מי היה מאמין שעד לפני שנה כמעט ולא התקיימה למידה מרחוק במערכת החינוך הישראלית ושלמידה מתוקשבת היתה נחלתם של מספר בתי ספר וארגונים פורצי דרך? שנה לתוך משבר הקורונה וכל המערכת הפכה למקוונת בעל כרחה, אין מורה או תלמיד שאינם מיומנים במערכת ה”זום” ורבים מהם התמקצעו גם במגוון כלים מקוונים אחרים לצורך גיוון ההוראה ופיתוח מיומנויות למידה מסדר גבוה. כטבעה של מטוטלת הנעה במהירות מקצה אחד לקצה שני, נוצר חוסר איזון והמערכת המקוונת אינה מסוגלת לענות באמת על כל צרכיה של מערכת החינוך, אך המשבר טומן בחובו גם לא מעט הזדמנויות וחשוב מאוד ללמוד עליהן וליישם אותן גם בחלוף המגיפה, כשהמערכת תחזור לשגרת לימודים.
למידה מרחוק, כאשר היא מתבצעת באופן נכון ומאוזן, טומנת בחובה הזדמנויות מרחיקות לכת בעיקר בעבור תלמידי הפריפריה היות והיא מנגישה עבורם ידע, כלים ומיומנויות שהיו עד לא מזמן נחלתם של תלמידי המרכז בלבד. כך יכולים היום תלמידים מהפריפריה לסייר במוזיאונים מובילים בעולם, להיפגש עם מומחים בתחומי ידע שונים, וללמוד ביחד עם עוד תלמידים מכל רחבי הארץ מקצועות לימוד שלא נלמדים בבית ספרם.
ביום חמישי ה-21/1/21 התקיים הכנס הראשון לחינוך מדעי כמנוף לצמיחה בפריפריה שעסק באתגרים והאפשרויות של הלמידה מרחוק עבור תלמידי הפריפריה. את הכנס ארגנו חוקרים ואנשי חינוך ממו”פ מדבר וים המלח- מכון מחקר של משרד המדע, בחסות אקדמית של אוניברסיטת בן גוריון, יחד עם חוקרים ממכון ויצמן למדע ואוניברסיטת בן גוריון בנגב. את הכנס פתחה מנכ”לית משרד המדע, שי-לי שפיגלמן, שהובילה בעברה את מיזם “ישראל דיגיטלית” שמקדם חדשנות בתחומים כגון חינוך דיגיטלי, בריאות דיגיטלית, רווחה דיגיטלית, כלכלה דיגיטלית ועוד מגוון נושאי ליבה. ולאחריה בירכו גם רם זהבי- מנהל מחוז דרום של משרד החינוך שהביע את מחויבותו העמוקה לקידום הלמידה בנגב, ניר ונגר- ראש המועצה האזורית תמר שהדגיש את חשיבותה של הלמידה מרחוק ככלי לקידום המצויינות החינוכית גם במועצות הרחוקות ביותר. את הברכות סיימה יעל מאור- מנכ”לית מו”פ מדבר וים המלח שמובילה מזה שנים את הגישה שכל חוקר במו”פ חייב להיות מעורה ומעורב בחינוך ובקהילה באזור בו הוא חוקר.
עם סיום דברי הפתיחה הצטרף לכנס, הישר מניו יורק, שי רשף, נשיא ומייסד אוניברסיטת ההמונים. אוניברסיטה מקוונת המוכרת על ידי המועצה האמריקאית להשכלה גבוהה וכל השיעורים, הגשת העבודות והמבחנים בה מבוצעים דרך האינטרנט. אוניברסיטת ההמונים מתופעלת בעיקר על ידי מתנדבים. זהו מוסד אקדמי ראשון מסוגו בעולם, הפועל ללא מטרות רווח וללא שכר לימוד, ומאפשר ללמעלה מ-50,000 סטודנטים מכל רחבי העולם, כולל מדינות עולם שלישי, להוציא תואר ראשון או שני במגוון תחומים ולהשתלב בשוק העבודה. הרצאתו של שי רשף היתה מרתקת ומעוררת השראה והדגימה כיצד ניתן להנגיש מצויינות אקדמית בינלאומית גם לאחרוני הפליטים במדינות נכשלות, בעזרת שימוש נכון בפלטפורמות של למידה מרחוק.
לאחר ההרצאה התקיימו מושבים מקבילים של הרצאות שניתנו על ידי אנשי חינוך והוראה, חוקרים ויזמים חברתיים וחינוכיים שסיפרו על מגוון שיטות ודרכי לימוד המסתייעות בלמידה מרחוק על מנת לקדם למידה חדשנית ולפתח אצל התלמידים כלים ומיומנויות של למידה מרחוק. לאחר ההרצאות התקיימו סדנאות שהפעילו את המשתתפים והעניקו להם כלים נוספים וחשדניים ללמידה מרחוק. במושב האחרון של הכנס נערכו שולחנות עגולים שקידמו דיוני עומק אודות האתגרים וההזדמנויות של הלמידה מרחוק.
בכנס השתתפו למעלה מ-200 חוקרים ואנשי חינוך מכל הארץ, ניתנו בו 20 הרצאות, 10 סדנאות וחמישה שולחנות עגולים. בין הדוברים ניתן היה למצוא נציגים ממכון דוידסון- הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע, אוניברסיטת בן גוריון, אוניברסיטת תל אביב, מכללות אקדמיות מובילות, ארגונים סביבתיים ועוד. הצלחת הכנס הבהירה לנו עד כמה חשוב להכות על הברזל בעודו חם וליישם את הכלים ללמידה מרחוק בצורה נבונה ואחראית במערכת החינוך בפריפריה גם בימי שגרה.
קישור לצפייה בכל ההרצאות
מושב הפתיחה:
ההרצאה של די רשף:
