מאמר זה עוסק בחשיבות ובייחודיות הגאולוגית של רכס מנוחה הנמצא בשוליים המערביים של הערבה. הרכס מתרומם מדרום לאפיקו המרשים של נחל פארן, ומבדיל בין הר הנגב לנגב הדרומי. הוא יחידה מורפולוגית נפרדת מסביבתו, התחומה במזרח על ידי בקע הערבה ובמערב על ידי נחל ציחור. אורכו של הרכס 17 ק”מ ורוחבו כ-4 ק”מ. החתך הגאולוגי כולל את יחידות הסלע הנחשפות ברכס מנוחה ובשוליו, בעובי כולל של 1,150 מטרים. בחתך נחשפים סלעי משקע ימיים בטווח הגילים מקרטיקון תחתון – תצורת סמר, עד סלעים מגיל איאוקן מאוחר – תצורת קציעות. כמו כן נחשפים ברכס סלעי משקע יבשתיים ומשקעי מעיינות מגילי מיוקן, פליוקן ופליסטוקן. לאחר נסיגת הים התרחש באזור הרכס גידוע משמעותי בעיקר בתקופת האוליגוקן.
הרכס התפתח כמבנה אנטיקלינלי במהלך תקופת האוליגוקן המאוחר, והמשך הגידוע היה בעיקרו עד תקופת המיוקן המוקדם. אחריה הייתה פעילות של העתקה בשולי הרכס. מבחינת המבנה הגאולוגי, חשוב לציין שאגפו הצפוני של הרכס שעון על העתק פארן, ואילו כלפי דרום הרכס בנוי כציר אנטיקלינלי, הנוחת בכפיפה חזקה דרומה אל מתחת לסינקלינה נרחבת. סינקלינה זו נמשכת אל הנגב הדרומי, ומרכזה באזור נחל חיון. רכס מנוחה חצוי על ידי כמה העתקים ראשיים בכיוון מזרח–מערב וצפון–דרום. לחלק מהעתקים אלה יש השפעה ישירה על התבליט ועל הנוף. ההטיה הטקטונית מזרחה שהתרחשה בתקופת הפליסטוקן התיכון, הביאה להיווצרות הערוץ הנוכחי של נחל פארן הזורם מצפון לרכס מנוחה לכיוון הערבה. המאמר נפתח בתיאור תמציתי של רקע התצורות הגאולוגיות החשופות ברכס מנוחה, ונמשך בתיאור מפורט של הרכיבים הסטרוקטורליים ברכס מנוחה ובסביבתו. במאמר מפורטים שלבי התפתחות הנוף החל מהגידוע האוליגוקני. כמו כן מוצגים בקצרה ממצאים חדשים שנמצאו בשנים האחרונות ברכס מנוחה, כגון שרידי עצמות ושיניים של זוחל ימי ענק מסוג פלאוזאורוס באורך של 13 מטרים. ממצא זה מסמל את תחילת פעילותה של מערכת זרמי העלייה באזור באותה תקופה. ממצא נוסף הוא מחדר מגמטי מגיל מיוקן מוקדם, המצוי בעומק של פחות מ-2,000 מטרים. מחדר זה קשור כנראה לשלבים המוקדמים של התפתחות בקע ים המלח.
מאת: ח’ גינת, ג’ רגולסקי, ע’ סקל, ר’ רבינוביץ, ש’ אשכנזי-פוליבודה, י’ אבני
תאריך פרסום: דצמבר, 2022
מהדורה: 14 (2-4)
עמודים: 15-25
סוג מאמר: מאמר מחקר
קישור להורדה: journal14-3-1.pdf
