• אודות
    • שלוחות
    • מבנה ארגוני
    • צוות ניהולי ותפעולי
    • שיתופי-פעולה אזוריים
    • תחומי מחקר
    • גופים שותפים‬
  • החוקרים
    • חוקרים
    • דוקטורנטים
    • עוזרי מחקר
  • חינוך
    • השתלמויות
    • יום המדע
    • הכיתה הדרומית
    • אמץ שיטה
    • מיניפלקטים
    • עבודות גמר
    • שיתופי-פעולה אזוריים
  • כתב העת
    • ארכיון כתב העת
    • צפייה מוקדמת
    • הנחיות הגשה
    • הגשת מאמרים
  • תיק תקשורת
    • מאמרים חדשים
  • צור קשר
    • כניסת מורשים
    • דרושים
תפריט
  • אודות
    • שלוחות
    • מבנה ארגוני
    • צוות ניהולי ותפעולי
    • שיתופי-פעולה אזוריים
    • תחומי מחקר
    • גופים שותפים‬
  • החוקרים
    • חוקרים
    • דוקטורנטים
    • עוזרי מחקר
  • חינוך
    • השתלמויות
    • יום המדע
    • הכיתה הדרומית
    • אמץ שיטה
    • מיניפלקטים
    • עבודות גמר
    • שיתופי-פעולה אזוריים
  • כתב העת
    • ארכיון כתב העת
    • צפייה מוקדמת
    • הנחיות הגשה
    • הגשת מאמרים
  • תיק תקשורת
    • מאמרים חדשים
  • צור קשר
    • כניסת מורשים
    • דרושים

                                                                                                                                             English

נבטים באזור אילת (תקציר מאמר שפורסם בחודש מאי 2019)
ראשי » תיק תקשורת
10/06/2019

הנבטים ידועים היטב בשרידים המפוארים שהותירו בפטרה ובאתרים נוספים, בעיקר בירדן ובצפון ערב הסעודית. בנגב הדרומי, לכאורה, ידוע עליהם מעט, אך למעשה תמונת ההתיישבות והפעילות שלהם באזור עשירה למדי. לדוגמא:
בבקעת עובדה תועדו עד היום 152 מאהלי מגורים, שבכל אחד מהם התגוררה משפחה מורחבת. האוכלוסיה היתה קבועה והתקיימה על חקלאות ומרעה. בנין ציבורי מרכזי שימש כ״בנין המועצה האזורית״.

בנין ״המועצה האזורית בקעת עובדה״ בתקופה הנבטית, במקורו בן שתי קומות.

בנווה יטבתה קיים מקבץ מרשים של אתרים נבטיים, ובהם חאן גדול הנמצא בצפון החי-בר,

בנין החאן הנבטי ליד עין יטבתה, נחתך ע״י קצא״א, הקוים המנוקדים מסמנים את גבולות הבנין.

שרידי מקדש אפשרי סמוך לו, בית חווה נבטי, מערכת השקאה גדולה הכוללת 11 בארות/בריכות ותעלות מים רבות (כיום ידועים שרידים של שש בריכות), ושטח מעובד גדול, מרביתו בתחום החי-בר.

באר/בריכה נבטית דרומית לקיבוץ יטבתה, עם תעלה המובילה לשטח המעובד, בתחום החי-בר.

על הגבעה שמדרום לקיבוץ יטבתה, עליה בנויה מצודה מתקופת המקרא, נחפר גם מבנה קבורה נבטי (מאוזוליאום) ובו שני תאים, באחד ארון קבורה שלם עשוי מעץ ארז, שהתגלה שדוד, ובשני שלד של גבר בן 50 בקירוב.

המאוזוליאום הנבטי על הגבעה מדרום לקיבוץ יטבתה עם השלד שנחפר לאחרונה מחדש.

