Articles

דבר העורך

Nadssc — Sun, 30 Aug 2020 20:38:04 +0000

לציבור הקוראים שלום רב,
בשם מערכת כתב העת מחקרי הנגב, ים המלח והערבה, אני שמח להציג בפניכם את הגיליון המיוחד בנושא מגפת הקורונה. המגפה, שמקורה ככל הנראה בהידבקות אדם בסין מעטלף נגוע בנגיף, התפשטה במהירות ברחבי העולם. במהרה התברר כי בהשוואה למגפות אחרות שהתפשטו במאה ה 20- , בעיקר באפריקה, מגפת ה COVID-19- היא בעלת מקדם הדבקה גבוה, אולם עוד נמצא כי ביחס למגפות האחרות היא כפי הנראה קטלנית פחות.
כך או אחרת, חלק ניכר ממדינות העולם נקטו צעדים מרחיקי לכת כדי להקטין את סכנת ההידבקות ולקטוע שרשרות הדבקה. בין הצעדים הדרסטיים ביותר יש למנות את הסגר האזרחי על גרסאותיו השונות – סגר מוחלט, סגר חלקי וסגר “נושם” – ואמצעים משלימים כולל שמירה על ריחוק פיזי, הימנעות מהתקהלויות ועוד. מלבד השפעותיהם על בריאות הציבור יש לאמצעים אלה גם השפעה מכרעת על הכלכלה.
ברמת משק הבית, הקטנה או אובדן ההכנסות של פלחי אוכלוסייה רחבים בגיל העבודה גורמים להיעדר ביטחון תעסוקתי וכלכלי, ובהכרח להקטנת הצריכה ולירידה ברמת החיים. ברמה הלאומית, כלכלות לאומיות נפגעות הן ישירות בשל הקטנת נפח הפעילויות העסקיות וצמצום ההכנסות ממיסים, והן בעקיפין בשל הצורך לתמוך באופן פעיל בענפי המשק השונים. ברמה העולמית, הקטנת היקף הסחר והעסקאות הבינלאומיים גורמת להפחתה ניכרת בפעילות הכלכלה הגלובלית. אם כן עד שיימצא חיסון יעיל ובטוח נגד מגפת הקורונה, על מדינות העולם ובכללן מדינת ישראל להתמודד עם אתגר כבד משקל של שמירה על בריאות הציבור תוך צמצום מרבי של הפגיעה בכלכלה ובתחומים אחרים, כגון חינוך, תרבות, פעילויות פנאי וספורט.
גיליון זה עוסק בהיבטים שונים הקשורים במגפת הקורונה או מושפעים ממנה. מרבית המאמרים בו הם מסמכים קצרים, הכתובים בסגנון של נקודת מבט, מאמר דעה או נייר עמדה. הגיליון פותח בתחום הרפואה וכולל שני מאמרים. הראשון עוסק בבחינת האפשרות לשימוש בעוקץ דבורים להתמודדות עם סערת הציטוקינים, האופיינית לנדבקים בנגיף הקורונה (אופיר).
המאמר השני דן בהשפעת צום ממושך, דוגמת צום חודש הרמדאן, על המערכת החיסונית של הצמים ועל פגיעותם לנגיף (אל-אשהב). חינוך הוא התחום השני הנדון בגיליון, וגם בו שני מאמרים. נושאו של המאמר הראשון הוא האתגרים הכלליים העומדים בפני מערכת החינוך בארץ בתקופת הקורונה (קינן). המסמך הבא הוא מאמר מחקר העוסק באתגרי הלמידה מרחוק, בהתמקדות בדרום הארץ (אבריאל-אבני ושות’). שני המאמרים הבאים בגיליון המיוחד מוקדשים לתחום התיירות. הראשון בוחן את רלוונטיות התיאוריה הכלכלית המכונה “ברבור שחור” לגבי ענף התיירות בארץ ובעולם בעידן הקורונה (שילה). המסמך השני הוא מאמר מחקר הדן בשינויים הצפויים לענף התיירות בארץ בשנים הקרובות, בהתייחס הן לתיירות הפנים והן לתיירות הנכנסת (לימון ושות’). בגיליון נכללים מאמרים גם בתחומים נוספים. המאמר השביעי מתמקד בתחום האנרגיה המתחדשת, ובוחן כיצד צפוי התחום להיות מושפע ממשבר הקורונה (אבו-חאמד).
המאמר השמיני, החותם את הגיליון המיוחד, דן בהקבלה שבין מערכות
טבעיות ומערכות אנושיות, ובשאלה כיצד היא מתבטאת במגפת
הקורונה (כץ).
בתקווה לימים יפים יותר ולחזרה מהירה לשגרה בריאה ופורייה.
אילן סתוי

