ד"ר חנן גינת

ד"ר חנן גינת

Photo: 
תחום המחקר: 
גיאולוגיה

ההתמחות שלי היא במדעי כדור הארץ - גיאולוגיה וגיאומורפולוגיה. הדגשים במחקר הם הגיאולוגיה הצעירה של הנגב והערבה ותהליכים עכשוויים של בלייה, שיטפונות ועוד. עבודות המחקר עוסקות בגאולוגיה ובנוף של הסביבה הקרובה בערבה ובנגב. אני עוסק גם בחינוך והדרכה של מדעי כדור הארץ והסביבה של תלמידים, מורים ומדריכים.

מחקר נוכחי: 

א.      שחזור פליאוגיאוגרפי של שולי ים תטיס בתקופת הסנטון על פי זוחלים ימיים, בולבוסים ואי התאמות בסלעים של תצורת מנוחה  נגב הדרומי

המחקר כולל:
1. שחזור מיני החולייתנים בתצורת מנוחה בנגב הדרומי.
2. כיצד מתרחש המעבר הליתולוגי משכבה "מבולבסת" אל בולבוסים בודדים?
3. אפיון תופעת "הנודלס" והקשר האפשרי שלה עם בולבוסים ו/או החולייתנים.
4.  הדייקים הסדימנטריים" בתצורת מנוחה.
5. הקשר בין אי התאמות ארוזיביות יבשתיות ו/או תת ימיות לבין התופעות השונות שהוזכרו לעיל.
6. שחזור פליאוגיאוגרפי של סביבות מגוונות מאוד הבאים לידי ביטוי בשינויים פציאלים בטווחים מאוד קצרים.

ב.       עדויות לשטפונות-על בעבר ובהווה במערות כריית נחושת בנחל עמרם

  1. עיקר הממצאים: משקעים אלוביאלים הושקעו בשטפונות=על שהובילו חומרי סחף מהמדרון למערות הכריה.
  2. במספר מכרות ניתן לראות שהסחף מילא את המערה כולה.
  3. נמצאו סימני חציבה בסחף המעידים שהכורים הוציאו את הסחף האלוביאלי לאחר השקעתו בשטפונות , כנראה כדי להמשיך את פעילות הכריה.
  4. בארועי קיצון כנראה שגם היתה סחיפה של חומר אלוביאלי והתחתרות בתוך המערות 

ג.       אגמי מים קדומים בדרום ישראל וירדן

באזור הנגב הדרומי, הערבה ודרום ירדן נמצאו סלעי משקע  של 11 גופי מים שהתקיימו החל מלפני 3 מליון שנה ועד לפני כ 18,000 שנה. סוגי הסלעים והמאובנים שנמצאו מעידים על השקעה במים מתוקים. במחקר זה אנו עורכים שחזור פליאוגיאוגרפי, פלאוהדרולוגי ופלאואקלימי.

ד.       הערכה ראשונית של הסיכון לצונאמי בראש מפרץ אילת-עקבה

המחקר מתמקד בלימוד הפוטנציאל לצונאמי במפרץ אילת-עקבה והערכה ראשונית של הסיכון במרחב ובזמן. בשלב הראשון תיבנה מפה בתימטרית וטופוגרפית של המפרץ לרבות ראשו הצפוני, מפורטת ככל הניתן. מפה זו, יחד עם המידע הגיאולוגי הרלבנטי, יאפשרו לזהות ולאפיין את ההעתקים והגלישות התת ימיים והיבשתיים הסמוכים לחוף שעלולים לגרום לצונאמי. במקביל תבנה באוניברסיטת בן גוריון בנגב יכולת למידול תרחישי צונאמי ממוחשבים. לאחר מכן יורצו מספר תרחישי צונאמי אשר מייצגים את התנאים במפרץ, במטרה לאמוד את גובה הגלים הצפוי לאורך חוף ראש המפרץ ואת שטחם של האזורים המועדים להצפה. בשלב האחרון ייבחן מיקומם של המבנים והתשתיות באילת ובעקבה ביחס לתחום האזורים המועדים להצפה.

