בין התאריכים 4-5.12.24 התקיים כנס תמרי המעיינות – אדם ותמר במדבר. זהו הכנס השני שהתקיים בנושא בשנתיים האחרונות. הכנס הראשון, הוקדש לתמרי המעיינות ויצר את קהילת שומרי תמרי המעיינות – קהילה פעילה העוסקת בהצלה ושימור של אחרוני תמרי המעיינות ששרדו. הצלת תמרי המעיינות של הערבה התיכונה נמצאים גם במוקד מחקר, פעילות חינוכית ומדע אזרחי של חממת הערבה, מו”פ מדבר וים המלח ומו”פ ערבה תיכונה, בשיתוף עם רט”ג, קק”ל, מכון וולקני, אוניברסיטת חיפה ותושבי הקהילה. בכנס הנוכחי שמנו לעצמנו למטרה להרחיב את קהילת שוחרי התמר ולכלול בה מעגלים נוספים של חוקרים ממוסדות המחקר ומגדלי תמרים מהאקדמיה ומהחקלאות מהצד העיוני והצד המעשי מעבודת השדה וממחקרי המעבדה. להגביר את המודעות לזני המורשת של התמרים, להכיר את ההיסטוריה התרבותית שלהם, ללמוד את היתרונות הקולינרים שלהם ולתעד את השימוש והשימור שלהם. ואנחנו שמחים שהצלחנו לאגד את כל הגופים המעורבים לאירוע משותף ומשמעותי אחד. הכנס הוא פרי שיתוף פעולה עם פרופ’ גיא בר עוז אוניברסיטת חיפה, מו”פ מדבר וים המלח, חממת הערבה, רשות ניקוז ערבה ואשכול נגב מזרחי.
פתחנו את היום עם סיור במשתלת התמרים המונבטים ובגן המקלט לתמרי המעיינות במהלך היום שמענו הרצאות מרתקות מאנשי מחקר, נציגי גופי סביבה, תמרנים, נציגי משפחות של המעורבים בשיבת התמר, שמשון ונעמה בן יהושע, נכדי משפחת בנציון ישראלי רחל גולן, גיתית רז, בת ציון ארנון ואייל ישראלי, שוש חובב בתו של עובדיה שמש ועוד…
תקציר על קצה המזלג מהיום החשוב הזה מובא כאן בכתב:
אורן קורין, מנהל רשות ניקוז ונחלים ערבה שיתף אותנו בחוויה האישית שלו וסיפר על זווית הראיה האגנית של התמרים, על הקשר בין האדם לטבע, על המעיינות בערבה אשר בזכותם נשמרו מערכות אקולוגיות ומה אפשר לעשות בשביל לשמר את המורשת של תמרי המעיינות.
המושב הראשון בהנחייתו של עוז ברזני ממכון וולקני, עסק בהיבט המחקרי של תמרי המעיינות בערבה. איליין סולווי ממכון ערבה ריתקה אותנו בסיפורי מתושלח ואחיו – התמרים המונבטים מחפירות מדבר יהודה. ארנסטו טסטה מאוניברסיטת חיפה סיפר על הצעדים הראשונים בפתרון התעלומה: אלו זני תמרים גידלו בערבה לפני כ 15,000 שנים? שמענו מפי אריאל מרוז ממו”פ מדבר וים המלח על מחקרו בנושא השפעת השונות האקלימית והפעילות האנושית על כיסוי הצומח סביב מעיינות הערבה. יובל כהן, מנהל המחקר החקלאי ממכון וולקני סיפר על שימור ושיקום התמרים במעיינות.
המושב השני עסק בנושא אדם ותמר במדבר. אמנון נבון ששימש כיו”ר המושב העניק לאמנון גרינברג ציור של האמנית ליזה קריג של עצי תמר מעין רדיאן כאות הוקרה על פועלו רב השנים. גיל גמבש מאוניברסיטת חיפה נתן סקירה על התמר במקורות הכתובים.
הילה אלבז מחממת הערבה לקחה אותנו למסע היסטורי ואנושי מלא בחזון ובחלומות של א.נשים מאז ועד היום. קיבלנו טעימה קטנה מהאנשים שנושא התמר בוער בליבם (אשרינו שזכינו להכיר את חלקם באופן אישי). שמענו על הדקלאי הראשון ומהו חוטר תמרים, אלו זנים קיימים, מניין באו התמרים שלנו ועל מסעות של בנציון ישראלי ויאני אבידוב להבאת זני התמר לארץ ישראל.
וכך אסתר דה פז ורחל גולן, נכדתו של בנציון ישראלי סיכמו את הכנס: “אנחנו רואות בכנס הזה את הציונות בדמותה ההיסטורית המקורית שעליה גדלנו. לקחת נושא ולתקוף אותו בכל הכלים ומכל הכיוונים כדי לקדם ולבצע ורואים את ההתקדמות משנה שעברה. הצוות שבא מדיסיפלינות שונות ומשתף פעולה בצורה מופלאה, מחמם את הלב”.
תמונות באדיבות רחל גולן.
ממרב מור-אופיר יועצת מדעית של מועצת הצמחים הבנו שלאכול תמר זה לא רק פחמימות ושמענו על הערכים התזונתיים והבריאותיים. ויחד עם לימור יונגמן מהאוניברסיטה העברית התחברנו למאכלי תמרים מימי הביניים שהופיעו בספרי הבישול הקדומים. והדגיש את הצדדים ההיסטוריים והארכיאולוגיים סביב עץ התמר.