ארון הקבורה, אריגים יוקרתיים וממצאים נוספים מעידים כי הנקברים בו השתייכו למשפחה אמידה.
בבקעת תמנע זוהו מכרות נחושת בודדים כשייכים לתקופה הנבטית, וכן שתי כתובות מן המאות הרביעית וחמישית לספירה, הנושאות שמות נבטיים כתובים ביונית. בנחל עמרם, לעומת זאת, תועד מכלול גדול של מכרות נחושת, וחפירות מצומצמות בשלשה מהם העלו שפע של ממצאים. בגבעת יוכבד בולט תחריט של ״מצבת עינים״ המייצגת את אחת האלות הנבטיות, אל-עוזא, אלת או אל-כותבא.

״מצבת עינים״ בגבעת יוכבד, נחל עמרם, מייצגת אלה נבטית.

בחורבת דפית, צפונה לעין עברונה, נחשפה מצודה נבטית מוקפת בחצר גדולה, ששימשה כחאן,

מצודת דפית, הקוים המנוקדים מסמנים את התואי המשוחזר של הסוללה המקיפה את חצר החאן.

ובנחל שחורת בנוי כבשן גדול לתעשיית קרמיקה .

נחל שחורת, כבשן קרמיקה נבטי.

תאריך רדיומטרי התקבל מפסולת הכבשן- סביב 215 לספירה.
מלבד חרסים נבטיים אפיניים, נמצאו בכמה מהאתרים הנזכרים כאן גם חרסים הלניסטיים מן המאה השניה לפנה״ס. תאריך רדיומטרי מהמאוזוליאום ביטבתה הצביע על זמנו, סביב 200 לפנה״ס, וסידרת תאריכים ממכרות הנחושת בנחל עמרם מכסה תקופה של 400 שנה לפחות, מאמצע המאה הראשונה לספירה ועד אמצע המאה החמישית.
מכלול האתרים והממצאים מוסיף רבות לידיעותינו על העבר של אזור אילת. הם מלמדים כי האזור שימש כעורף כלכלי חשוב עבור העיר אילה, ששטחים ממנה נחפרו בתוך העיר עקבה. בקעת עובדה ונווה יטבתה היוו מקורות חשובים למזון, לעיר ולשיירות שעברו בה, ומכרות נחל עמרם סיפקו את הנחושת לתעשיית מתכת עניפה בעיר. בעוד שחופרי אילה הנבטית-רומית-ביזנטית ציינו את ראשית המאה הראשונה לספירה כתחילת הנוכחות הנבטית באזור, הממצאים שנזכרו כאן מלמדים על קיומו של מסחר נבטי דרך הים האדום ולאורך הערבה כ 200 שנה קודם לכן. למעשה, הממצאים מאירים באור חדש את תולדותיה של אילה ואת חשיבותו של עמק הערבה כנתיב מסחר ראשי. התאריכים הרדיומטרים המאוחרים ממכרות נחל עמרם, וממצאים נוספים מאירים ענין מפתיע נוסף- הנבטים המשיכו בפעילויות מגוונות ושמרו על מסגרות אירגוניות, חברתיות, כלכליות, דתיות ואף צבאיות, מאות שנים לאחר ביטול ממלכתם, בשנת 106 לספירה.

ד"ר עוזי אבנר

Post Views: 762
« פוסט קודם
פוסט הבא »
דרושים
  • למו"פ מדבר ים המלח והערבה דרוש/ה טכנאי/ת מעבדה
אירועים
  • 21/04/2021 20:00 - 21:30
    מחוברים – ארץ ים המלח, ספנות בים המלח. מבט אישי
  • 28/04/2021 20:00 - 21:30
    מחוברים – ארץ ים המלח, ניטור הסעת אבנים בשיטפונות- "The rolling stones"
כתב העת
מוצרים למכירה
הפרסומים של החוקרים שלנו

תן לנו לייק
המרכז לחקר שטפונות במדבר
Facebook-f Envelope Twitter

תנאי שימוש

מי אנחנו

  • אודות
  • תחומי המחקר
  • השלוחות שלנו
  • מבנה ארגוני
  • צוות ניהולי ותפעולי

השותפים שלנו

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס