מו”פ מדבר וים המלח מברך את חוקריו: ד,ר שרית פוליבודה- אשכנזי וד”ר אופיר כץ על זכייתם במענק מחקר של “הקרן הלאומית למדע” (ISF).
קרן ISF הינה הגוף המרכזי בישראל למימון מחקר בסיסי לפי אמות מידה תחרותיות בינלאומיות ועל פי מדדי מצויינות מדעית.
הקרן הנחשבת יוקרתית ביותר בקהילה המדעית, הינה משאת נפשם של המדענים בישראל המגיעים מהאקדמיה, מכוני מחקר ובתי חולים. זכייה בקרן אף פותחת למדענים “דלתות” חשובות לשיתופי פעולה מחקריים ברמה בינלאומית.
אנו מודים לחוקרינו על הצטיינותם ועל הכבוד הרב אשר הסבו למו”פ מדבר וים המלח
ומאחלים להם מחקר פורה ומהנה אשר יתרום בחדשנותו לעולם המדע הגלובלי.
ובמה עסקינן?
קריסה ושיקום של מערכת אקולוגית בזרמי העלאה לאחר ההכחדה ההמונית של סוף הקרטיקון – תובנות משולי התטיס הדרומיים ההכחדה ההמונית של סוף הקרטיקון (לפני 66 מ”ש) הייתה אירוע קטסטרופלי בקנה מידה גלובלי, במהלכו הוכחדו מינים רבים ולווה בקריסה של מערכת היצרנות הראשונית (יצורים פוטוסינטתים). כיום, הדוגמה המקובלת היא כי המערכת האקולוגית התאוששה לאחר מיליוני שנה. במחקר הנוכחי, ייבדק קידוח סלע מרמת הגולן עשיר בחומר אורגני, המתעד את ההכחדה אך אינו מראה את קריסתה של מערכת היצרנות הראשונית ולכן מעמיד בספק את הדוגמה המקובלת לגבי קריסתה ומשך התאוששותה הארוך. נתונים שיתקבלו ממתודולוגיות רחבות טווח כגון אנליזות מיקרופליאונטולוגיות, איזוטופים יציבים, גיאוכימיה אורגנית, ביומרקרים ועוד, יספקו תובנות לגבי התנאים הסביבתיים אשר תמכו בייצור מאסיבי של ביומסה וייצרנות ראשונית על אף התנאים שהובילו להכחדה, זהות היצרנים העיקריים בתקופה זו ומשך תקופת ההתאוששות של האקוסיסטמה מההכחדה.
המחקר יעשה בשיתוף פעולה עם ד”ר יואב רוזנברג מהמכון הגיאולוגי. וקיבל מימון נוסף לשיתוף פעולה בינלאומי עם פרופ’ ניקולה טיבולה מאוניברסיטת קוןפנהגן בדנמרק.
ד”ר שרית אשכנזי-פוליבודה היא גיאולוגית-מיקרופליאונטולוגית אשר מתמחה בפורמיניפרים ככלי לתיארוך, שחזור, אפיון וניטור סביבות ימיות בעבר הגיאולוגי ובהווה. במחקריה הקודמים התמקדה באפיון סביבות ההשקעה ותיארוך של סלעי הקרטיקון העליון העשירים בחומר אורגני בישראל, ומנגנני הישרדות של פורמיניפרים בתנאי עקה ותקופת הכחדה.
Biogeography of silicon contents in the flora of Israel and its relation to ecosystem functioning
ביוגאוגרפיה של צבירת סיליקון בצומח ארץ-ישראל ומשמעותה לתפקוד מערכות אקולוגיות.
צמחים רבים, אך לא כולם, יכולים לצבור סיליקון ברקמותיהם ולנצל אותו לשיפור תפקודם והתאמתם לסביבה. מחקר זה יבחן כיצד ריכוזים גבוהים של סיליקון בצמחים משפיעים על מבנה של חברות צומח, תפקוד של מערכות אקולוגיות ואף על תהליכים בסקלה עולמית כמו יצרנות ראשונית ומחזורי הסיליקון והפחמן. המחקר יבחן את התפרוסת הגאוגרפית של צמחים צוברי-סיליקון בצומח ארץ-ישראל (כ-2000 דגימות צומח מכ-250 מינים מ-31 אתרים), את הגורמים הסביבתיים הקובעים דפוסים אלה, וכן את השפעת תכולת הסיליקון על מבנה ותפקוד מערכות אקולוגיות ועל המבנה של מאגרי הסיליקון הביולוגי בישראל. זהו המחקר הראשון בעולם הבוחן שאלה זו, ואחד המחקרים הגדולים ביותר בהיקפם על תכולת סיליקון בצמחים. המחקר נעשה בשיתוף פרופ’ מרסלו שטרנברג מאוניברסיטת תל-אביב.
ד”ר אופיר כץ הוא אקולוג של צמחים, שחלק ניכר מעבודתו המחקרית עוסק בסיליקון וחומרים אנאורגניים אחרים בצמחים. מחקריו הקודמים עסקו בהשפעה של תנאי הסביבה על צבירת סיליקון בצמחים ממשפחת המורכבים, וכן בהיסטוריה האבולוציונית של צבירת סיליקון בצמחים ופורסמו בתכבי-עת מובילים כגון Flora, Frontiers in Plant Science ו-New Phytologist.
(המחקר כולל מימון לתלמיד לתואר שלישי ולטכנאי שדה ומעבדה. מועמדים הרואים עצמם מתאימים מוזמנים לפנות לחוקר. עדיפות לבעלי רקע באקולוגיה של צמחים עם ניסיון בעבודה בשטח ובמעבדה)
Post Views: 1,419
