בזלת.
לאחר היווצרות מכתש רמון (לפני כ- 5 מ"ש) נחשפה המנסרה לפני השטח, ובזכות עמידות הקוורציט תהליכי הבליה הסירו מסביבה את אבן החול הפריכה והותירו את המנסרה בולטת מעל פני השטח (כגבעה). לאחר החשיפה כוחות הבלייה העמיקו את סדקי הקוורציט ושברו עמודים  משושים ומחומשים.
צבעם הכהה של מנסרות הקוורציט נוצר לאחר שנחשפו הסלעים לפני השטח, ועליהם נוצר ציפוי 'פאטינה'-  קרום מדברי (Desert Varnish) עשיר בתחמוצות ברזל ומגנזיום  שצבעו
ישנה סברה מדעית אחרת הגורסת שהמחדר המגמטי לא היה אלא נקודת מפגש של סיל ודייק. אין כיום מספיק נתונים על תת-הקרקע בכדי להצביע באופן מוחלט על סוג המחדר המגמטי שגרם להתמרת אבן החול. באזור ניתן למצוא עדויות לסילים ודייקים – כולל דייק בבסיס המנסרה, אך אין עדות לקיומו של סיל במנסרה ולכן הסברה שהמחדר הינו מחדר נקודתי (כמו גבנון) נחשבת ליותר סבירה. מי התהום ככל הנראה אפשרו הסעה יעילה של חום בסלע וכך סייעו בהתמרה ולאחריה גם בקירור המהיר של הקוורציט. בנוסף, מי התהום מאפשרים התמרה בטמפרטורה יחסית נמוכה (250 מעלות צלסיוס). 
חזרה לרשימת המיניפלקטים

13.  שביית נחלים והתפתחות בקעת צין:
במיניפלקט זה מוצג תהליך גיאומורפולוגי הנקרא שביית נחלים ומובאת דוגמא מאזור נחל צין ונחל הבשור. במהלך 5 מיליון השנה האחרונות התחתר נחל צין לתוך אזור שהתנקז בעבר אל נחל הבשור.
התהליך קרה במספר שלבים, בשלב הקדום, לפני 5 מ"ש ניקז נחל צין אזור קטן לכיוון ים המלח בעוד שנחל הבשור זרם בתוואי חוצה רכס חלוקים לכיוון צפון מערב ושם נשפך לים התיכון. לפני כ- 2 מ"ש השתנה קו פרשת המים הארצי בעקבות התרוממות מרחבית של הר הנגב והטיה שלו לכיוון מזרח כמו גם בעקבות תנועה לאורך העתק צין שגרמה להטיה מקומית לכיוון דרום מזרח. קו פרשת המים המקומי עבר במקביל לתוואי העתק צין כך שנחלים שמוצאם מדרום הוסטו מזרחה והתנקזו לאגן הניקוז של נחל צין. ההטיה מזרחה והגדלת אגן הניקוז של נחל צין הגבירה את כמויות המים בנחל ואת קצב התחתרותו לאחור. בשל התחתרותו לאחור שובה נחל צין אזורים נוספים שהיו בעבר חלק מאגן הניקוז של נחל הבשור. התחתרות נחל צין גורמת לבליה והסרה נרחבת של שכבות חוואר וחרסית רכות (תצורות ע'רב וטקייה) וליצירת בקעת צין הרחבה והעמוקה המוכרת לנו כיום. גבולות הבקעה הם שכבות סלעים קשות יותר שאינן מאפשרות התחתרות מהירה.
חזרה לרשימת המיניפלקטים

 
14.  הקיר בנחל רמון:
המיניפלקט מציג את אחד ממחשופי הסלע המגוונים והעשירים ביותר בארץ המכתשים בכלל ובמכתש רמון בפרט. הקיר של נחל רמון נמצא בסמוך לחציית הנחל את כביש 40 (מצד מערב). הקיר מורכב משכבות צבעוניות של חול וחרסית שהורבדו לפני 201-145 מ"ש (תקופת היורא, תצורת אינמר) שלתוכן חדרו סיל ודייק בתחילת תקופת הקרטיקון התחתון (140-135 מ"ש). הקיר מציג גם עדויות לפעילות טקטונית (שבירה והסתה על מספר העתקים), בלייה כימית (החלפת מינרלים בתוך המחדרים המגמטיים) ופיסית (התפתחות תעלת זרימה בפני השטח, היכן שבאיור מופיע כיתוב "אבן חול") וכמובן תהליכי עיצוב נוף עכשוויים (דרדרות ומפולות). בבסיס הקיר ניתן למצוא בנחל חלוקים ממגוון גדול של סוגי סלעים המאפיינים את אגן הניקוז של הנחל ואת הפרקים השונים בהיסטוריה הגיאולוגית שלו.
חזרה לרשימת המיניפלקטים

 

