בימים אלו מתקיימת חפירה פליאונטולוגית להוצאת מאובן זוחל ימי מנחל חווארים.
נחל חווארים חושף פרק מאד מעניין בהיסטוריה הגיאולוגית של הנגב. חלק גדול משכבותיו הורבדו בים קדום (ים תטיס), באגנים קטנים שהתפתחו בתקופות הסנטון והקמפאן (72-86 מיליון שנים) לאורך רכסי הנגב אשר הופיעו כאיים בים תטיס הקדום. סביבת החיים וההשקעה התאפיינה בריבוי נוטריינטים ובעמודת מים משוכבת עם חלק עליון עשיר ביצורים ימיים ותחלופת מים עם הים הפתוח, וחלק תחתון בלתי מאוורר עם תנאים מחזרים ומליחות גבוהה יחסית.
בסלעים הלבנים של הנחל נמצאו סדרה של חוליות זוחל ימי גדול מאובנות בתוך יחידה בתצורת משאש המורכבת מסלעי גיר-פוספטי, פוסופוריט ורסק צור (שכבה מגיל קמפאן – בת 72-76 מיליון שנה). היחידה מורכבת משרידי החי ששקעו בים הקדום ומוכרים בה בארץ וסביב הים התיכון מינים רבים של רכיכות, כמו אמוניטים אופייניים, חולייתנים כמו דגי גרם ודגי סחוס, זוחלים ימיים (כמו המזיזואר בהר צין), תנינאיים (תנינים קדומים), פטרוזאורים ועוד. הרכב הסלע מהווה מציג את הקרבה לקו החוף הקדום של ים תטיס. עושר המאובנים שנמצאו ליד הזוחל הימי יאפשר לימוד של תנאי הסביבה, התהליכים והמגוון הביולוגי שאפיין את מרחב הנגב בתקופה עתיקה זאת.
בחורף הקודם המאובן הגדול נחשף יותר מבעבר והיה חשש לכך שישחק מההולכים במסלול ומשיטפונות חדשים. הדיווח על החשיפה והחשש לפגיעה במאובן הניע חוקרי המו”פ ד”ר שרית פוליבודה וד”ר ירון פינצי בשיתוף עם פקחי רט”ג ובהתייעצות עם פרופ’ רבינוביץ מהאוניברסיטה העברית, להוציא את המאובן ולשמרו. עם סיום החפירה, יוכן דגם של המאובן (לאחר שייחשף ויזוהה במעבדה) ואז בתקווה יהיה אפשר להציג דגם באתר ובתקווה גם במרכז מבקרים.
חוקרי המו”פ מקדמים את הקשר עם הקהילה, המטיילים ומעודדים את רשות הטבע והגנים לבניית דגם והנגשת המדע לתושבים, לצד המשך מחקר מרתק.
קישור לפודקסט בנושא עם ד”ר שרית אשכנזי פוליבודה – הראיון בדקה: 14:55.
ד”ר שרית אשכנזי פוליבודה בתכנית הרדיו כאן דרום עם אסף פוזיילוב על התגלית
