בערוץ נחל ציחור שבנגב הדרומי נחשפו בין הקונגלומרטים הקדומים סלעי משקע קרבונטיים שהושקעו בגוף מים בתקופת הפלייסטוקן המוקדם. סלעים אלו מעידים על סביבה הידרולוגית ואקלימית שונה מהנוכחית. האקלים היה לח יותר, ונוצרו תנאים גאוהידרולוגיים לשפיעת המים. גוף המים השתנה לסירוגין מביצה (wetland) בעומק של עד כ 0.5- מ’, לאגם רדוד שעומקו לא עלה על 5 מ’. על פי פרסומים קודמים גוף מים זה התקיים בתקופת הפלייסטוקן התחתון לפני כ 1.6- מיליון שנה לערך.
במחקר זה 1 פיענחנו ממצאי שדה ומעבדה על מנת להגדיר את סביבות ההשקעה הקדומות. נוסף לכך ניסינו לאפיין את התנאים ההידרולוגיים של סביבת ההשקעה ואת התנאים הגאוהידרולוגיים שאפשרו את קיום גופי המים. המחקר משלב דיגום ומיפוי של יחידות סדימנטריות, ניתוח פטרוגרפי וניתוח נתונים שהתקבלו על יחסי האיזוטופים של סטרונציום (87Sr/86Sr) ועל מאספי מיקרופאונה. כל אלה היו דרושים להבנת סביבות ההשקעה הקדומות בשילוב עם המאפיינים ההידרולוגיים.
סלעי המשקע שנחקרו הם בעיקרם סלעים קרבונטיים, הכוללים גיר אגמי (צבעו לבן), גיר ברקציוזי, גיר ממקור דטריטי (צבעו ירוק), משקעי טרוורטין, עורקי קלציט וכן ספלאוטמים. הסלעים הושקעו בגוף מים שלקיומו נדרשו עשרות מיליוני מ”ק מים לשנה. המקור למים אלה היה ככל הנראה מי תהום ששפעו לאורך קו העתק ציחור–ברק. גוף המים ניזון מגשם ישיר ומנגר עילי באגן הניקוז. מהמחקר עולה כי בתקופה שבה התקיים האגם לאורך כמה עשרות אלפי שנים התקיימו שלוש סביבות השקעה שונות בגוף המים: סביבה ביצתית, סביבה ביצתית רדודה מאוד (מי תהום גבוהים) וסביבה אגמית רדודה. כמו כן בקרבת גוף המים נמצאו עדויות לנביעות. קיום גופי המים בנחל ציחור נוסף לעדויות על גופי מים אחרים שהתקיימו בנגב המזרחי בתקופות הפליוקן והפלייסטוקן בנגב הדרומי בערבה ובדרום עבר הירדן, מעידים על תקופות לחות יותר באזור הנגב הדרומי הצחיח בהווה.
מאת: י׳ לוריג, י׳ לרון, מ׳ שטיין, ח׳ גינת
תאריך פרסום: ספטמבר, 2021
מהדורה: 13 (3)
עמודים: 108-118
סוג מאמר: מאמר מחקר
קישור להורדה: journal13-3-3.pdf
