הנבטים ידועים היטב בשרידים המפוארים שהותירו בפטרה ובאתרים נוספים, בעיקר בירדן ובצפון ערב הסעודית. בנגב הדרומי, לכאורה, ידוע עליהם מעט, אך למעשה תמונת ההתיישבות והפעילות שלהם באזור עשירה למדי. לדוגמא:
בבקעת עובדה תועדו עד היום 152 מאהלי מגורים, שבכל אחד מהם התגוררה משפחה מורחבת. האוכלוסיה היתה קבועה והתקיימה על חקלאות ומרעה. בנין ציבורי מרכזי שימש כ״בנין המועצה האזורית״.

בנווה יטבתה קיים מקבץ מרשים של אתרים נבטיים, ובהם חאן גדול הנמצא בצפון החי-בר,

שרידי מקדש אפשרי סמוך לו, בית חווה נבטי, מערכת השקאה גדולה הכוללת 11 בארות/בריכות ותעלות מים רבות (כיום ידועים שרידים של שש בריכות), ושטח מעובד גדול, מרביתו בתחום החי-בר.

על הגבעה שמדרום לקיבוץ יטבתה, עליה בנויה מצודה מתקופת המקרא, נחפר גם מבנה קבורה נבטי (מאוזוליאום) ובו שני תאים, באחד ארון קבורה שלם עשוי מעץ ארז, שהתגלה שדוד, ובשני שלד של גבר בן 50 בקירוב.

ארון הקבורה, אריגים יוקרתיים וממצאים נוספים מעידים כי הנקברים בו השתייכו למשפחה אמידה.
בבקעת תמנע זוהו מכרות נחושת בודדים כשייכים לתקופה הנבטית, וכן שתי כתובות מן המאות הרביעית וחמישית לספירה, הנושאות שמות נבטיים כתובים ביונית. בנחל עמרם, לעומת זאת, תועד מכלול גדול של מכרות נחושת, וחפירות מצומצמות בשלשה מהם העלו שפע של ממצאים. בגבעת יוכבד בולט תחריט של ״מצבת עינים״ המייצגת את אחת האלות הנבטיות, אל-עוזא, אלת או אל-כותבא.

בחורבת דפית, צפונה לעין עברונה, נחשפה מצודה נבטית מוקפת בחצר גדולה, ששימשה כחאן,

ובנחל שחורת בנוי כבשן גדול לתעשיית קרמיקה .

תאריך רדיומטרי התקבל מפסולת הכבשן- סביב 215 לספירה.
מלבד חרסים נבטיים אפיניים, נמצאו בכמה מהאתרים הנזכרים כאן גם חרסים הלניסטיים מן המאה השניה לפנה״ס. תאריך רדיומטרי מהמאוזוליאום ביטבתה הצביע על זמנו, סביב 200 לפנה״ס, וסידרת תאריכים ממכרות הנחושת בנחל עמרם מכסה תקופה של 400 שנה לפחות, מאמצע המאה הראשונה לספירה ועד אמצע המאה החמישית.
מכלול האתרים והממצאים מוסיף רבות לידיעותינו על העבר של אזור אילת. הם מלמדים כי האזור שימש כעורף כלכלי חשוב עבור העיר אילה, ששטחים ממנה נחפרו בתוך העיר עקבה. בקעת עובדה ונווה יטבתה היוו מקורות חשובים למזון, לעיר ולשיירות שעברו בה, ומכרות נחל עמרם סיפקו את הנחושת לתעשיית מתכת עניפה בעיר. בעוד שחופרי אילה הנבטית-רומית-ביזנטית ציינו את ראשית המאה הראשונה לספירה כתחילת הנוכחות הנבטית באזור, הממצאים שנזכרו כאן מלמדים על קיומו של מסחר נבטי דרך הים האדום ולאורך הערבה כ 200 שנה קודם לכן. למעשה, הממצאים מאירים באור חדש את תולדותיה של אילה ואת חשיבותו של עמק הערבה כנתיב מסחר ראשי. התאריכים הרדיומטרים המאוחרים ממכרות נחל עמרם, וממצאים נוספים מאירים ענין מפתיע נוסף- הנבטים המשיכו בפעילויות מגוונות ושמרו על מסגרות אירגוניות, חברתיות, כלכליות, דתיות ואף צבאיות, מאות שנים לאחר ביטול ממלכתם, בשנת 106 לספירה.