בלב מכתש רמון הוקם “ההביטאט”, אב טיפוס של תחנת מחקר על המאדים.
ליוזמה שותפות מדינות רבות. מדענים, מהנדסים וחוקרים מ-25 מדינות מתכנסים בישראל, לשם מטרה מדעית אחת והיא – להגיע למאדים.
מכתש רמון נמצא עכשיו במרכז הבמה של חקר המאדים בעולם, עיני העולם יהיו נשואות אל ישראל בשבועות הקרובים.
שישה “אסטרונאוטים אנלוגיים” יהיו סגורים במבנה שהוקם במקום והם יקיימו בו כ-20 ניסויים שיבצעו בשלושת השבועות הקרובים. האסטרונאוטים נבחרו בקפידה רבה להשתתף בהדמיה מלאה של משימת מחקר על מאדים. הם נקראים “אסטרונאוטים אנלוגיים” כלומר אסטרונאוטים למטרות מחקר בלבד ולא באמת ימריאו לחלל. האסטרונאוטים יעסקו במשימות אנלוגיות – הדמיות של משימת מאדים מאוישת.
250 מדענים בנו את הניסויים, ובניהם ד”ר רעות סורק-אברמוביץ’ אסטרוביולוגית ממו”פ מדבר וים המלח.
סרטון הכתבה באולפן שישי: בדרך למאדים עוצרים במצפה רמון
הכיתה המעופפת
כתבה: מאיה בניטה
(לכתבה המלאה ב +KIDS)
צילומים: שוהם שני לרנר; לנה איוב מרוז; מעין עבדת; רעות סורק; נגה שקד; נעם גנץ
אם מישהו היה נקלע למכתש רמון באחד מימי הקיץ האחרון הוא היה יכול לראות שם אסטרונאוטים צעירים מאוד בחליפות חלל כתומות, ולחשוב בטעות שהוא חוזה באשליה מדברית, פאטה מורגנה. אבל מדובר בתלמידים של תוכנית מיוחדת וחדשה יחסית, ״מצפה רמון לחלל – בית הספר לאסטרונאוטים צעירים״, שנפתחה בשנת 2019 באזור מכתש רמון שבדרום הארץ.
למה דווקא במכתש רמון? אולי תתפלאו, אבל זה מקום מצוין לדמות בו את מאדים. זאת גם הסיבה לכך שהשבוע (10 באוקטובר) החלו שישה אסטרונאוטים לשהות בו במבנה ייחודי המדמה תחנת חלל במכתש רמון, במטרה לדמות ככל הניתן משימה במאדים. הם יבלו בבידוד מוחלט למשך שלושה שבועות, והמידע שיאספו ישמש גם מומחים מנאס”א.
“מכתש רמון הוא אזור צחיח עם תנאי מחיה קיצוניים, המזכיר מאוד במראה שלו את מאדים”, אומרת לנה איוב, מדריכה בפרויקט הלימודי. “למעשה הצגנו לתלמידים תמונות של מאדים ושל מכתש רמון, והם התקשו להבחין בהבדל”.
לדמות את התנאים במאדים
אבל לפני שטסים למאדים שבמדבר, מתחילים, כמקובל, בהתחלה. במסגרת התוכנית התלמידים משתתפים במפגשים שבועיים מקוונים במשך שנה, רוכשים ידע עשיר בתחום החלל – אסטרופיזיקה, מדעי כדור הארץ, אסטרוביולוגיה, אדריכלות חלל (הנדסה), רובוטיקה ועוד. הם גם מתנסים בטכנולוגיות חדשות, יוצאים לסיורים בשטח, מכירים מדענים, מהנדסים ואנשים מתחום החלל. והדובדבן שבקצפת – בסוף התוכנית מקבלים משימות של הדמיות חלל (משימות אנלוגיות), שבהן המשתתפים מתאמנים כצוות של אסטרונאוטים שנוחת במאדים.
מחקרה של ד”ר רעות שורק אברמוביץ במסגרת פרויקט D-mars במצפה רמון:
“מיקרופוטנציאלי 2021״ – הינו ניסוי שמטרתו להבין כיצד זיהום מיקרוביולוגי יכול להתפשט במרחב שהוא צחיח קיצון ובסביבה נקייה מהשפעות אדם – כגון הסביבה במאדים. אנו אוספים דגימות קרקע בזמנים קבועים ומרחקים מסוימים ממתקן השהייה של הצוות, ואנו מודדים ומנתחים את השינויים באוכלוסיות המיקרוביאליות שבשטח. מניסוי קודם שנערך בנסיבות דומות ב-2019 , ופורסם בעיתונות המדעית, אנו יודעים כי יש השפעה הדדית – לא רק שהצוות האנושי מעביר למקומות מסוימים חלק מהמיקרואורגניזמים שאיתם הוא הגיע, אלא שגם מהסביבה, מגיעים מיקרואורגניזמים מסוימים לתוך סביבת העבודה והשהייה של האסטרונאוטים האנלוגים. ניתן לשמור ולחקור אוכלוסיות מיקרוביאליות מקומיות ללא הפרעה, אם שומרים על הנחיות מסוימות ואנו נחקור זאת בהמשך. החוקרת הראשית היא ד״ר רעות סורק אברמוביץ, והניסוי נתמך על ידי מכון וייצמן למדע, מרכז מינרבה לחיים בתנאים פלנטריים קיצוניים, ועל ידי מו״פ מדבר וים המלח (בחסות אוניברסיטת בן גוריון), שיתוף פעולה נוסף הוא עם מעבדתו של פרופ׳ זיו רייך, ממכון וייצמן למדע, רחובות, ישראל.
לעמוד של ד”ר רעות שורק-אברמוביץ
