ביום חמישי האחרון (19/11/2020) קיים מו”פ מדבר וים-המלח כנס מקוון שהוקדש לחקר ים-המלח וסביבתו. קיום הכנס הוא חידוש של מסורת ככנסי ים-המלח מהעבר, וכנסים נוספים שיוקדשו לנושאים נוספים הקשורים לסביבה זו יתקיימו בשנים הבאות. בכנס התקיימו 20 הרצאות על-ידי חוקרים מהמו”פ, אוניברסיטת תל-אביב, האוניברסיטה העברית, המכון הגאולוגי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אוניברסיטת חיפה והמכללת האקדמית תל חי. שילוב של מושבים ברמה אקדמית גבוהה ומושב שפונה לקהל רחב יותר בנושאים רלוונטיים ואקטואליים נחל הצלחה והגביר את המודעות לבעיות סביבתיות באזורינו ותופעות הטבע המרתקות שזכינו להכיר וללמוד.
המושב הראשון בכנס הוקדש לעבר, וכלל הרצאות על חלוצי חקר ים-המלח ועל ההיסטוריה הגאולוגית המרתקת של האזור. התחקות אחר היסטוריה זו לימד אותנו, בין השאר, על מקורות המים של התושבים הראשונים של אזור יריחו. המושב השני הוקדש לאקולוגיה, וסיפק לנו הצצה לעולם המיקרוביולוגי העשיר של הקרקעות באזור האגם, ואף למבנים המאובנים שמיקרואורגניזמים מותירים באגם כיום. המושב השלישי הוקדש למעיינות ולנחלים הזורמים לאגם, ולשינויים שהם עוברים עקב שינויי המפלס. המושב האחרון בכנס הוקדש להרצאות עם הפנים לקהילה שנועדו להאיר זרקור על סיפורים שנמצאים על סדר היום הציבורי: גילוי מערת המלח הארוכה ביותר בעולם (בהר סדום, כמובן), מצבו של נחל אשלים לאחר זרימת השפך התעשייתי, נחל הערבה המתחתר במיצר הלשון, וגם מבט על ים-המלח מהחלל.
ברגע אחד נכפה עלינו (ועל כל העולם), לעבור לכנסים וירטואליים. יש כמובן הרבה אתגרים וחסרונות בקיום כנס כזה (בעיקר פגיעה במפגש האישי-אנושי). אך עם זאת, יש לראות גם את היתרונות בכנס מסוג זה, בראשם, הגברת הנגישות ל”הגעה” לכנס והשתתפות קהל יעד גדול ומגוון. לכנס נרשמו 185 משתתפים כחצי מהם ממוסדות אקדמיים ומכוני מחקר. עוד נרשמו מגופים ממשלתיים רבים, בעלי עניין אזוריים, גופי ייעוץ סביבתי, מורי דרך ועוסקים בתחום החינוך וכמובן תושבי האזור.