קישור להורדה: journal12-2-0.pdf

על הדבש שיש בעוקץ: הדבורה העמלה והקורונה הסוערת

Nadssc — Sun, 30 Aug 2020 21:04:32 +0000

1. קורונה וסערת ציטוקינים
העולם התוודע למגפת הקורונה (COVID-19) כשהוא אינו ערוך לכך. בעייתם הן של החולים במחלה והן של הרופאים המטפלים בה היא שכל עוד לא פותחו לה חיסון או תרופות, הנגיף גורם לפעילות לא מבוקרת של מערכת החיסון ולהפרשה בלתי מבוקרת של ציטוקינים, תופעה המכונה סערת ציטוקינים. ציטוקינים הם חלבונים המופרשים ממערכת החיסון במטרה להתגבר, בין היתר, על הדבקה נגיפית. במחלות כגון שפעת ואבולה סערת ציטוקינים גורמת למוות.
נגיף הקורונה, COVID-19 , שהתגלה בדצמבר 2019 , מחולל תסמינים דמויי דלקת ריאות. בביופסיות של רקמות שנלקחו מריאות החולים ב COVID-19- המאושפזים במחלקות לטיפול נמרץ ובפלזמה שלהם, נמצאו ריכוזים גבוהים של ציטוקינים, הגורמים לתהליכי דלקת וכנראה מזיקים לחילוף גזים בריאות.
אלה הם הציטוקינים שנמצאו ברקמות ובנוזלי הריאות:

tumour necrosis factor α (TNF-α), interleukins (IL) 2, 7, and 10, granulocyte-colony stimulating factor (G-CSF), .(Fu, Xu, and Wei, 2020; Wand et al., 2020; Zuo et al., 2020)

פעילות לא מבוקרת של ציטוקינים יכולה לגרום לקריסת מערכות חשובות של הגוף ולמות החולה. מסיבה זו מתייחסים אל ה- COVID-19 גם כאל מחלה של סערת ציטוקינים ,(. Vaninov, 2020; Wu et al 2020). בהסתמך על תרופות המשמשות להרגעת סערת ציטוקינים מוצעים טיפולים שונים למחלת הקורונה (Ye et al., 2020).

2. עוקץ דבורים מכיל תרכובות עם פעילות נוגדת תהליכי דלקת ועם פוטנציאל להרגעת סערת ציטוקינים
מין הדבורים הנפוץ והידוע כמאביק של גידולים חקלאיים הוא דבורת הדבש Apis mellifera . עוקץ דבורים משמש זה אלפי שנים לטיפול במחלות שונות בהן דלקות כרוניות. דלקת כרונית שונה אומנם מסערת ציטוקינים, אך המשותף לשתי תופעות פתולוגיות אלו הוא הפרשה לא מבוקרת של ציטוקינים ( Zhang et al., 2018). לאחרונה התברר בניסויים מדעיים כי בעוקץ דבורים יש חומרים בעלי יכולת להרגיע תהליכי דלקת המלווים בהפרשת ציטוקינים

Hossen, Shapla, Gan and Kalil, 2016; Khalil and Saeed, 2017; Wehbe, Frangieh, Rima, El Obeid, Sabatier, and Fajloun, 2019.

