במהלך שנות השישים והשבעים נחפרו בבקעת תמנע שני מחנות התכת נחושת )אתרים 2 ו-30( ומקום פולחני אחד )”מקדש חתחור”, אתר 200( על ידי “משלחת הערבה” בראשות בנו רותנברג. חפירות אלו הניבו מכלולים בוטניים ארכאולוגיים עשירים, שלמעט שרידים בודדים מאתר 200 מעולם לא פורסמו, ואשר מהווים הזדמנות נדירה לשחזור היבטים במזון הצמחי של חרשי הנחושת. במחקר זה הצלחנו לאתר ולזהות כ-10,000 שרידי צמחים, המתוארכים לשלב הסופי של תקופת הברונזה המאוחרת ותקופת הברזל הקדום )מאות 13–9 לפנה”ס(. מכיוון שרוב הממצאים הם שרידי פירות (גפן, תמר, תאנה, זית ועוד), אנו מציעים כי הם מייצגים פירות יבשים או קלויים )”פיצוחים”( שנצרכו על ידי חרשי המתכת במהלך יום העבודה בשל ערכם הקלורי העשיר ואופי השימוש הנוח. הכנת מזון צמחי אחר, כגון דגנים וקטניות, נעשתה ככל הנראה במתחמי המגורים (אוהלים). סל המזון של חרשי הנחושת, שהורכב מאותם רכיבי מאכל, נשמר לאורך כל שנות הפעילות בבקעה. נראה שארגון ספקת המזון, שהגיע מרחוק ומקרוב, התעצב בימי המצרים והמשיך כך לאחר מכן. נוסף לכך, מכלול שרידי הצמחים במקדש, הכולל את אותם המינים שנמצאו במחנות ההתכה, מעיד שחרשי המתכת השתמשו במזונם גם כדי להקריב מנחות לאלה חתחור, אולי גם לאלים אחרים.
מאת: מ’ דוד, מ’ כסלו, י’ מלמד, א’ בן-יוסף, א’ ויס
תאריך פרסום: דצמבר, 2022
מהדורה: 14 (2-4)
עמודים: 188-200
סוג מאמר: מאמר מחקר
קישור להורדה: journal14-3-15.pdf
