בחודשים האחרונים הציבה חברת החשמל 14 עמודי חשמל ענקיים בשטח שמורת מכתש רמון. עמודים אלו הם חלק מקו הולכה במתח עליון (161 קילו-וולט) המחבר את אזור נאות חובב לערבה ולאילת. מתוך 10 הקילומטרים העוברים בתוך המכתש, 7.5 קילומטרים הוטמנו מתחת לאדמה כדי למנוע מפגע נופי, וב 2.5 הקילומטרים הנותרים עובר קו המתח הגבוה באופן עילי, עם עמודי חשמל בגובה 10 מטרים שמכערים ומפרים את נוף הבראשית של מכתש רמון.
ההחלטה להטמין את הקו ברוב שטח המכתש מגיעה בעקבות החלטת הממשלה שהתקבלה ב 1994 המכונה “ארץ המכתשים” ומכריזה על מכתש רמון, המכתש הגדול והמכתש הקטן כעל נכסים לאומיים ובינלאומיים שצריך לשמר ולפתח בצורה מושכלת לטובת הדורות הבאים. החלטה זו שינתה לגמרי את הפעילות והמיקוד שבמכתשים. מכריה וחציבה הושם דגש על פיתוח שמורות ופארקים לאומיים. מניצול משאבי טבע עברה ישראל להגנה עליהם. כאשר התחילו לתכנן את קו המתח הגבוה לפני כ 20 שנה, ביקשו התושבים מחברת החשמל ורשות הטבע והגנים שהקו לא יעבור בכלל במכתש, או לכל הפחות יוטמן באדמה. חברת החשמל התנגדה בטענה שזה יעלה עשרות מיליונים. ב 2009 הכריע שר האנרגיה דאז, עוזי לנדאו, והורה לחברת החשמל לטמון את הקו. הוא קבע תקדים שלפיו שמירה על ערך נופי שווה את מחיר ההשקעה האדירה.
שחר ישכרוב, הממונה על תכנון תשתיות במחוז דרום של רשות שמורות הטבע מעיד כי כאשר באו לתכנן את ההטמנה של קו החשמל, הפצע של קצ”א במצוק המזרחי של המכתש עמד לנגד עיניהם. הם התחבטו בשאלה איך להוריד את הקו דרך המצוק בלי לפגוע בו בצורה קשה שכזו. לבסוף הוחלט להטמין את הקו בקטע של 7.5 קילומטרים, באזור שטחי כרייה וחציבה אשר שוקמו ואשר חלקם יועד לפיתוח אתרים קולטי קהל. במקומות פגועים פחות החליטו להקים עמודים עליים מהחשש שלא יצליחו לשקם את תוואי החפירה. הטמנת הקו כללה עבודת חפירה עצומה שלוותה בפיקוח צמוד של אנשי רשות הטבע והגנים. לאחר ההטמנה נעשה שיחזור של מרקם פני השטח. השחזור הצליח מעל המצופה, כך שקשה להבחין היכן נטמנו הקווים.
לאחר הצבת העמודים העיליים נוכחו כולם לראות עד כמה הם פוצעים את הנוף. העמודים החדשים גבוהים ובוהקים יותר מאלו של הקו הישן, וממוקמים כך שבאי המכתש רואים את הנוף המרשים של מכתש רמון דרך מסך העמודים. מה גם שלאורך קווי המתח ישנה מערכת צירי תנועה הפוגעים בקרקע ובחיים בה (בדומה לפגיעה שעלולה להיווצר בהטמנה). המשאב הנופי של מכתש רמון הוא מרכיב חשוב עליו מתבססת התיירות באזור. בעקבות הצבת העמודים פרצה מחאה של תושבי מצפה רמון שדורשים לטמון באדמה גם את כבלי החשמל האלו, כפי שנעשה בהצלחה יתרה ברוב התוואי שעובר במכתש. המוחים ירדו לשטח עם משפחותיהם והתמקמו מתחת לעמודים. בעקבות הפצת המחאה ברשתות החברתיות הצטרפו אליהם חובבי מדבר וטבע מכל הארץ.
