מסלול קצר של כ 300 מ’ לאורך טיילת המכתש מזמין את המבקרים לפסוע דרך היסטוריה גיאולוגית עשירה הנפרסת על פני כ 250 מיליון שנים. השביל מתחיל בשכבה העתיקה ביותר החשופה במכתש ומסתיים בתהליכים שגרמו להיווצרות המכתש.
טיילת המכתש שופצה לאחרונה על ידי משרד התיירות והמועצה המקומית מצפה רמון וההליכה לאורך השביל הפכה לנגישה לכל.
לאורך השביל הוצבו דוגמאות סלעים המייצגות שכבות ותקופות גיאולוגיות שונות. לחווית התצפית בנוף המרשים נוסף יישום אינטרנטי המציע הסברים והמחשות לנופים הקדומים שיצרו את השכבות הנחשפות במכתש רמון.
שביל הזמן הגיאולוגי פותח בגישה חוצת תחומי ידע בהובלת מו”פ מדבר וים המלח ובמימון של קרן יק”א. בתהליך הפיתוח השתתפו כל הגיאולוגים של פארק מכתש רמון לדורותיהם (ד”ר רם בן דוד, ד”ר דודיק אברהם, ד”ר יואב אבני, ד”ר ירון פינצי, ד”ר אבשלום באב”ד ונעם גנץ), וכן מפתח התוכן הדיגיטלי שני זיו מחברת וונדרינג. רשות שמורות הטבע חברה לתהליך וסייעה בהבאת דוגמאות הסלעים לתצוגה לאורך השביל. את התהליך הובילה חוקרת החינוך המדעי והסביבתי ד”ר נעה אבריאל-אבני, ממו”פ מדבר וים המלח. תלמידות תיירות מבית הספר החברתי של מצפה רמון ותושבים ממצפה רמון השתתפו בהרצת היישום וסיפקו עצות טובות ששיפרו מאוד את היישום.
שביל הזמן הגיאולוגי נקרא על שמו של פרופסור עמנואל מזור ז”ל (2020-1933). מזור ראה במכתש רמון “חלון פתוח המאפשר הצצה אל עומק כדור הארץ”. התבוננות בעינים יודעות מאפשרת לקרוא בסלעים סיפור על נדידת היבשות, סביבות ימיות קדומות, יבשות עתיקות שנחלים ונהרות זרמו לאורכן ואשר לגדותיהם צמחו עצים טרופיים, התפרצויות וולקניות עזות, קימוטים והעתקים. עמנואל מזור שאף להביא את העולם המדעי עשיר הדמיון של הגיאולוגיה, לכלל הציבור וראה בכך את השליחות החברתית-תרבותית החשובה בחייו. הוא הגה ופיתח תוכניות לימוד הגיאולוגיה לציבור הרחב, תחילה באוניברסיטה הפתוחה, שבמסגרתה ראה אור ספרו “גיאולוגיה בפטיש ישראלי”, ובהמשך באמצעות לימודי הגיאולוגיה בבתי הספר. יחד עם הגננת המיתולוגית של מצפה רמון, תמר לויתן, פיתח מזור גם תוכניות להוראת הגיאולוגיה עבור ילדי הגן. בכל תכניות הלימודים הוא שם לו למטרה לפתח חשיבה מדעית רחבת אופקים ונטולת גבולות.
כאיש חזון וכמדען הצליח מזור לשכנע ממשלות בחשיבות הנופית-גיאולוגית של ארץ המכתשים בכלל ומכתש רמון בפרט. בנחישות, בעקשנות, באורך רוח ובחיוך תמידי חתר לחיבור בין החברה האנושית לבין הטבע, תוך שמירה על המורשת הנופית של ישראל בכלל וארץ המכתשים בפרט. מכתש רמון נתפס בעיניו כמקום בו ניתן לפתח הבנה של זמן ומרחב באמצעות שימוש בכלים מכל תחומי מדעי הטבע, באופן המאפשר להבין תהליכים ארוכי טווח ומהם לקבל פרספקטיבה על הקיום האנושי. לפיכך פעל מזור להפיכת מצפה רמון למוקד לאומי ובינלאומי להנגשת גיאולוגיה לציבור הרחב ולמתעניינים.
שביל הזמן הגיאולוגי הוא נדבך נוסף במימוש חזון זה.
