המחקר

  • רפואת סביבה ומינרלים

    מידע עבור תחום מחקר זה יתווסף בהמשך

  • תיירות

    תיירות מוגדרת על ידי ארגון התיירות העולמי כפעילות שבה בני אדם נמצאים מחוץ לסביבתם הטבעית למטרות טיול, פנאי, נופש, עסקים או כל פעילות בעלת אופי דומה לפרקי זמן קצרים שלרוב אינם עולים על שנה. ענף התיירות הינו אחד ממוקדי הכלכלה העיקריים במאה העשרים ואחת והשפעתה על תרבות האדם ועל הסביבה גבוהה מאוד.

  • חינוך סביבתי ומדעי

    מידע עבור תחום מחקר זה יתווסף בהמשך

  • חקר קהילות בפריפריה

    ידע עבור תחום מחקר זה יתווסף בהמשך

  • צפרות

    מיקומה הגיאוגרפי של הערבה, על נופי הבראשית שבה, מציבים אותה כאחד מצירי נדידת הציפורים החשובים בעולם. בנוסף לכך, תנאי המדבר הצחיחים והמערכת האקולוגית הייחודית מאפשרים למיני ציפורים נדירות לקנן ולשגשג. בין המינים החשובים ניתן לראות ציפורי מדבר נפוצות כדוגמת הזנבן הערבי, שחור הזנב, עפרוני המדבר, סנונית המדבר והמדברון. וכן מינים נדירים אשר לחלקם משמשת הערבה התיכונה כמפלט אחרון בארץ, כדוגמת סבכי השיטים, עפרוני חכלילי, האוח המדברי, מושבות קינון של קטות ולאחרונה אף התגלה כי קיימים עוד זוגות של אלימונים בחולות ותחמסים נובים במלחות.

  • מחקרי אקלים

    האקלים בערבה ובנגב הדרומי הינו כיום צחיח קיצון. ממוצע המשקעים הרב שנתי הוא פחות מ 50 מ"מ. בעבר היה באזור אקלים לח יותר. זאת ניתן ללמוד על סמך סלעי משקע ומאובנים שמעידים על גופי מים מתוקים שהתקיימו באזור במספר אתרים. כמו כן לימוד מפורט של קרקעות אדומות וגירניות אף הן עדות לכך.  

    מעקב אחר שינויים בכמות המשקעםי בשנים האחרונות ותצפיות על המערכת האקולוגית מעיד על 15 שנות יובש שנמשכו עד 2009. לעומת זאת בשנים תשע"א, תשע"ג ותשע"ד נרשמו כמויות גשם חסרות תקדים. האם קיים כיום שינוי אקלימי באזור שלנו?

  • גשם, שטפונות ומי תהום

    באזור ים המלח, הערבה והנגב הדרומי מדבר צחיח קיצון בו ממוצע המשקעים הרב שנתי פחות מ -50 מ"מ. קיימת שונות גדולה בזמן ובמרחב של ארועי הגשם. מקור מרבית ארועי הגשם באפיקי ים סוף והארועים מלווים בסופות ברקים ורעמים. עוצמות הגשם גבוהות ומרבית הגשמים מקומיים. ארועי הגשם גורמים לשטפונות בנחלים. אחוז גבוה של מי השטפונות מחלחל והופך למי תהום בתת הקרקע. מי תהום אלו, ומי תהום באקוויפרים עתיקים יותר מנוצלים להתיישבות באזור. 

  • חקר תופעת הבולענים והתחתרות נחלים

    בולענים לאורך חופי ים המלח מופיעים על פני השטח כיום בקצב מהיר ביותר. הם נוצרים במניפות הסחף של הנחלים הזורמים אל ים המלח ובמישורי הבוץ אשר נחשפו עקב ירידת מפלס הים. ירידה זו גרמה לשינוי ולאי יציבות בפן הביני ומי התהום ממיסים את שכבת המלח הנמצאת 20-50 מ' מתחת לפני הקרקע. המסה זו יוצרת חללים בשכבת המלח וקריסה של החומר האלוביאלי שמעל החלל. הבולענים מופיעים בדרך כלל בקבוצות והם מסודרים לאורך ובמקביל למבנים הטקטוניים של הבקע.

  • ביוטכנולוגיה וחקלאות בת- קיימא

    ביולוגיה וביוטכנולוגיה במרכז מדע ים המלח והערבה

    במרכז מדע ים המלח והערבה מתקיימים מחקרים בתחומי הביולוגיה של התא ובתחומי ביוטכנולוגיה במטרה לקדם פתוחים יישומיים המבוססים על מחקר בסיסי. המחקרים נעשים בתחומי האנרגיה המתחדשת, תרופות ממקור טבעי, מיקרוביולוגיה של חיידקים, הצומח במדבר ועוד.   למחקרים אלו  יש פוטנציאל רב להתפתח לקראת ייצור מוצרים רלבנטיים להעברה לתעשייה ולרישום פטנטים.

  • מדעי כדור הארץ

    פעילות מרכז מדע ים המלח והערבה פרושה על מרחב ענק וייחודי במגוון ובחשיבות התופעות הגיאולוגית וההידרולוגיות שבתחומו. עמק הערבה ממוקם לאורך בקע ים המלח המהווה גבול טקטוני פעיל. לצידי הבקע חשופים סלעים מגוונים- סלעים מגמטים ומותמרים, אבני חול נוביות וסלעי משקע שהושקעו בעבר בים טתיס. לאורך הבקע יחידות נוף וסלע רבות – סחף נחלי, דיונות חול, משקעי מלחות, משקעים אגמיים ושכבות מלח. העתקים גיאולוגים יוצרים מצוקים בגובה מאות מטרים בין עמק הערבה לבין הנגב ומדבר יהודה ממערב והרי אדום ומואב ממזרח.

עמודים