שני מרכיבים של עוקץ הדבורה אשר לגביהם יש מידע על מנגנון פעולתם, נחקרו במודלים של מחלות דלקת. האחד הוא המרכיב העיקרי של עוקץ הדבורים, הפפטיד Melittin . פפטיד זה מעכב את מסלולי העברת האותות הפעילים במערכת החיסון, ובכך הוא מחליש את התהליך הדלקתי (Lee and Bae, 2016). המרכיב האחר, האנזים פוספוליפאז A2 הייחודי לעוקץ הדבורים (bvPLA2), מעודד את תאי הבקרה של מערכת החיסון לפעול על מנת לעכב הפרשה של ציטוקינים (Hossen et al., 2016). מחקרים שנעשו במערכות מודל שונות לבירור מנגנון הפעולה של שני חומרים אלה הראו כי Melittin גורם לשפעול קולטן הכאב TRPV1 בממברנת התא, ופעולה זו נעשית בשילוב עם האנזים Lu et al., 2008; Pucca et al.,( bvPLA2 .)2019; Wehbe et al., 2019
מבחינת בטיחות השימוש בעוקץ דבורים לבני אדם, יש דיווחים של אנשים שטיפלו בעצמם או טופלו בידי אחרים בעוקץ דבורים לריפוי דלקות במפרקים ובדלקות עור שונות. היום מתבצעים ניסויים בבני אדם, ובדיווח על ניסוי שנעשה בחולי פרקינסון התברר כי הטיפול בטוח לאנשים שאינם אלרגיים לעקיצות דבורים ,(Hartmann et al .2016).

3 . מסקנות
בעוקץ דבורים יש חומרים המעכבים יצירת ציטוקינים וגם תהליכי ל ציטוקינים. מאמר זה מעלה את השאלה אם כדאי לנסות חומרים אלה בחולי קורונה שאינם אלרגיים לעקיצות דבורים, כדי לקדם את הריפוי שלהם וכדי למנוע מהם סיבוכי בריאות עתידיים.

מאת: ר׳ אופיר
מילות מפתח:
תאריך פרסום: אוגוסט, 2020
מהדורה: 12 (2)
עמודים: 44-46
סוג מאמר: נקודת מבט
קישור להורדה: journal12-2-1.pdf

Fasting during the COVID-19 pandemic

Nadssc — Sun, 30 Aug 2020 21:55:16 +0000

מאת: A. Al Ashhab
תאריך פרסום: אוגוסט, 2020
מהדורה: 12 (2)
עמודים: 47-49
סוג מאמר: נייר עמדה
קישור להורדה: journal12-2-2.pdf

חינוך בימי קורונה: דעה על היבטים במערכת החינוך הישראלית בראי משבר הקורונה

Nadssc — Sun, 30 Aug 2020 22:11:54 +0000

התפרצות מגפת הקורונה הביאה באחת לסגירת כל מוסדות החינוך. ילדים נותרו עם הוריהם בבתים, ונראה היה כי שנת הלימודים תבוא לסיומה מוקדם מהצפוי. עם זאת המנהלים והמנהלות של בתי הספר וצוותי ההוראה לא קפאו על השמרים, ועברו מיידית לתהליך למידה מרחוק. סגירת בתי הספר החזירה את השליטה בלמידה לידי ההורים והתלמידים.
לראשונה מאז ראשית המהפכה התעשייתית חזרו ההורים והילדים לבלות את מרבית יומם יחדיו, בבית, ללא יכולת פיקוח של שלטון מרכזי. מהגורם הפסיבי, הממושמע, הנשלט, קיבלו התלמידים והוריהם שליטה כמעט מלאה על הלמידה. אך האם היו להם היכולות לקחת שליטה זו לידיהם? האם תלמידי ישראל רכשו בשנים האחרונות את המיומנויות הדרושות ללמידה עצמאית? למידה הדורשת משמעת עצמית, נטילת אחריות אישית, יכולות חיפוש ואיתור מידע, יכולות חשיבה מסדר גבוה ויכולות ניהול? במאמר זה אנסה לבדוק אם מערכת החינוך במדינת ישראל נערכה כראוי לשינויים החברתיים והטכנולוגיים של המאה ה-21 ; כיצד נראה עיקר תהליך הלמידה מרחוק בתקופת הקורונה; והאם היערכות טובה יותר הייתה מביאה בהכרח לתוצאות שונות בהצלחת מערך הלמידה מרחוק בתקופת הקורונה.