ה.       מאפייני וקצב בלייה מסוג חירור בסלעי גיר במדבר צחיח קיצון - היבטים גיאולוגים ומיקרוביולוגים

בקעת עובדה מצויה בנגב הדרומי באזור אקלימי צחיח קיצון בו כמות המשקעים השנתית הממוצעת היא פחות מ-20 מ"מ גשם. ממזרח  לבקעה רמה הבנויה בעיקרה מסלעי גיר ודולומיט של סלעים מתצורת גרופית (גיל טורון). טיפוסי בלייה שונים מתוארים בסובב צחיח וצחיח קיצון, ובכללם גזור, חירור והופעת צנירים. מחקר זה בחן  לבחון את תהליכי הבלייה בסובב צחיח וצחיח קיצון תוך נקיטת גישה רב-תחומית. שלבי המחקר כוללים: אפיון ותיאור (בשדה ובמעבדה) של התשתית הגיאולוגית החשופה לתהליכי הבלייה (סלעי גיר ודולומיט), חשיפת סלעים לתנאים אטמוספריים מאפשרת גיבוש והסעה של מלחים, בכללם גבס והליט, כנראה על ידי טל אל תוך נקבובי הסלע. המלחים שנכנסים לחורים ולסדקים הם המכתיבים את מורפולוגיית הבלייה, בחינה ראשונית של הרכיב המיקרוביאלית מעיד על קרומים מקרוביאליים המכילים אבק שוקע. בחינה ראשונית אפשרה לקבוע את מגוון האוכלוסייה הבקטריאלית המצויה על הסלעים ובדיקת אבק השפעה כגורם מתווך בתהליכי הבלייה.

  1. למחקר שותף הסטודנט לקוקטורט נמרוד ויילר

ו.       יחסי גשם – נגר וגשם – חלחול במדבר צחיח קיצון

יחסי גשם – נגר וגשם – חידור על גבי מדרונות הינם מורכבים ומסובכים. לטובת הבנת קשרי הדרולוגים אלו ואובדני התמסורת המתרחשים בעקבות גשם ותרומתם למי תהום מבוצע להלן מחקר הכולל מגוון של שיטות מדידה:

  1. השלמת הקמת חלקות מדידה של נגר עילי באמצעותן ניתן ללמוד יחסי גשם-נגר ויחסי גשם-חידור בתאי שטח קטנים על מדרונות. לצד החלקות ממוקמות תחנות למדידת כמות הגשם.בתשע חלקות, שנבנו על גבי סלעי גרניט, אבני חול מסוגים שונים  וגיר ועל חלקן טאלוס, נרשמו ארועי גשם ונמדדו נגר וחידור במהלך חורפים בשנים תשע"ג ותשע"ד (תוצאות ראשונות מוצגות באיור1).  המחקר יכלול הכנת חלקות נוספות ארוכות יותר באמצעותן ניתן יהיה ללמוד את אובדני הנגר במהלך זרימות מדרוניות.
  2. אפיון מפורט של החיספוס בחלקות המדידה באמצעות  סורק לייזר (לידאר קרקעי). באמצעות נתונים מדויקים אלו נלמד את הקשר האפשרי בין מידת החספוס וגם גודל וצורת האבניות לבין הנגר העילי והחידור בחלקות השונות.
  3. בדיקה מפורטת באמצעות מקרוסקופ וכן באמצעים גיאוכימיים של הרכיב החרסיתי המופיע בפני השטח בחלקות המדידה.
  4. הפעלת ממטיר גשם באמצעותו ניתן להמטיר גשם בכל אחת מהחלקות בקצב שנקבע. ממטיר הגשם הראשוני כבר נבנה בהערכות ראשונית למחקר וניסוי המטרה ראשון נעשה בקיץ 2013 בקצב ירידת גשם של 12 מ"מ בשעה.
  5. הצבת תחנה הדרומטרית בערוץ מסדר שלישי  בסמוך  לחלקות של אבני החול והגרניט. הרישום של ספיקת המים בתחנה יסייע בחישוב אובדני המים במדרונות הסמוכים.

למחקר שותף הסטודנט ערן מאירי במסגרת עבודה לתואר שני באוניברסיטה העברית

ז.        הנחיית עבודות גמר של תלמידים בביה"ס מעלה שחרות ביטבתה

בשנה"ל תשע"ד מנחה חנן עבודות גמר בהיקף של חמיש יחידות לימוד לבגרות:

  1. הגיאולוגיה של קער רחבעם (התלמיד אופיר אליאסף).
  2. הרכבת לאילת – היבטים תכנוניים וסביבתיים  (התלמיד איתמר להב).
  3. גורמים המכתיבים שטפונות במדבר צחיח קיצון (תהתלמיד עדן זו ארץ).
  4. מיקומן של מלכודות הנמרים בנגב הדרומי (התלמיד אלי כהן).
  5. סיכוי, סיכון והערכות לצונאמי בראש מפרץ עקבה ואילת (התלמיד איתי גת).
  6. דרכים בעבר ובהווה להנגשת מידע עם ים המלח (התלמיד מתן חורגין).

 

פרסומים נבחרים: 
  • R. Rabinovich, H. Hanan, M. Schudack, U. Schudack, S. Ashckenazi-Polivoda and G. Rogolsky A late Cretaceous elasmosaurid of the Tethys Sea margins (southern Negev, Israel), and its palaeogeographic reconstruction. Netherlands Journal of Geosciences, Available on CJO 2014 doi:10.1017/njg.2014.26
  • Ginat H., Rybakov M., Shirman B and Lazar M., 2014, Magmatic occurrences in    the Central Arava (southern Israel) based on Geology and Magnetometry. Asian Journal of Earth Sciences, v. 85, 12-Jan-2014, Pages 106-116.
  • Ginat H., Beyth M. and Crouvi O., 2008, Geomorphic evidence for young tectonic activity around Har Timna, Israel Journal of Earth Science, v. 57, pp. 213-229. (no citations according web of knowledge).
  • Ginat H., Shlomi, Y., Batarseh, S., Vogel, J., 2010, Reduction in precipitation levels in the Arava Valley (Southern Israel and Jordan), 1949-2009, Published in the Electronic Journal of the Dead Sea and the Arava Science Center.7 pp. 9no citations according web of knowledge).
  • Mischke S., Ginat H., Saqarat B. and Levin A., 2011, Ostracods from water bodies in hyperarid Israel and Jordan as habitat and water chemistry indicators. Ecological Indicators. Ecological Indicators. v14, pp 82-86.
  • Issar A., Ginat H., Zohar M., 2011, The impact of climate changes on the passage and settlement of human societies in the Negev during the Quaternary. Journal of Arid Environments. v. 30, pp 1-7.
  • Bruins H., Sherzer Z, Ginat H., Batarseh S., 2012, Degradation of the springs in the Arava Valley: Anthropogenic and Climatic Factors. Journal of Land Degradation and Development v. 23, pp 365-383.
  • Avni, Y., Segev, A., Ginat, H..2012. Oligocene regional truncation surface (RTS) in southern Israel: Documentation of principal tectonic stage in the structural development of margins of the Dead Sea transform and northern Red Sea. GSA Bulletin. v. 124 no. 11/12, pp 1871-1897.

 

פרסומים בעברית

 

  • גינת ח., שלומי י., 2014, "חורף 2012-13  - שנת שיא באירועי גשם בנגב הדרומי ובערבה הדרומית", מחקרי הנגב, ים המלח והערבה 6. עמו' 1-2
  • רבקין א., גינת ח., אבני י., 2014, "גיאולוגיה והתפתחות הנוף בערבה הצפונית". מחקרי הנגב, ים המלח והערבה 7.
  • איש שלום כ., רבלין ע., גינת ח., "גורמים המכתיבים את קצב הגידול וההתפתחות של בולעני ים המלח - מקרה נחל צאלים ונתונים ממתקן הדמייה" מחקרי הנגב, ים המלח והערבה 7.