תיירות המכוונת להיכרות מעמיקה עם מרחב גיאוגרפי על מאפייניו הייחודים, הנופיים, הסביבתיים והתרבותיים – אנושים, היא פלח גדל ומתפתח בארץ ובעולם. היא מוכרת גם כתיירות גיאוגרפית, תיירות תרבות, תיירות לימודית ועוד.
מדובר ביחידים ובקבוצות השוהים זמן ממושך באזור נתון, צורכים שירותים מקומיים – לינה, הסעדה, לוגיסטיקה, הדרכה … ותורמים ישירות לכלכלה המקומית.
פלח זה של תיירות, מתאים במיוחד לחבל אילות, ולמעשה לכל המרחב הנגב והערבה. תובנה זו מובילה להכנת תכניות תיירות, ובהמשך להשקעה בתשתיות לפיתוח תיירות מסוג זה.
מרכיב מרכזי בפיתוח תיירות כזו הוא הכנת בסיס הידע והעברה שלו לקהל, וכאן אנו מגיעים לנושא הרשימה אותה אתם קוראים (בתקווה שהתעוררה סקרנותכם ונותרה סבלנות להמשך).
במסגרת תכנית התיירות של חבל אילות אנו מתמקדים בארבעה מכלולים גיאוגרפים – נושאיים:
תמנע, אתרי עין ר’דיאן – יטבתה, אתרי עברונה, מזרח בקעת עובדה וצוקי שיירות.
בכל אחד מהם אתרים ארכיאולוגים ומאפיינים סביבתיים (כולל צומח וחי) ונופים ייחודיים ורבי ערך.
קיימים אתרים ארכיאולוגים נוספים במרחב המועצה האזורית חבל אילות. בינהם (רשימה חלקית): באר אורה, נחל עמרם, אזור אילות והרי אילת, מעלה אילת ומעלות עתיקים נוספים.
ראוי להזכיר גם את מכלול הר כרכום אשר בשל מיקומו המרוחק בלב שטחי אימונים ובעייתיות הגישה אליו, לא נמצא באופק תכנוני כרגע. נקווה שבעתיד, אם וכאשר יבשילו התנאים, יזכה להתייחסות ראויה לחשיבותו ולייחודו.
מימוש הפוטנציאל להרחבת ולהעשרת ההיצע התיירותי במרחב, מחייב ראיה כוללת ותיאום בין מוסדות מחקר ואקדמיה, רשויות וגורמים נוספים, הפעילים באזור בהקשרים אלה.
במסגרת שלוחת חבל אילות של מו”פ מדבר וים המלח, אנו עוסקים בריכוז, בתיאום ובביצוע בפועל של מחקרים מדעים מחוללי תכנים תיירותים ותומכים בפיתוח תיירות תוכן וידע בדרום הנגב והערבה.
בהמשך – ברשימות הבאות, אספר על התכניות הפעילות והחידושים באתרי חבל אילות
אסף הולצר
הכתבה התפרסמה בגיליון ספטמבר של “בקצה המדבר”