בעקבות המחאה הודיעה רשות הטבע והגנים כי לאור הטכנולוגיה העדכנית והיכולות שנרכשו לשיקום התקיים דיון ראשוני עם חברת החשמל על האפשרות להמשיך את מקטע ההטמנה ולפרק חלק גדול מהעמודים שהוצבו. עם זאת, חברת החשמל טוענת שעלות ההטמנה במקטע ה 2.5 קילומטר היא 60 מיליון שקל. עד שיגיע הכסף ותהיה תכנית מסודרת שתאושר בוועדות ותקבל היתרים- החשמל כבר יתחיל לזרום בקווי המתח הגבוה. בהתאם לתכנית הפיתוח של משרד האנרגיה, חברת החשמל תחשמל את הקו הקיים במועד כדי לא לפגוע ביזמי האנרגיות המתחדשות ובשדרוג איכות אספקת החשמל לתושבי הנגב.
מחאת עמודי החשמל היא רק קצה הקרחון בקונפליקטים הקיימים על פניו של מכתש רמון והנגב. בימים אלו מקודמות יוזמות של המועצה המקומית ושל אנשי עסקים להקים מתחם מחנאות משודרג (עם אוהלים ומתקני תשתית קבועים) ואמפיתיאטרון להופעות בלב המכתש. יוזמות אלו מצד אחד ימשכו עוד ועוד מבקרים אך מצד שני יאירו את שמי האזור ויגרמו למפגעי רעש, עומס ותנועת רכבים אשר יפגעו בתחושת הפרא והטבע של המבקר. היוזמות הללו עלולות גם לפגוע בתצפיתני הכוכבים הזקוקים לחושך מוחלט ובחי והצומח באזור המפותח. גם היוזמה של רשות שמורות הטבע להפוך את אזור לב הרמון, במרכז מכתש רמון, לשמורת טבע, מעוררת התנגדות מצד תיירני מצפה רמון אשר משתמשים באזור זה לצורך הדרכות אסטרונומיה וטיילות. האיזון בין הצרכים השונים של משתמשי המרחב הוא נושא גדול ומורכב. האם משתפים בתכנון ובהתלבטות את תושבי מצפה רמון והסביבה אשר גרים ליד המכתש, חווים את תרומתו ומתפרנסים ממנו? האם לניסיון חייהם של אנשי המקום יש כיום משקל משמעותי בהחלטות על פיתוח תיירותי או בהחלטות על צמצום הגישה של האדם לטבע?
מכתש רמון כספק שירותי מערכת
מכתש רמון מהווה משאב משמעותי המספק שירותי מערכת רבים, מהם נהנים ועליהם מסתמכים תושבים רבים הגרים במצפה רמון, כמו גם תיירים מהארץ ומחו”ל; המכתש, הממוקם במרכזה של ארץ המכתשים, הינו אחד המקומות בהם מתקיים המגוון הגיאולוגי העשיר ביותר בישראל. המורפולוגיה הייחודית שלו חושפת שכבות גיאולוגיות עתיקות ומשמשת כחלון גיאולוגי אשר מספק הצצה למגוון שכבות גיאולוגיות (מהטריאס ועד הקרטיקון העליון), סוגי סלעים, סביבות ומערכות אקולוגיות מקומיות. האקלים הייחודי, הטופוגרפיה והמסלע יוצרים בתי גידול שונים למגוון רחב של בעלי חיים וצמחים, חלקם אנדמיים למקום, אשר פיתחו התאמות מיוחדות לתנאי המדבר. המכתש מכיל מאות אתרים, רובם נגישים, נחקרים, מוגנים בקפידה ובעלי חשיבות מדעית, תיירותית ולימודית. בנוסף, מיעוט זיהום האור באזור יחד עם האקלים המדברי המאפשר לילות רבים ללא עננות הוביל להכרזה על מצפה רמון כשמורת שמי לילה המוכרת על ידי ה International dark-sky association. בעקבות ההכרזה החליפה המועצה המקומית את כל תאורת הרחוב בעירייה כדי למנוע זיהום אור. אנשים רבים מגיעים למכתש רמון כדי ליהנות מהנוף הפתוח ולקבל השראה, וכן יש מספר גדול של משפחות במצפה רמון שמתפרנסות מתיירות אקולוגית ותיירות מורשת ומתחום האסטרונומיה, אשר מושך הרבה מאוד תיירות חו”ל.
שירותי התרבות אשר מספק המכתש לקהילות המקומיות כוללים השפעה חיובית על תחומי חיים רבים ומגוונים מעבר ליכולת ההשתכרות מפעילות בשטח. נופי הבראשית ותחושת הפליאה מהטבע מעוררים השראה לאמנים, למטפלים הוליסטיים, לאנשי מלאכה ויצירה ולמורים ותלמידים אשר לומדים על הטבע, המדע, התיישבות מודרנית ותרבויות עבר. המרחב הפתוח משמש לפיתוח תחביבים ופנאי ולשוטטות יומיומית לתושבים אשר מסייעים בהתמודדות עם קשיי החיים (עובדה שהתחדדה והודגשה בזמן הסגרים שהוטלו בשל מגפת הקורונה). מאפייני המכתש וסביבתו גם משמשים כר פורה וייחודי למחקרים בתחומים רבים, להוראה אקדמית ולניטור תהליכים ארוכי טווח כדוגמת מדבור, שינויי אקלים וסיכוני טבע.
עמדת הגיאופארק – צורך בהקמת מנהלת לייצוג התושבים בתכנון ובהסדרת ממשקים
כידוע, מו”פ מדבר וים המלח משקיע מאמצים ומשאבים רבים לקידום הקמת גיאופארק ארץ המכתשים. הגיאופארקים בעולם חורטים על דגלם את הקשר בין הקהילה המקומית לטבע בו היא נמצאת, תוך דגש על העצמה וייצוג צרכי קהילות הספר (פריפריה). לפי גישה זו, יש חשיבות רבה לעירוב הקהילה בתכנון המרחב בו היא חיה; יש לתת במה לעמדת התושבים ומשקל לצרכיהם, וכן חשוב ללמוד מהם לגבי סדר העדיפויות בין שירותי המערכת המסופקים מהמרחב. בבואנו להעריך את שירותי המערכת, יש להתייחס במידה שווה גם לשירותי מערכת א-ביוטיים, כגון שירותי נוף, מגוון גיאולוגי ושירותי תרבות, ולא לצמצם את הדיון על שימור ופיתוח לשירותים אקולוגים- ביוטיים בלבד. במקרה של מכתש רמון, שימור הנוף הטבעי הוא משמעותי ואין להקל בחשיבותו, גם לעומת חשיבות אוכלוסיות שוכנות קרקע שעלולות להיפגע למשל בתהליך הטמנת קווי חשמל. חשוב לשלב את תושבי מצפה רמון ואת תושבי האזור המתפרנסים מהמכתש בתכנון ובכך להציף את הצרכים של המקום מנקודת מבטם. אנשים מגיעים למדבר כדי לחפש טבע גולמי, מרחבים פתוחים. התושבים הם המשתמשים העיקריים במרחב מצד אחד, ומצד שני מחוברים אליו ואוהבים אותו ומודעים היטב לצורך לשמור עליו לטווח הארוך ולא לכלות את משאביו. אפילו הצורך להגביל השימוש התיירותי והפיתוח האנושי ברור לרוב המוחלט של תושבי היישוב ושל אנשי התיירות במרחב. לפיכך תכנון המגיע מתוך הקהילה יאזן טוב יותר בין הצרכים השונים של המרחב. הפתרון המתבקש הוא הקמת מנהלת למכתש, אשר לפחות מחצית ממנה יורכב מתושבי המקום. המנהלת תאזן בין כל בעלי האינטרסים במשאב הטבע הזה: בין הציבור הרחב ליזמים, בין רשות הטבע והגנים הלאומיים לתיירנים ולמדענים ולמחנכים, ובין כל תיירי המכתש לבין צרכי הטבע וצרכי הקהילה המקומית. ייצוג ישיר של תושבים או עמותות של תושבים גם יאזן וימתן את הנטייה המובנת של המועצות ובעלי עניין אזוריים לפתח ולייצר מקורות הכנסה חדשים בשנים קשות.
המכתש הוא משאב לאומי עם נכסים גיאולוגיים ייחודיים ברמה עולמית שצריך להגן עליהם. אתרי טבע ייחודיים שבהם הנוף ותופעות גיאולוגיות הם דומיננטיים דורשים שימור והנגשה שתאפשר את חיבור האדם לטבע. הורדה של העמודים והטמנה של קו המתח החשמל גם ב 2.5 הקילומטרים האחרונים, אם תעשה בזהירות ובהקפדה על שימור פני השטח, תפגע מעט במערכת האקולוגית ומצד שני תמנע נזק לנוף ולתרומתו לאדם. ההטמנה גם תשקף כבוד והקשבה לציבור ולצרכיו, והכרה בכך שהציבור מבין ומכיר בחשיבות הטבע ושירותי המערכת לקיומו ולרווחת חייו בארץ המכתשים.