מאת: ע’ קינן
מילות מפתח: קורונה, מערכת החינוך בישראל, למידה מבוססת פרויקטים, מיומנויות המאה ה 21, חינוך ביהביוריסטי, חינוך פרוגרסיבי-קונסטרוקטיביסטי, קהילת לומדים
תאריך פרסום: אוגוסט, 2020
מהדורה: 12 (2)
עמודים: 50-55
סוג מאמר: נייר עמדה
קישור להורדה: journal12-2-3.pdf

למידה מרחוק בשגרה ובחירום: מסקנות ראשוניות ממחקר בקרב מנהלי בתי ספר ומורים בדרום ישראל

Nadssc — Sun, 30 Aug 2020 22:32:03 +0000

הלמידה מרחוק כאמצעי להרחבת אפשרויות הלימוד בפריפריה הדרומית עמדה במוקד מחקר שנעשה בשנים 2018 – 2019 בקרב מנהלי בתי ספר, מורים ותלמידים. 1 טווח הממצאים נע מהתלהבות מועטה עד התנגדות לשיטה. בעקבות משבר הקורונה והכורח של מערכת החינוך להשתמש בלמידה מרחוק כאמצעי עיקרי להמשך הלמידה, אנו שבים בימים אלה לאיסוף נתונים. הדוח הנוכחי מציג ממצאים ראשוניים המלמדים על שינוי הגישה כלפי הלמידה מרחוק, ויתר על כן על ראיית המשבר כהזדמנות הן לחיזוק התשתיות הטכנולוגיות והן להעמקת ההכשרה של המורים ושל התלמידים בשימוש בטכנולוגיות מתקדמות של מידע ותקשורת.

מאת: נ’ אבריאל-אבני, א”ח לוי, ו’ מקובר, י’ שורץ, ג’ רביד
מילות מפתח: למידה מרחוק, טכנולוגיות מידע ותקשורת, פריפריה
תאריך פרסום: אוגוסט, 2020
מהדורה: 12 (2)
עמודים: 56-60
סוג מאמר: מאמר מחקר
קישור להורדה: journal12-2-4.pdf

משבר הקורונה: האם חווה ענף התיירות בישראל “ברבור שחור” חדש?

Nadssc — Mon, 31 Aug 2020 07:23:35 +0000

מתחילת שנת 2020 מתמודד ענף התיירות עם משבר עצום-ממדים, שעצר כמעט לחלוטין את הפעילות התיירותית ברחבי העולם. מחלה לא מוכרת שהתגלתה לראשונה בעיר ווהאן ( Wǔhàn ) שבסין בשלהי דצמבר 2019 , התפשטה בעולם, ובתוך חודשים ספורים גרמה לסגירה כמעט מוחלטת של ענף התעופה העולמי, ובתוך כך גם לפגיעה קשה בענף התיירות העולמי (WHO, 2020). נראה שנגיף הקורונה מחולל המחלה גרם למשבר החמור ביותר שפגע אי-פעם בתעשיית התיירות העולמית, וכפי הנראה גם לפגיעה הקשה ביותר שידעה הכלכלה העולמית במאה השנים האחרונות ( BBC, 2020 ). בישראל החל המשבר להשפיע בחודש מרץ 2020 , ולמעשה מאז ועד היום משותק רוב ענף התיירות. המאמר הנוכחי מציע פרשנות היסטורית לאירוע כלכלי בעל מאפיינים דומים, שהתרחש בשנת 325 לספירה עם התנצרותה של האימפריה הרומית. תהליך ההתנצרות פגע אנושות בכלכלת קטורת המור והלבונה שהובילו הנבטים בדרכי הסחר הקדומות מדרום ערב אל נמל עזה. התוצאות הכלכליות של התנצרות האימפריה הרומית שינו מקצה לקצה את הכלכלה בדרומה של ארץ ישראל, והמאמר מעלה את האפשרות כי גם משבר הקורונה עלול לשנות את ענף התיירות בישראל כפי שהוא מוכר לנו היום.

