הרי הנגב אינם מסדרון טבעי למעבר דרכים כמו דרך הים, דרב ע’זה או אפילו הערבה. חציית הרכסים של הר הנגב ומיקומם במרחב אינם מאפשרים היווצרות דרכים טבעיות, ואכן במהלך תקופות רבות היו רכסי הר הנגב מחוץ למערכת דרכי המסחר בדרום הלבנט. רק מסחר בנחושת ובבשמים עבר דרך הרי הנגב והפיח בהם חיים, וגם זאת לא לאורך כל התקופות. כאשר יעד הנחושת מפינאן שלמרגלות הרי אדום היה למשל מרחב באר שבע, אפשר היה לעקוף את מרבית רכסי הר הנגב, למעט הקמר הצפון-מזרחי במעלה עקרבים. לעומת זאת כאשר היעד היה מצרים, נכנסו דרכי מסחר הנחושת אל הרי הנגב עצמם. במשך יותר מאלף שנים הייתה עזה לנמל המרכזי, אשר שימש לייצוא מור ולבונה אל יעדים בחופי הים התיכון. כאשר תחנות סחר מרכזיות במרחב האדומי היו בבצרה שבהרי אדום ובתל חליפה שבראש מפרץ אילת, העדיפו הסוחרים לעקוף את הרי הנגב או להגיע דרך דרב ע’זה או דרך הערבה. רק כאשר הייתה פטרה לבירת הממלכה הנבטית ולתחנת סחר בשמים מרכזית, עברו הנתיבים לעזה דרך מרכז הרי הנגב.
מאת: ח’ בן-דוד
תאריך פרסום: דצמבר, 2022
מהדורה: 14 (2-4)
עמודים: 173-187
סוג מאמר: מאמר מחקר
קישור להורדה: journal14-3-14.pdf