קבוצת כלי החרס הידועה בשמות “כלי קוראייה מעוטרים” או “קרמיקה מדיינית”, שמקורה בצפון חג’אז שבצפון חצי האי ערב, תוארכה לתקופה שבין המאות ה-13 או סוף ה-14, עד אמצע המאה ה-12 לפנה”ס. זאת על בסיס הממצא המצרי מאתר תמנע 200 – מקדש חתחור. בשנים האחרונות, בעקבות חפירות חדשות שנערכו בדרום ארץ ישראל ובדרום ירדן, התחדש הדיון בנוגע לתיארוכה של קבוצת כלים זו. חוקרים הטילו ספק בתיארוך שלעיל, וחלקם סבורים שקבוצת כלים זו הייתה בשימוש במשך תקופה ארוכה יותר, שנמשכה גם במאה ה-10 לפנה”ס ואף אולי עד סוף המאה ה-8 לפנה”ס. מטרת מאמר זה היא לבדוק מחדש את הנתונים המתייחסים לתיארוכם של כלי חרס אלה, ולבחון את האפשרות שהיו בשימוש בדרום הלבנט במשך פרק זמן ארוך יותר מאשר באזור מוצאם בצפון חג’אז.
מאת: ל’ זינגר-אביץ
מהדורה: 14 (2-4)
עמודים: 201-209
סוג מאמר: מאמר מחקר
קישור להורדה: journal14-3-16.pdf