קצב התחתרות נחלים באבני חול באזור מכרות נחושת עתיקים בבקעת תמנע

קצב התחתרות נחלים באבני חול באזור מכרות נחושת עתיקים בבקעת תמנע

לצפייה במאמר בעמוד חדש לחץ כאן

 

תקציר

בבקעת תמנע נתגלו שרידים ועדויות להתפתחות הכרייה והפקת הנחושת לכל שלביה, החל מהניסיונות הראשונים של האדם להפיק מתכת מאבני החול הלבנות בתקופה הכלקוליתית ( 3300 – 4500 לפנה"ס) ועד להפסקת הפעילות בתקופה הערבית הקדומה בסוף האלף הראשון לסה"נ.

בשיא תקופת הכרייה לפני 3,400 ועד 2,900 שנה חצבו הכורים באמצעות אזמלים העשויים מברונזה פירים לעומק עשרות מטרים ומנהרות כרייה. אלפי פירים נחפרו מגג טרסות נחל אל אבני החול של תצורות אמיר ועברונה, בהן אופקי הנחושת. במעלה הערוצים של נחל תמנע החתור באבני חול ובסחף נחלי בבקעת תמנע נחשפים פירים ומנהרות כריית נחושת, מרביתם מהתקופה המצרית, שבהם ניתן להבחין בסימני חציבתם בעזרת אזמלים. כיוון החציבה מראה שהמנהרות נחצבו מפני השטח לכיוון הערוץ ולא כמצופה, מהערוץ לתוך הסלע.

פירי כרייה חצויים בצדי הערוצים ועל קרקעיתם מעידים כי נכרו לפני היווצרות הערוצים. המסקנה מתצפיות אלו שבתקופת חציבת הפירים והמנהרות לא היו הערוצים חתורים כפי שהם היום, והכרייה והחציבה נעשו מפני שטח גבוהים יותר. כמות המשקעים השנתית הממוצעת בתמנע היא 20 מ"מ בשנה, ונראה שאקלים דומה שרר במשך שלושת אלפי השנים האחרונות. שיטפונות בעוצמה גבוהה, שתדירותם הממוצעת אחת לשנה, גורמים להתחתרות הערוצים. מאמר זה עוסק בלימוד ובניתוח תהליכים וקביעת הקצב של התחתרות הנחלים בבקעת תמנע בתנאי מדבר צחיח קיצון על סמך עדויות ארכיאולוגיות של מכרות נחושת עתיקים. עבודת שדה כללה את איתור המכרות העתיקים הנחשפים בנחלים שהתחתרו.

ניתן לקבוע שעוצמת ההתחתרות המקסימלית מגג טרסות הנחל ועד האפיק הפעיל כיום הגיעה ל 30- מטרים. ממוצע ההתחתרות לאחר כריית הנחושת כפי שנמדד לאורך שלושה נחלים בבקעה הוא 10 – 13 מטרים. משמעות הדבר שקצב ההתחתרות הממוצע הנו כארבעה מטרים באלף שנה. זהו קצב מהיר מאוד בהשוואה לקצבי התחתרות המוכרים בספרות. הסיבות לכך הן ההתחתרות ביחידות סלע רכות יחסית (סחף נחלי ואבני חול), שיטפונות בעלי עוצמה חזקה במדבר צחיח קיצון וריבוי החללים בתת-הקרקע של המנהרות ושל הפירים.

 

תאריך פרסום: 
יולי, 2015
Pages: 
38-50

Content type: