בסובב צחיח קיצון מדרונות ההרים החפים מכיסוי קרקע וצומח הם תורמי הנגר העיקריים לאירועים שיטפוניים. מדרונות אלה הם בעלי הטרוגניות רבה, ועל כן התפתחות הנגר שונה ממדרון למדרון וכן בחלקי המדרון השונים. מטרת מחקר זה הייתה לבדוק את יחסי גשם–נגר באירועי גשם טבעיים בחלקות מגודרות שגודלן נמדד. המחקר בחן את אפקטיביות הגשם, שהיא אחוז הנגר העילי מכלל הגשם שירד בכל אירוע. נתוני הגשם הם כמות הגשם בכל חלקה ובכל אירוע שנמדדה באמצעות מדי גשם זעירים, וכמות הנגר העילי שנמדדה במוצא של כל חלקה.
בערבה הדרומית בשולי בקע ים המלח הוקמו 12 חלקות לאיסוף נגר עילי, שמוקמו על משטחי סלע, קולוביום וטראסות נחלית קדומה האופייניים לאזור. עשר חלקות אוספות נגר משטח בגודל 2.5 – 5 מ”ר. שתי חלקות נוספות הוקמו על שטח גדול פי כמה – גודלן 30.2 – 31.5 מ”ר – על מנת לבחון את איבודי התמסורת המדרוניים כתוצאה מהגדלת שטח הניקוז. מכלל החלקות, תשע ממוקמות בפארק תמנע באגן הניקוז של נחל נחושתן על משטחי סלע וקולוביום של גרניט, אבן חול מתצורת שחורת ועמודי שלמה, דולומיט חולי מתצורת תמנע וטראסות נחל מתקופות שונות. שלוש החלקות הנותרות ממוקמות בשלוחת שחרות סמוך לקיבוץ גרופית, על משטחי סלע וקולוביום גירי מתצורת חצרה.
מחקר זה משלב נתוני גשם ונגר מעשרים אירועי גשם טבעיים במהלך שלוש עונות גשם (2012 – 2015) בערבה הדרומית, עם ניתוח מגוון תכונות של פני השטח האופייניים לאזור ומיוצגים על ידי חלקות הנגר. במחקר נלמדו ההבדלים בתפוקת הנגר בין הגשמים השונים באותן חלקות, ובין החלקות השונות באותו אירוע גשם.
אפקטיביות הגשם הגבוהה ביותר על גבי סלעים נמדדה באבן חול גסת-גרגר מתצורת עמודי שלמה, ולאחריה בסלעי גיר. האפקטיביות הנמוכה ביותר מבין סוגי הסלע השונים נמדדה בסלעי הגרניט. התוצאות מלמדות כי חלקות בעלות תשתית סלעית מייצרות כמות נגר רבה יותר, ובמספר רב יותר של אירועים מאשר חלקות בעלות תשתית קלאסטית (על קולוביום או טראסה). ככל שעוצמת הגשם ועובי הגשם גבוהים יותר, גדלה אפקטיביות הגשם גם בחלקות הקולוביאליות ובטראסות. באירועי גשם טבעיים שיצרו זרימה בערוצים מסדר שני ומעלה באזור, הבדלים אלה בין חלקות הסלע לחלקות הקלאסטיות מצטמצמים. כמו כן יש איבודי תמסורת של נגר עילי בחלקת הסלע ובחלקת הקולוביום הארוכות בהשוואה לחלקות הקצרות.
יישום אפשרי של ממצאי מחקר זה הוא מיפוי יחידות בעלות מקדמי נגר שונים (המשתנים בהתאם לעובי הגשם ולעוצמת הגשם החזויים) באגני הניקוז של דרום הנגב והערבה, על מנת לקבל תחזית ספיקות אפשרית באגני ניקוז אלה בהתאם לאפקטיביות הגשם. המחקר יכול גם לשמש בסיס למחקר המשך על מדרונות באגני ניקוז קטנים ועל ההבדלים בתרומת הנגר המדרוני של מדרונות שלמים בעלי תכונות פני שטח שונות.
מאת: ע’ מאירי, א’ יאיר, ח’ גינת
תאריך פרסום: מרץ, 2021
מהדורה: 13 (1)
עמודים: 15-29
סוג מאמר: מאמר מחקר
קישור להורדה: journal13-1-3.pdf
