לכבוד טו בשבט עולה השאלה האם נטיעת עצים היא הפתרון לשינויי האקלים הפוקדים אותנו. המדבר שלנו מתחמם ומתיבש כתוצאה משינויי אקלים והשאלה היא מהן ההשלכות של זה ומה ניתן לעשות. עצים תורמים לשירותי מערכת אקולוגית (ecosystem services) על ידי כך שהם מקבעים פחמן, ומווסתים אירועי קיצון כדוגמת שרפות, שיטפונות רוחות חוזקות, סופות אבק והתפרצות מזיקים (קראוני 2019). יעור, מניעת בירוא יערות וניהול יער בקיימא מסייעים בהקלת (mitigation) שינוי האקלים (IPCC 2013).
השאלה היא איפה לנטוע עצים. הגבול הטבעי של יערות הוא 400 מ”מ (משקעים לשנה) שהוא איזור קרית גת ויער עדולם שליד בית ג’וברין הוא היער הטבעי הדרומי ביותר. דרומית לו יש עצים כמו אשלים, שיטים ועצים אחרים אך הם אינם ביערות. יער יתיר שנמצא באזור שבין 200-300 מ”מ הוא ניסוי מרתק ביכולת של המדבר לתמוך ביער והוא עומד וקיים היום גם ללא השקייה. ישנו פוטנציאל לניטעת 500 מילארד עצים על שטח של 9 מיליארד דונם שיביאו להפחתה של 25% ממאגר הפחמן באטמוספירה (Bastin et al. 2019). אולם שטחים אלו כוללים שטחים שאינם טבעיים לעצים וממוקמים בשימשי קרקע לא רלוונטים לנטיעה כמו שטחים שכבר בנויים וחקלאים (רוטשילד וחביב 2019).
לנטיעת עצים באזורים שאינם טבעים לעצים (מתחת ל400 מ”מ גשם) יש מחיר אקולוגי. אזורים של צמחיה טבעית של בתה או שטח עשבוני יפגעו במגוון הביולוגי הטבעי ויעילותם של יערות באזורים בהירים עם החזר קרינה גובה מוטלת בספק (רוטשילד וחביב 2019). יעור בשטחים פתוחים שהצמחייה בהם מילא קולטת פחמן דו חמצני לא רק שלא משפרת באופן משמעותי את המאזן אלא שהוא פוגע במעקות אקולוגיות חשובות (שקדי 2019).
מה שמוסכם על כולם זה שצריך לשמור על היערות בישראל, למנוע שריפות ולנהל את היערות באופן בר קיימא. כמו כן מוסכם על כולם שנטיעת עצים בערים מורידה את העומס חום של העיר ומספקת שירותי מערכת של ויסות חום וצל. פרויקט חדש של מו”פ מדבר וים המלח בשיתוף עם שותפים במזרח התיכון והאוניברסיטה הטכנית של מינכן (TUM) החל החודש במחקר על תרומת עצים לשירותי מערכת בעיר.
דעתי האישית על נטיעת עצים באזורים שמתחת לקו ה400 מ”מ משקעים הוא שכדאי לנטוע עצים טבעיים. כמו כן חשוב לשמור על תרומת עצי השיטה לאפחות שינויי האקלים לשמירה על האקלים המדברי, שירותי המערכת האקולוגית של המדבר והם מהווים מינים חשובים בשמירה על מארג המזון המדברי. המרכז לחקר השיטים מנטר שיטים ועושה מחקרים רבים על השיטים במטרה להטיב עם השמירה על סוג זה של עצים.
מחקר נוסף שלנו על שירותי מערכת אקולוגית בערבה משני צידי הגבול ממפה את כל שירותי המערכת וממנו אנחנו למדים על תרומת העצים הטבעייים למערכות האקולוגיות ולרווחת האדם.
בסופו של דבר נטיעת עצים באזור שאיננו טבעי בא על חשבון שירותי מערכת שונים והשלמות האקולוגית של המדבר. ההחלטה של מה יותר חשוב מלחמה בשינויי אקלים או שלמות מערכת אקולוגית איננה שאלה למדענים אלא שאלה פוליטית של סדרי עדיפות בערכים שלנו.
אני מקוה שהמחקרים שלנו על עצים, שירותי מערכת והמערכות האקולוגיות המדבריות הן התרומה של מופ מדבר וים המלח למערכות האקולוגיות בישראל ומתנה לעצים לכבוד טו בשבט.
IPCC. 2013. Climate Change 2013: The Physical Science Basis. Contribution of Working Group I to the Fifth Assessment Report of the Intergovernmental Panel on Climate Change [Stocker TF, Qin D, Plattner G-K, et al. (Eds)]. Cambridge (UK) and New York (USA): Cambridge University Press.
Bastin JF, Finegold Y, Garcia C, et al. 2019. The global tree restoration potential. Science 365(6448): 76-79.
רוטשילד וחביב 2019 נטיעת עצים למיתון שינוי האקלים? לא הפתרון עבור ישראל. אקולוגיה וסביבה 4 (10) 31-34.
קרואני 2019שילוב והרחבה של היער הקיים בתכנון המרחבי ככלים להסתגלות המשק בישראל לשינוי אקלים. אקולוגיה וסביבה 4 (10) 35-36.
שקדי 2019 שינוי האקלים העולמי ושמירת טבע בישראל. אקולוגיה וסביבה 4 (10) 37-38.
