צרות בצרורות – הרעידה הגדולה הבאה עלולה לגרור אסון רב-רכיבי; תובנות ממשבר הקורונה והשפעות עונתיות על חוסן קהילות בפריפריה

מחברים: ירון פינצי, נעם גנץ, יואש לימון  – מו”פ מדבר וים המלח, מצפה רמון.

כתב העת: International Journal of Disaster Risk Reduction (IJDRR)

ציטוט וקישור: Finzi, Y., Ganz, N., Limon, Y. and Langer, S., 2021. The next big earthquake may inflict a multi-hazard crisis–insights from COVID-19, extreme weather and resilience in peripheral cities of Israel. International Journal of Disaster Risk Reduction, p.102365.

מילות מפתח: היערכות לחירום, קורונה, אסון טבע, חוסן קהילתי, מצפה רמון

תקציר:

המאמר מתייחס למגפה העולמית שפקדה אותנו ומעלה את הדיון בנושא היערכות לאסונות במקביל או לתגובת שרשרת של אסונות (כולל מגפות, אירועי אקלים קיצוני, רעידות אדמה וכו’). מאמר זה משלים את המאמר על היערכות לחירות (Finzi et al 2021) בראיית הצורך להתכונן למשבר כפול בו ישנם גם אירוע רעידת אדמה וגם תנאי מזג אוויר קיצוניים או התמודדות עם מגפה כדוגמת הקורונה.

המאמר גם מתייחס כיצד אירוע אסון יכול להשפיע על קצב ההדבקה של הוירוס וכיצד מגפה או גל חום/קור או עומס תיירותי יכולים להשפיע על התמודדות עם מצב חירום שלאחר אסון טבע. המאמר מדגיש שבאזורי הפריפריה של ישראל לאורך טרנספורם ים המלח שוררים תנאי אקלים קיצוניים המשפיעים על תכניות חירום, התמודדות ושיקום לאחר אסון. מקרה בוחן של סיכון והיערכות בעיירה מצפה רמון מוצג ומבהיר כי גם שינויים עונתיים באוכלוסייה (בשל תיירות) יכולים להכביד על התמודדות בשעת חירום. המחקר מציע שבכדי לשפר את החוסן הקהילתי המקומי נדרש לבצע ניתוח מרחבי ועונתי על מנת לזהות את האזורים בהם העמידות של האוכלוסייה גבוהה או נמוכה בכדי להתמודד עם אירועים בהם יש מספר אסונות במקביל. המאמר מציע תחשיב להערכת הקושי המוכלל בהתמודדות עם רעידת אדמה, תוך התייחסות לסבירות לקיום תנאי אקלים קיצוניים ו/או עומס תיירים אשר מכבידים על משאבי החירום ויכולת כוחות החירום המקומיים להתמודד בשעת אסון טבע (ראו איור).

תוצאות ותובנות ראשונות ממחקר זה הוצגו באתר מו”פ מדבר וים המלח, בעברית, באוגוסט 2020.

איור – תחשיב קושי מוכלל (hardship) בהתמודדות עם רעידת אדמה תוך התחשבות בגורמים מכבידים עונתיים (תנאי קיצון של חום/קור ועומס תיירים). התחשיב מתייחס לתאוצות המקסימליות המוגדרות בתקן הבניה הישראלי (ת.י. 413) והוא מנורמל כך שהערך המקסימלי המרחבי יוצא 100 (באילת בקיץ, על קרקע מסוג D – עם הגברת גלים סיסמיים).