15.  חתך רוחב חוצה מכתש רמון והקיר ההפוך:
המיניפלקט מציג חתכי רוחב המתארים באופן סכמתי את המבנה והיחידות העיקריות במכתש רמון ואת 'הקיר ההפוך' שניתן לראות בברור מכביש 40 (ממזרח למוצא הדרומי של הכביש מהמכתש). חתך רוחב הינו עזר מיפוי גיאולוגי המתאר את המבנה התלת מימדי של שכבות הסלע באופן שמדמה חתך אנכי מפני השטח לעומק תת-הקרקע. בחתך הרוחב המוצג נבחין שמכתש רמון מאפשר חשיפה של סלעי הטריאס (250-200 מ"ש), היורא (200-145 מ"ש) והקרטיקון התחתון (145-100 מ"ש). בזלות הרמון כוללות הרי געש (גבעת געש והר ערוד), שפכי בזלת וגופים מגמטיים שחדרו לסביבה בתחילת הקרטיקון התחתון. כמו כן ניתן לראות את תפקידם החשוב של העתק רמון והכפיפה (קמר רמון) בעיצוב המבנה והנוף של מכתש רמון. בצד האחורי – תקריב של 'הקיר ההפוך' המציג את נטייתן החריפה מאד (עד מעל 90 מעלות) של היחידות הגיאולוגיות הבונות את המצוקים הדרומיים של מכתש רמון.
להעמקה בהיסטוריה הגיאולוגית ובתהליכים שהביאו ליצירת מכתש רמון מומלץ לעיין בעזר היווצרות מכתש רמון (מס' 8).
חזרה לרשימת המיניפלקטים

 
16.  האמוניטים:
האמוניטים הינם יצורים ימיים קדומים, חסרי חוליות ממחלקה הנקראת צפלופודה (ראש-רגל) במערכת הרכיכות. האמוניטים חיו בכל רחבי העולם בתקופות הטריאס, היורא והקרטיקון, מלפני 240 מיליון שנים ועד לפני 65 מיליון שנה. האמוניטים נכחדו יחד עם הדינוזאורים בהכחדה הגדולה בגבול ה-K-T (קרטיקון-שלישון). היו להם קונכיות מפותלות לסליל שטוח שקוטרו הגיע עד לשני מטרים. הקונכייה הייתה בנויה מכמה תאים. את התאים חיבר צינור הנקרא סיפון, בעזרת הסיפון יכול היה האמוניט למלא את התאים הפנימיים במים בכדאי לשקוע או בגז חנקן שפלט בכדאי לצוף. כמו כן, יכל האמוניט להשפריץ זרם סילוני חזק מהסיפון ולנוע במישור האופקי. בעל החיים עצמו שכן בתא האחרון ושלח זרועות טרף החוצה. האמוניט חי בים עמוק ופתוח וניזון מפלנקטון ובע"ח קטנים אשר מצויים בים העמוק. במיני פלקט מוצג מאובן של אמוניט אשר נחצה לשניים. ניתן לראות את החדרים והמבנה הספירלי. בשרטוט המצורף מוצגת שוב הקונכייה וגם בעל החיים עצמו. השרטוט הוא של נאוטילוס, יצור ימי בן ימינו הדומה מאוד לאמוניטים הקדומים.
חזרה לרשימת המיניפלקטים

 
17.  קיר האמוניטים:
קיר האמוניטים הוא מחשוף של סלע גיר מגיל קרטיקון (90-100 מ"ש) המכיל ריכוז גדול מאוד של מאובני אמוניטים גדולים. על פי התאוריה המקובלת, יחידת  סלע זו מייצגת תקופה ארוכה מאוד של "הרעבה סדימנטרית", זהו מצב שבו קצב הצטברות החלקיקים בקרקעית הים איטי מאוד. מצב זה אפשר את היערמותם של שלדי בע"ח בקרקעית הים עם מינימום חלקיקי סלע ביניהם וקבלת התופעה המיוחדת של שכבת סלע עשירה באמוניטים. במקור, השכבה הורבדה בצורה אופקית, והתרוממה למצבה הנוכחי כחלק מהפעילות הטקטונית שגרמה להיווצרות רכסי הנגב. ישנה תאוריה נוספת ועל פיה שלדי האמוניטים נסחפו לאזור הים הרדוד לאחר מות בעל החיים.
חזרה לרשימת המיניפלקטים

 
18.  דייקים בבקעת ארדון:
בעזר זה ניתן לראות הסבר לתופעת הדייקים הרדיאליים במזרח מכתש רמון.
מכתש רמון בנוי בעקרו מסלעי משקע (אבני- חול, חרסיות, גיר, דולומיט וגבס) מגילאי טריאס, יורא וקרטיקון. אל שכבות הסלעים הללו חדרו לפני כ- 138 מיליון שנה, יותר מ 200 'דייקים'. הדייקים הינם לוחות סלע ענקיים שאינם מקבילים לשכבות ומורכבים מחומר מגמטי. הם נוצרים כאשר מאגמה (נתך סלעים) חודרת אל תוך סדקים בסלע. בסדקים מתקררת המגמה ומתגבשת לסלע מוצק.
במכתש רמון מסודרים רוב הדייקים כמניפה (ניתן להבחין בכך במפה המופיעה בעזר). אם נמתח קווים בכיוון המשכם של הדייקים דרומה, נגלה שהם מתכנסים לאזור מצומצם, הנמצא מעט דרומה למכתש. שם, ככל הנראה, נמצא מקור המגמה של הדייקים בבקעת ארדון
החלק החיצוני של מרבית מהדייקים עשוי כיום מחומר חרסיתי ולא מחומר מגמטי, זאת מכיוון ששולי הדייקים נחשפו למעבר של מי תהום ועברו בלייה כימית מוגברת בה הוחלפו מינרלים מסוימים בחומר המגמטי (אלה המסיסים יותר) במינרלים אחרים שהיו בתוך מי התהום שזרמו בסמוך לדייק. החרסיות, תוצרי בלייה זאת, חלשות ומתפוררות בקלות ולכן רבים מהדייקים מופיעים כשקעים ותעלות ('דייק שלילי').
חזרה לרשימת המיניפלקטים 
 
19.  נחל חוצה רכס:
המיניפלקט מציג את שלבי היווצרות נחל חוצה רכס כדוגמת אלו הנמצאים בנגב (נחל הרועה או נחל צפית. למרות שזרימת מים נקבעת על ידי הטופוגרפיה העכשווית, תוואי נחל יכול לעתים לחצות רכסים משום שהוא משקף את הטופוגרפיה ומשטר הזרימה במהלך התפתחותו. העזר מראה כיצד רכסים קדומים שנוצרו בעבר הגיאולוגי יכולים לעבור קבורה במשך תקופה ארוכה לפני חשיפה מחודשת בפני השטח (איור 1). בזמן שהרכסים קבורים ופני השטח מתונים, יכול נחל להתחתר וליצור תוואי זרימה שאינו מושפע מהרכסים הקדומים (איור 2). העמקה של ערוצי הנחלים מחייבת התחתרות של מי הנחל אל תוך ראשי הרכסים הקבורים (איור 3). כאשר לנחלים תוואי עמוק ומקובע החוצה את הרכסים הקדומים, חשיפת הרכסים בפני השטח (ע"י בלייה של הסלעים שקברו אותם) חושפת גם תוואי נחל חוצה רכס – כפי שנראה כיום.
בתחתית איור 4 מוצגת גם אפשרות חליפית – על פיה נחל חוצה רכס יכול להיווצר כאשר התחתרות הנחל מתרחשת בו זמנית להתרוממות הקמר (בתנאי שקצב ההתחתרות לא נופל מקצב ההתרוממות).
  חזרה לרשימת המיניפלקטים

20.  בולבוסים:
המיניפלקט מציג שתי תאוריות להיווצרות בולבוסים ובצד האחורי מפרט את מאפייני הבולבוסים:
1. שתי התמונות בצד ימין (1א, 1ב) מציגות סברה שבולבוסים נוצרים כתוצאה מהתגבשות סדימנט (סלע משקע) בקרקעית הים סביב מרכזי גיבוש אורגניים. על פי סברה זו, בתהליך הפרוק הכימי של החומר האורגני נוצרים תנאי סביבה מקומיים המתאימים להתגבשות סלע קשה מסלע הסביבה. התמונה מימין למטה מראה מבנה מאובן שנוצר ככל הנראה סביב חומר אורגני בתוך בולבוס.
2. שתי התמונות משמאל (2א, 2ב) מציגות סברה על פיה מתגבשת/מצטברת שכבת סדימנט (סלע משקע) בקרקעית הים ובה פיזור לא אחיד של חומר אורגני. לאור העובדה שסדימנטים דלי חומר אורגני עוברים יותר המסה, נוצרת שכבה "מבולבסת" שבה מעבר רציף בין בולבוסים מופרדים לכאלו שמחוברים יחדיו (כפי שמראה המפה באיור 2ב).
הבולבוסים הגדולים ביותר מצויים בתצורת מנוחה וקוטרם עשוי להגיע עד לשני מטר ויותר. בולבוסים אלו בנויים בעיקר מסלעי צור וגיר.
חזרה לרשימת המיניפלקטים

 
21.  מעיינות:  
המיניפלקט מציג שני סוגי מעיינות ומסביר איך נטיית השכבות בתת הקרקע קובעת את כיוון זרימת מי התהום באקוויפר (שכבה מחלחלת). במעיין שכבה המים נובעים במקום בו האקוויפר נחשף לפני השטח, ובמעיין שעון המים מטפסים לאורך העתק עד שהם מגיעים לפני השטח. עליית המים באזור השבירה של ההעתק אפשרית בשל לחץ הידרוסטטי (חוק כלים שלובים).   
  חזרה לרשימת המיניפלקטים