צמחי בר במטעי התמרים בנווה עין גדי: גודל האוכלוסיות של מינים בעלי ערך לשימור, דפוסי תפוצתם ודרכי הפצתם

צמחי בר במטעי התמרים בנווה עין גדי: גודל האוכלוסיות של מינים בעלי ערך לשימור, דפוסי תפוצתם ודרכי הפצתם

עצי התמר בחבל ים המלח הם מרכיב נוף של נאות המדבר מימי קדם, אם כי הייתה הפסקה בגידול הדקל באזור למשך כמה מאות שנים קודם לפיתוח החקלאי המודרני. החזרת דקלי התמר לחופי ים המלח, שתחילתה באמצע המאה ה 20- , היא לא רק השבת מורשת חקלאית עתיקת יומין, אלא גם סיכוי לשחזור בית גידול אופייני לנאות המדבר. סקרים שנערכו בעשור האחרון באזור ים המלח מצביעים על חשיבותם האקולוגית של מטעי תמרים שלא מודברים באופן אינטנסיבי. בפרט נמצא שהמטעים של נווה עין גדי תורמים רבות לשימור צמחיית הבר, ובה מינים שנמצאים על סף הכחדה בישראל. המאמר מרחיב את חקר מטעי התמרים בנווה עין גדי כבית גידול לצמחי הבר מסקר הרכב הצמחייה במטעים ללימוד התפוצה ולהערכת גודל האוכלוסיות של מינים בעלי ערך לשימור. מוצגות תוצאות מפקד של 17 מינים נבחרים: עשבים רב-שנתיים, בני שיח, שיחים ועצים. המפקד בוצע בשטח של כ 160- דונם הכולל מטעי תמרים פעילים, חלקות תמרים שננטשו בשל בולענים ושורות דקלים בודדות. מלבד הערכת גודל האוכלוסיות וצפיפותן, המפקד משמש בסיס לדיון בדפוסי התפוצה של צמחי בר נבחרים במטעי התמרים ובדרכי הפצתם. מוצע לנהל את הנוף החקלאי המסורתי באופן אינטגרלי: ייצור חקלאי תוך כדי שמירת הטבע. גישת הדקלאים לצומח הטבעי במטעי התמרים כתנאי סביבתי בלתי נפרד של שטח חקלאי מאפשרת שימור צמחי בר רבים בממשק סביל. ממשק פעיל לשימור מיני הבר החשובים מומלץ בשולי המטעים ובתת-בתי הגידול של המטע, שבהם לא צפויה הפרעה כלשהי של צמחי הבר לחקלאות. התחום הפוטנציאלי ליישום המסקנות העקרוניות הוא אלפי דונמים של מטעי תמרים בחבל ים המלח – בוגרים, צעירים ומתוכננים.

Subjects:

תאריך פרסום: 
דצמבר, 2016
מהדורה: 
(4) Negev, Dead Sea and Arava Studies 8
Pages: 
108-125

Content type: