דינוזאורים וזוחלים אחרים בהר הנגב

דינוזאורים וזוחלים אחרים בהר הנגב

22.10.17

דינוזאורים נחשבו שליטי העולם במשך כ-160 מיליון שנה החל מתקופת הטריאס העליון (לפני 231 מ"ש) ועד הכחדתם בסוף תקופת הקרטיקון העליון לפני כ-66 מ"ש. בזמן שהדינוזאורים היו מלכי היבשה, את השליטה בים תפסו "בני דודם" הזוחלים הימיים כדוגמת הפליאוזוזאורים והמזוזאורים.
ומה בהר הנגב? במשך רוב התקופה המדוברת ישראל הייתה מכוסה בים התטיס ורק שיאו של ההר בצבץ כ'אי-רמון', ועל כן דינזואורים לא הילכו על הארץ הזאת ולא השאירו את חותמם בסלע. אך לשמחתנו, לפני 90-66 מיליון שנה שררו בים תטיס תנאים מאוד מיוחדים שיצרו עושר חריג של חומרי מזון שהובילו לפריחה שלאצות שמשכו לאזור החוף של ישראל הקדומה בע"ח רבים כגון דגים, כרישים וכמובן זוחלים ימיים אימתניים.

עדויות לזוחלים ימיים ישנן לא מעט באזורנו. הנפוצים, והצעירים ביותר, הם המוסזאוריים (שם מדעי: Mosasauridae), אשר אחדים מהם נחשבים ליצורי הים הגדולים ביותר שהתקיימו. אורכו של הגדול שבהם - המוסזאורוס הגיע עד ל-18 מ' ומשקלו הגיע עד 20 טון. כמו אצל הנחשים הלסת של המוסזאורים נפתחה לצדדים כדי לעזור לו לבלוע טרף גדול. הם היו בעלי סנפירי חזה ארוכים וסנפירים אחוריים קטנים עם זנב לטאה ארוך מאחוריהם. המוסזאורוס חיי במים רדודים וטרף כל ייצור שרק רצה ויכל: דגים, כרישים, רכיכות, צבי ים, עופות מים ועוד. שרידי המוסזאורוס מאוד נפוצים בשכבות פוספט (תצורת מישאש) באזור בהר הנגב ובהר צין בפרט. לפני כעשור נמצאה בשטח מפעל רותם אמפרט גולגולת באורך של כ 1.5 מטר של מוסוזאור בוגר שככל הנראה הגיעה לאורך של כ 17 מטרים. השריד מוצג כיום לראווה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

לאחרונה נמצא באזורנו מקבץ משלדו של זוחל ימי קדום בן 85 מיליון שנה, ה'אלאסמוזאור' (שם מדעי: Elasmosaurid). השרידים נמצאו 5 ק"מ דרומית למושב פארן שבערבה, על-ידי חוקרים ממרכז מדע ים המלח והערבה. זו הפעם הראשונה שנמצאו בישראל חלקים רבים של פרט יחיד - שברי שן ולסת, שברי גפיים/סנפיר, חוליות צוואר וגב. האלאסמוזאור שאורכו הוארך לכדי 8 מטרים שייך למשפחת הפלזיוזאורים (שם מדעי: Plesiosauria)) שהיו בעלי צוואר ארוך, גוף רחב ושטוח יחסית, זנב קצר ופה מוארך מלא שיניים חדות. הם ניזונו מדגים, אמוניטים ומבלמניטים. יש המאמינים שהם עדיין קיימים באגם לוך נס בסקוטלנד, אך כמובן אין לכך הוכחות.
בתוך מכתש רמון נמצאו מאובני זוחלים קדומים יותר החיו לאורך חופי ים תטיס. עקבות של צפרדעים וסלמנדרות בסלעים מגיל קרטיקון תחתון (140-120 מ"ש) נמצאו במערב המכתש, והם מהווים עדות לאקלים חם ולח ששרר באזורנו בתקופה זאת. בנוסף, בשכבות העתיקות ביותר במכתש (מתקופת הטריאס, לפני 250-200 מיליון שנים), במקום הנקרא 'גיא-זוחלים' נמצאו יצורים דמוי צבים (פלאקודונטים) שחיו בסביבה חופית ובלגונות, וזוחלים עתיקים שחיו בעיקר בים הרדוד והגיעו לאורך של עד כמטר.

כתבו – דר' שרית אשכנזי-פוליבודה ודר' ירון פינצי ממרכז מדע ים המלח והערבה

 אלאסמוזאור – זוחל ימי בים תטיס בקרטיקון העליון:

Illustration by Shutterstock   http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4624973,00.html

צילום (שחזור) Shutterstock  מ:    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4624973,00.html

מוסזאור: זוחל ימי ענק מתקופת הקרטיקון העליון:

Images allowed for use from Wikipedia

תמונות מותרות לשימוש מויקיפדיה.