תיירות

תיירות

תיירות מוגדרת על ידי ארגון התיירות העולמי כפעילות שבה בני אדם נמצאים מחוץ לסביבתם הטבעית למטרות טיול, פנאי, נופש, עסקים או כל פעילות בעלת אופי דומה לפרקי זמן קצרים שלרוב אינם עולים על שנה. ענף התיירות הינו אחד ממוקדי הכלכלה העיקריים במאה העשרים ואחת והשפעתה על תרבות האדם ועל הסביבה גבוהה מאוד.

מודל מעגל החיים של אתר תיירות ומרחב תיירותי נותן מענה לרמת הביקושים ומציג תיאוריה שלמה העוסקת בכך. הרעיון הכללי מציג כי עלייה במספר המבקרים מביאה לפיתוח תשתיות למען שיפור רווחתם של מבקרים אלו. פיתוח התשתיות הוא צעד מרכזי בקידומה של תיירות לאתר מסוים ובמקרים רבים הוא המניע לכלכלת האתר. בהמשך הדרך על פי התיאוריה, העלייה בתיירים יכולה להתבטא בפריחה של האתר למשך זמן, כאן נצבים מנהלי האתר בפני הסוגיה המכרעת לשאלת מספר המבקרים. עלייה בביקושים יכולה לגרום להצפה בכמות התיירים וכושר הנשיאה הכלכלי והסביבתי של האתר יפגם או יכשל, מאידך הקפדה ראויה בניהול האתר ושמירה על רמת מבקרים נכונה בשטחי האתר יכולה להביא להמשך מיצוי התועלות מהתיירות. הערבה, ים המלח והנגב כוללים נופי מדבר ובהם מוקדי תיירות משמעותיים כדוגמת מפרץ אילת, מכתשי הנגב, ים המלח, אתרי עתיקות חשובים ביותר כמו מצדה, תמנע ודרכי הבשמים.

הגנה על הסביבה ושימור המשאבים הטבעיים הינם תחומים מרכזיים בבואנו לעסוק בפיתוח תיירותי וכלכלי. בראייה כוללת ניתן להגיד שאנשי העולם מבינים כי כמות משאבי הטבע הינה מוגבלת ולכן יש לפתח שיטות לשימוש יעיל ומושכל במשאבים אלו. פיתוח, תחזוקה ושימור מרחבי ואתרי תיירות יש לעשות תוך שמירה על עקרונות של תיירות בת קיימא לטובת שימור יתרונות משאבי הטבע בתיירות לאורך שנים רבות בעתיד. 

מרכז מדע ים המלח והערבה מבצע מחקרים בתיירות לטובת קידומו הכלכלי של האזור תוך שמירה על ערכי הטבע והמורשת. הסביבה או המרחב הגיאוגרפי הם בסיס קיומו של ענף התיירות. התנהגות או פיתוח תיירותי שאינו מתאים לאופי הסביבתי יכולים לפגוע במרחב. תיירות בת קיימא מוגדרת ככזו השומרת על משאבי התיירות למען הדורות הבאים והשפעותיה על הסביבה הטבעית הם נמוכות ככל האפשר.

מחקרינו עוסקים ביחסי הכוחות שבין תעשיית התיירות המונעת על פי עקרונות הכלכלה החופשית לבין שמירת משאבי הטבע. הגעה לשיווי משקל ביחסים אלו ומציאת נקודת האיזון היא קריטית בפיתוח תיירות בת קיימא לערבה, ים המלח והנגב כולו.