כהמשך טבעי למושב השני, רונית ורד ממוסף הארץ יחד עם השפים אביבית פריאל-אביחי, ויונתן דהן מפופואפ בצוקים לקחו אותנו למסע קולינרי בעקבות זני המורשת וחשפו בפנינו את התובנות שלהם בהכנת מאכלים מהזנים השונים ולא רק מהמג’הול. הכיבוד שהוגש בכנס גם הוא בדגש תמרים עם המתוקים של רונצ’ה רותם תלמיד תיכון מעין יהב וארוחת הצהריים מפנקת של עומר לוי מצוקים.
המושב הרביעי עסק בעתיד ובתקווה ובשאלה מה נשאיר לדור הבא?
רחלי ברדו, מנהלת חממת הערבה סיפרה על ההיבט החינוכי וקהילתי של פרוייקט עינות יהב כמודל לשיקום מעיינות בערבה בשיתוף עם הקהילה ותלמידי הערבה בהובלת חממת הערבה ומו”פ מדבר וים המלח. שמענו על “מלאך ההיסטוריה” וכיצד ניתן לאמץ את הרעיון שלו כמדריך חינוכי שמעודד אותנו ללמוד מהעבר, להבין את המורכבות של ההיסטוריה והסביבה, ולפעול במטרה לשינויים חיוביים בעתיד. שמענו על שאיבת יתר של מי תהום ושינויי אקלים קיצוניים אשר גרמו להתייבשות עינות יהב, נאת מדבר טבעית, שהתקיימה באזור ועל א.נשים רבים וטובים שהיו שותפים לדעה שיש לקום ולעשות משהו לפני שיהיה מאוחר מדי. בין אם הכירו את עינות יהב בימיה הטובים ובין אם אכפתיות סביבתית היא בדמם. שמחנו לשמוע על הפרוייקט שיצא לדרך ועל השינוי הניכר זמן קצר לאחר פעולות השיקום הראשונות. לסיום רחלי שיתפה אותנו בחזון להמשך הפרויקט הכולל: שימור ושיקום של צמחיית נאת המדבר באמצעות השקיה עילית של מרחב הנאה הקדום בצינורות השקיה ובאמצעות פלג מים מלאכותי שיזרום בין חלק מן הדקליות וצמחי הבר שיינטעו, ועל שיתוף בית הספר והקהילה המקומית לניטור הצומח ואוכלוסיית בעלי החיים בשטח הנאה.
אבשלום באב”ד נתן מבט על הידלדלות מי התהום בערבה בארבעת העשורים האחרונים ורועי גלילי הביא צד אופטימי של שיקום המעיינות המבודדים, עין שחק ועין תמיד כמקרי בוחן. עם גדעון רגולסקי “טיילנו ” אל הדקלים והאדם בנגב ובסיני.
את הכנס סיימנו בפאנל מרתק בנושא דרך התמר בו השתתפו עודד קינן, מימי רון, אמנון גרינברג והילה אלבז. בהנחיית גדעון אבני מרשות העתיקות הם סיפרו על הקשר האישי שלהם לדרך התמר והאם קיים לדעתם קונפליקט בין חקלאות התמרים לבין שיקום תמרי המעיינות, ומהם הצעדים הבאים לקידום דרך התמר.
ביום השני של הכנס קבוצה של כ 75 א.נשים יצאו לסיור מעיינות במלחת סדום בהדרכת תושבים פעילים, עין ארוס בהדרכת אסף מדמוני בדגש העבר תולדות עין ארוס והשימוש במי הנביעה. עין פלוטית בהדרכת יוני שטרן במבט רחב על המצב היום במלחת סדום ומעיינות נאות הכיכר בהדרכה של ציפי אדיב על הנעשה ע”י התושבים במלחה הקטנה, מה עתידו של המקום, המלחה הקטנה כחלק ממיזם גינון בצמחי בר מן המדבר. התכנסנו לסיכום הסיור בפארק אמציה.
אנו רוצים להודות מכל הלב לכל המרצים, המדריכים ולכל מי שהגיע, טרח ולקח חלק.
“כולם הגיעו מתוך חיבור מיוחד לתמרים, אך מזוית שונה ואישית וזה מה שהפך את היומיים לכל כך שונים, יצר תמהיל שמכה גלים, פותח לבבות וממשיך את העשיה שלנו כצוות”. כך סיכמה הילה אלבז את הכנס.
“אנחנו לא אנשי מדע כמוכם, באנו מאהבה כי נפשנו נקשרה משכבר בענף התמרים, מהסיבות הידועות הגענו להקשיב ולהתעשר. הדוברים היו רהוטים ובעלי ידע רב, והמחקרים היו מעניינים מאוד. נחשפנו בהפתעה גדולה לדילמה באשר לעתיד הענף עקב כמות המים הגדולה הנדרשת לגידול התמרים, שבאה ע”ח צרכים נוספים לשימוש במים בערבה. נושא שהרעיד לנו את הלב והכניס לליבנו דאגה לא קטנה. אנו מקווים יחד אתכם שימצא הפתרון המיטבי לכולם בנושא. אי אפשר הרי לדמיין את החקלאות בערבה ללא הענף המיוחד הזה, שעד לפני שנים ספורות היה ענף כלכלי ביותר למגדליו והפך את נוף המדבר לירוק ומרהיב, כפי שכולנו מכירים ואוהבים…” כך סיכמה בת ציון את הכנס כנציגת נכדי בן ציון, חוה ישראלי ובני זוגם.