מו”פ מדבר וים המלח מכסה את כל השטח של המדבר הצחיח-קיצון (hyper-arid) בישראל. שתי שלוחות הערבה נמצאות בלב הצחיח קיצון ושתי שלוחות (מצדה ומצפה רמון) נמצאות על הגבול בין הצחיח-קיצון לצחיח. מכאן שחלק גדול מהעבודה שלנו עוסק לא רק במאפיינים של המדבר הצחיח-קיצון, אלא גם בעד כמה המדבר צחיח קיצון שונה משאר המדבר בישראל הכולל צחיח וחצי-צחיח.
השבוע פרסמנו מאמר חדש שמתאר את מאפייני המערכת האקולוגית של הצחיח קיצון. המאמר מתאר את מבנה ותפקוד מערכות אקולוגיות של צחיח קיצון. במאמר תיארנו את המערכות שלנו בהם מדד הצחיחות (משקעים / התאדות פוטנציאלית) הוא פחות מ5% שזה אומר שעל כל טיפת גשם שאנחנו מקבלים אנחנו מאבדים 20 טיפות לחֹם. במערכות אלו צמחייה לא יכולה להתקיים רק על גשם ולכן אין צמחייה במדרונות. המדבריות הנחקרות ביותר בעולם בדרום מערב ארה”ב ובאוסטרליה הן מערכות צחיח וחצי-צחיח. שם מדד הצחיחות גבוהה יותר וצמחייה יכולה להתקיים רק עם גשם ולכן ניתן למצוא צמחים בכל מקום. לעומת זאת אצלנו בצחיח קיצון כל מארג המזון תלוי בכך שהגשם יהפוך לנגר ורק במקומות שהנגר נאגר לרטיבות קרקע גבוהה אפשר למצוא צמחייה ומארג המזון הנשען עליה. המאמר גם מציע אלטרנטיבה לתאוריית המדבור. הוא מציע שעם שינויי האקלים ותמותה של שיחים במדרונות המערכות הצחיח, לא יהיה מה שיחזיק את הקרקע, הסחף יגדל וכמות הנגר תגדל, למרות הירידה במשקעים. זה יביא לעלייה ברטיבות הקרקע בוואדיות ויגרום לעלייה ביצרנות הראשונית בוואדיות. זו אולי הסיבה שאנחנו רואים אצלנו במדבר הצחיח קיצון יותר עצי שיטה מאשר בצחיח.
לינק למאמר https://doi.org/10.1002/ecs2.4586