מאת: ש’ שילה
מילות מפתח: תיירות, כלכלה, ברבור שחור, קורונה, נַבָּטים, נגב
תאריך פרסום: אוגוסט, 2020
מהדורה: 12 (2)
עמודים: 61-64
סוג מאמר: נקודת מבט
קישור להורדה: journal12-2-5.pdf

שינויים אפשריים בענף התיירות בעקבות משבר הקורונה: תובנות ראשונות מסקר תיירנים

Nadssc — Mon, 31 Aug 2020 07:38:28 +0000

מגפת הקורונה השפיעה על כל תחומי החיים בארץ ובעולם, וגם יצרה את המשבר הכלכלי הגדול בהיסטוריה של ענף התיירות העולמי. ביישובי הנגב, אשר בהם התיירות היא אחד מענפי התעסוקה המרכזיים, המשבר הגביר את אי-היציבות הכלכלית והחברתית.
לאור הבנה שהיציאה מהמשבר תכלול שינויים מהותיים במאפייני שוק התיירות העולמי ובתנאי הפעילות המקומית, בוצע סקר מקיף לאיסוף תובנות מתיירנים לגבי תקופת ההסתגלות והצמיחה מהמשבר הכלכלי של עידן הקורונה.
על הסקר השיבו 278 משיבים ממגוון תפקידים בתעשיית התיירות מכל הארץ. תוצאות הסקר מעידות על צפי להתאוששות כלכלית של תיירות הפנים תוך כשנתיים, בצד התאוששות איטית יותר של תיירות נכנסת. לדעת התיירנים, ההתאוששות צפויה להיות מהירה יותר בגנים הלאומיים ועבור מפעילי המוניות והמסעדות, ואיטית במיוחד עבור סוכני הנסיעות, מורי הדרך ובתי המלון. התוצאות גם מראות צפי לשינוי בתמהיל מדינות המקור בתיירות הנכנסת )למשל עלייה במספר התיירים מסין( ובערוצי המכירה של מוצרים תיירותיים )שימוש גובר במנועי הזמנות אינטרנטיים(. היעדר נתונים אחרים מהשטח ואי-הוודאות לגבי השינויים שיחולו בענף התיירות, הופכים את תוצאות הסקר לחיוניות לתהליך קבלת ההחלטות בתכנון צעדי סיוע ויציאה מהמשבר בכל הארץ. הדבר נכון עוד יותר לגבי יישובי הנגב שכלכלתם תלויה במידה רבה בענף זה.

מאת: י’ לימון, י’ שטרן, י’ פינצי

מילות מפתח: תיירות פנים, תיירות נכנסת, חוסן, סקר בעלי עניין, תפיסת שינוי בעת משבר כלכלי, קורונה
תאריך פרסום: אוגוסט, 2020
מהדורה: 12 (2)
עמודים: 65-69
סוג מאמר: מאמר מחקר
קישור להורדה: journal12-1-6.pdf

Will COVID-19 hit the renewable energy sector and slow down the global energy transition?

Nadssc — Mon, 31 Aug 2020 07:46:21 +0000

1. Introduction
Renewable energy technologies in general and wind and solar energies in particular have shown significant growth during the last decade (Figure 1). The total installed renewable energy capacity has doubled, growing from 1.25 TW in 2010 to 2.53 TW in 2019 [International Renewable Energy Agency (IRENA), 2020]. Falling costs and policy support, such as feed-in tariffs, caused a spectacular growth in the solar and wind energy sectors
in the last nine years. The installed capacity of solar energy grew from 41.5 GW in 2010 to 586.5 GW in 2019 (Figure 2a), and the installed capacity of wind energy grew from 181 GW in 2010 to 623 GW in 2019 (Figure 2b). This significant growth created a global industry that helped in creating millions of jobs, improving energy security, reducing greenhouse gas emissions and air pollution (Abu Hamed and Bressler, 2019).

מאת: T. Abu Hamed
מילות מפתח: COVID-19, Renewable energy, Energy transition
תאריך פרסום: אוגוסט, 2020
מהדורה: 12 (2)
עמודים: 70-73
סוג מאמר: דוח מקוצר
קישור להורדה: journal12-2-7.pdf

אחרי המבול: מבני-על בטבע ובחברה האנושית

Nadssc — Mon, 31 Aug 2020 07:51:24 +0000

מאת: א׳ כץ
תאריך פרסום: אוגוסט, 2020
מהדורה: 12 (2)
עמודים: 74-76
סוג מאמר: נקודת מבט
קישור להורדה: journal12-2-8.pdf