תפיסות של סטודנטיות מתרבויות שונות את המושג "מערכות אקולוגיות-חברתיות" על רקע הקונפליקט הערבי-יהודי

תפיסות של סטודנטיות מתרבויות שונות את המושג "מערכות אקולוגיות-חברתיות" על רקע הקונפליקט הערבי-יהודי

 

המושג "מערכות אקולוגיות-חברתיות" מתאר את יחסי הגומלין בין האדם למערכת הטבעית שסביבו לאור המשבר הסביבתי.
המושג מבוסס על הבנת חשיבות המערכות האקולוגיות לקיומו של האדם. על מנת לשמר מערכות אלו בצורה מיטבית יש צורך בהבנת המרכיבים החברתיים והאקולוגיים ויחסי הגומלין ביניהם. בישראל מערכות אקולוגיות-חברתיות מאופיינות במגוון ביולוגי עשיר, בצפיפות אוכלוסין ובמתח תרבותי הכולל בין השאר את הקונפליקט המתמשך בין יהודים לערבים. 
שילוב מאפיינים אלו גורר אי-צדק סביבתי. אי-צדק סביבתי מוגדר כחלק מאי-צדק חברתי המתרחש בקרב אוכלוסיות מוחלשות, המושפעות באופן בלתי מידתי מסוגיות סביבתיות. אי-צדק חברתי גורם לפגיעה במערכות אקולוגיות-חברתיות. לכן כדי לשמר מערכות אלו יש לצמצם את אי-הצדק הסביבתי והחברתי באמצעות דיאלוג אמיתי, היכרות והבנה הדדית בין המעורבים באי-הצדק. לאור אי-הצדק המאפיין מערכות אקולוגיות-חברתיות בנינו קורס סיורים בתכנית לתואר שני לחינוך סביבתי במכללה להכשרת מורים. הקורס מבוסס על למידה טרנספורמטיבית ומשלב דרכי הוראה מגוונות. שזורים בו הקונפליקט המתגלע בחברה מרובת תרבויות, יחד עם הבנה שיחסים בין-אישיים משליכים על מערכות אקולוגיות- חברתיות. בחקר מקרה זה ניסינו לבחון את תפיסותיהן של סטודנטיות את המושג "מערכות אקולוגיות-חברתיות" בהקשרו הרחב הכולל צדק חברתי וצדק סביבתי, על רקע הקונפליקט הערבי–יהודי. כמו כן נבחנו במחקר היחסים בין משתתפות הקורס הערביות והיהודיות מתוך הבנה כי גם ליחסים בין-אישיים יש השלכות על מערכות אקולוגיות-חברתיות. המחקר התבסס על ראיונות עם הסטודנטיות, על רפלקציות של הסטודנטיות ועל תצפיות במהלך הקורס. מהממצאים ניתן ללמוד כי קיימים שלושה מעגלי התייחסות: ) 1( הקורס ומאפייניו, המבוססים על למידה טרנספורמטיבית שמטרתה הבנת המושג מערכות אקולוגיות-חברתיות; ) 2( ההקשר הפנימי של הקורס – היחסים בין המשתתפות הערביות והיהודיות; ) 3( ההקשר החיצוני של הקורס – הקונפליקט הערבי–יהודי בישראל. במעגל הראשון השיג הקורס את מטרתו הפדגוגית-קוגניטיבית להבהיר את מורכבות המושג "מערכות אקולוגיות-חברתיות". במעגל השני הצליח הקורס לקרב בין חלק מהסטודנטיות היהודיות לחלק מהסטודנטיות הערביות ברמה האישית אבל לא ברמה הלאומית. במעגל השלישי הפער האידאולוגי הקיים בין ערבים ליהודים לא הצטמצם בעקבות הקורס. הפערים, המבוססים על שוני תרבותי, מלמדים על הקושי בצמצום ההשלכות האנושיות על המערכות האקולוגיות.

תאריך פרסום: 
יוני, 2017
מהדורה: 
9 (2)
Pages: 
33-48

Content type:

body field language: