מעבדות ומשרדים- שלוחת ערבה תיכונה

מעבדות ומשרדים- שלוחת ערבה תיכונה

     1. מעבדה לגילוי תרופות בצמחי מדבר- לצמחי מדבר יש סיכוי טוב להכיל חומרים עם פעילותביוכימית ייחודית מאחר וצמחים אלו גדלים ושורדיםבתנאי עקה של טמפרטורות קיצוניות, מיעוט גשמיםוקרינה עזה. פעילות המעבדה לגילוי תרופות בצמחימדבר מבוססת על סריקת ספריית מיצויים מצמחימדבר כנגד מודלים של מחלות בבני אדם. במעבדהבראשותה של ד"ר ריבקי אופיר יש אוסף של כ 250-צמחי מדבר ("ספריית צמחי מדבר") ומתוכם אותרולאחרונה מספר צמחים המכילים חומרים פעיליםהנסרקים כנגד מודלים תאיים של סרטן ומחלות ניווןמוח (כמו מחלת אלצהיימר).

Library of Negev-Arava desert plants beeing screened as potential drugs

ספריית צמחיה מדברית אשר צמחים ממנה נבדקים כמקור לתרופות חדשות

     2.מעבדה לחיות מודל בשימושים ביוטכנולוגיים-  פיתוח תרופות חדשות ושיפורן של תרופות קיימות מחייב שימוש בחיות מודל, בדרך כלל עכברים. עם זאת, דג הזברה  ( (Danio rerio; zebrafish והנמטודה המחקרית (  (C. elegans הופכים להיות מערכות מודל חשובות עבור מחלות בבני אדם ויכולים במקרים רבים להחליף את השימוש בעכברים.  ד"ר ניבה רוסק-בלום הקימה מתקן לגידול קווים גנטיים של דגי זברה אשר משמשים כחיות מודל עבור מחקר מחלת האלצהיימר בבני אדם. יעל בר לבן, סטודנטית לתואר שלישי באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מפתחת את השימוש ב-  C. elegans כחיית מודל למחקר מחלות הנגרמות עקב מבנה שלישוני לא תקין של חלבונים.

The facility for raising zebra fish (Danio rerio) used as animal models for studying Alzheimer's disease

המתקןלגידולדגיזברה ) Danio rerio ( אשרמשמשיםכחיותמודל עבורמחקרמחלתהאלצהיימרבבניאדם

 

Expression of green fluorescent protein (GFP) in the body wall muscle cells of C. elegans

חלבוןפלורסנטיירוק ( GFP ) מבוטא בתאישרירבחללהגוףשל  C. elegans

 

Rresearch nematode (C. elegans)

נמטודתהמחקר (C. elegans)

 

      3.המרכז לחקר הזנבנים-   מאז 1971 מקיימים פרופסור אמוץ זהבי, אישתו ד”ר אבישג קדמן-זהבי ותלמידיהם לאורך השנים מחקר העוסק בביולוגיה, באקולוגיה ובהתנהגות החברתית של הזנבן הערבי, ציפור שיר החיה במערכת חברתית מורכבת. כל אוכלוסיית הזנבנים בשטח המחקר, המתנהל בשמורת שיזף, מסומנת, והעבר של מרבית הפרטים ב 20- הקבוצות החיות בשטח המחקר מוכר לחוקרים. אוכלוסיית הזנבנים בחצבה שימשה בסיס לפיתוח תיאוריות מדעיות מרכזיות בסוציוביולוגיה והתנהגות בעלי חיים, במרכזן הבנת התקשורת בין הפרטים, “עקרון ההכבדה” והבנת משמעות האלטרואיזם אצל הזנבנים ובטבע בכלל. עודד קינן, סטודנט לתואר שלישי באוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת מקווארי (סידני, אוסטרליה), חוקר את הגורמים האקולגים שמשפיעים על דינמיקת האוכלוסייה של הזנבנים בערבה וכיצד אלו משפיעים על גודל והרכב הקבוצות ומכאן על התנהגותו של הפרט. יצחק בן מוחה, סטודנט לתואר שני באוניברסיטת תל אביב, חוקר את האלטרואיזם בזנבנים.

Ringed Arabian babblers (Turdoides squamiceps) at the Sheizaf nature reserve

זנבנים ( Turdoides squamiceps) בשמורתשיזף.

 

      4. מרכז לחקר גיאולוגיה- פורמיניפרים הם יצורים חד-תאיים הנפוצים מאוד בסביבות ימיות, הם בונים שלדים גירניים המהווים מרכיב עיקרי של סלעי משקע ימיים ומשתמרים היטב ברקורד הגיאולוגי. התפוצה הנרחבת, האבולוציה המהירה ורגישותם הרבה לשינויים המתרחשים בגוף המים ובקרקעית הים הופכת אותם לכלי חשוב בתיארוך סלעים ושחזור סביבות ים קדומות. ד"ר שרית אשכנזי-פוליבודה מתמקדת במחקריה בתיארוך ובשחזור סביבתי, אקולוגי ואוקינוגרפי של יחידות סלע שהושקעו בתקופת הקרטיקון העליון (לפני 65-70 מליון שנה), וזאת על ידי אפיון כמותי ואיכותי של מאספי פורמיניפרים (מאובנים מיקרוסקופים) ואנליזות של איזוטופים יציבים (חמצן ופחמן) הנמדדים בשלדם. בנוסף להיבט הסביבתי, שרית מתמקדת גם בתיאור ותיעוד מיני הפורמיניפרים הרבים שחיו בתקופת הקרטיקון העליון באזורנו

Late Cretaceous foraminifera

פורמיניפרים מגיל קרטיקון עליון

 

      5. מעבדה לגנטיקה של שיטים- באזור הערבה עצי שיטה נחשבים כמינים מייסדים, אשר מיטיבים את תנאי הקרקע עבור צמחים אחרים ומהווים מקור מזון ומחסה למינים רבים של חיות במדבר. אובדן עצי שיטה באזור זה גורר עימו אובדן נוסף של הביוטה הצמודה לשיטה. ניהול מרחבי יעיל של עצי שיטה בנגב ובערבה, כמו גם תכנונם העתידי של שמורות טבע משני צידי בקעת הערבה, תלוי בהבנת המגוון הגנטי של אוכלוסיות השיטים באזור והבנת המנגנונים המשפיעים על מגוון גנטי זה. ד”ר גדעון וינטרס משתמש בסמנים מולקולאריים על מנת לחקור את המבנה הגנטי של אוכלוסיות עצי שיטים בירדן ובישראל

 

Acacia raddiana in the Arava

שיטה סלילנית בערבה

 

6. מרכז לחקר הידרולוגיה, אגן ים המלח, שטפונות ושינוי אקלימי- מעבדת שדה - יכתב בהמשך.

      7.מעבדה לחקר עשב ים בתחנת יאיר- (גדעון וינטרס) - יכתב בהמשך.

      8.מרכז לחקר מערכות אקולוגיות. מעבדת שטח שמנטרת מערכת יחסי גומלין - יכתב בהמשך.