השפעת כריית הנחושת בעבר על עיצוב הנוף בבקעות תמנע ועמרם
עבודה זו בוצעה בבקעות תמנע ועמרם בדרום ישראל, כ-30 ו-12 ק”מ מצפון לאילת בשוליים המערביים של הערבה. שתי הבקעות הללו מהוות מעין חלון גיאולוגי ובהן נחשפים סלעים מגמטים לצד אבני חול וסלעי משקע ימיים. מינרלי נחושת מרוכזים בתמנע ובעמרם ביחידות אבן החול של תצורות אמיר ועברונה, והם נכרו בעבר על ידי מגוון תרבויות עתיקות מאז התקופה הכלקוליתית לפני כ-6000 שנים. פעילות הכרייה הותירה אחריה סימנים שונים בנוף. אלה כוללים פירי כרייה, מנהרות כרייה וכן למעלה מ-8000 “צלחות”, שהן ראשי פירי כרייה סתומים הבוהקים בלובנם על גבי טרסות הנחל בבקעות. במדבר צחיח קיצון פועלים תהליכי עיצוב נוף שונים – שיטפונות, התחתרות נחלים ונסיגת מצוקים. מטרת מחקר זה היא לבחון את השינויים שחלו בנוף מאז הפסקת הכרייה בתמנע ובעמרם בשלושה מרחבי כרייה שונים: א. בצלחות – המחקר בחן האם מילוי הצלחות בתמנע ובעמרם הינו טבעי או ע”י אדם. ב. השפעת המכרות הנטושים על אופן וקצב התחתרות הנחלים בתמנע. ג. אופן נסיגת המצוקים בתמנע. שיטות המחקר כללו מדידות ותצלומים של אזורי המחקר, חתכים עמודיים, חתכי רוחב ומפות. עבודת הצלחות נעשתה ב-7 צלחות, 6 מהן בבקעת תמנע ואחת בבקעת עמרם. מחלקן של הצלחות הללו נלקחו דוגמאות שעברו ניתוח גרנולומטרי במעבדה. חקר נסיגת המצוקים נעשה על גבי מצוק אחד באתר ‘המרכבות’ בתמנע. העבודה בנחלים נעשתה באזור הקשתות. הממצאים בצלחות הראו עדויות למילוי אנושי וכן עדויות למילוי טבעי. אין ספק כי למילוי הטבעי בידי שיטפונות תפקיד מרכזי בסתימת הפירים, אולם יש לשער כי צלחות רבות התמלאו, לפחות בחלקן, באופן מלאכותי. לדעתי מרבית הפירים ובעיקר בחלקם העליון נסתמו בתהליכים אלוביאליים טבעיים. בהחלט יתכן שחלקם התחתון של פירים רבים מולא ע”י בני אדם. המחקר בנחלים הראה כי ניתן לחשב את קצב ההתחתרות של נחל קשתות בעזרת ממצאים ארכיאולוגים. בנקודה נבחרת בנחל נמצא כי קצב ההתחתרות הוא כ-3 מ’ ב1000 שנים. קצב ההתחתרות הגבוה מוסבר על ידי סלעי תשתית רכים הן בטרסות הנחל והן אבני חול שמתחתן, שיטפונות חזקים וכן נוכחות של חללי הפירים והמנהרות בתת-הקרקע. עיקר ההתחתרות בחלקים העליונים של הערוצים. במצוק המרכבות נבדקו שתי גלישות – גלישה גדולה וגלישה קטנה. נמצא כי נפח הגלישה הגדולה מעל 2000 מ”ק ונפח הגלישה הקטנה כ-200 מ”ק. ההנחה היא שבליית מצוק המרכבות מואצת על ידי הכרייה שנעשתה בו שכן הפירים והמערות שבו מחלישים את יציבותו ואף מאפשרים כניסת מי גשמים המאיצים את הבלייה. ממחקר זה עולה כי לפעילות הכרייה בעבר השפעה גלויה על עיצוב הנוף בכל אחד ממרחבי הכרייה שנבדקו בבקעות תמנע ועמרם. מומלץ להמשיך במחקר בצלחות ולבחון את היקף מפעל הסתימה האנושית של הפירים. כמו כן יש להעמיק את המחקר במצוק המרכבות ולבדוק את מידת ההשפעה על החללים בסלע על קצב נסיגתו בנוסף למדידה מדויקת יותר של נפח הגלישה.
