מחברים: ירון פינצי, נעם גנץ, יואש לימון – מו”פ מדבר וים המלח, מצפה רמון.
מדע ההיערכות לחירום ואסטרטגיות לצמצום נזקי אסונות טבע הולכים ומתקדמים עם השנים. לצערנו, מגפת הקורונה האירה בעיה של הערכות לקויה לקראת ‘צרות בצרורות’.
‘צרות בצרורות’ מוגדרות כאן כאסונות טבע המתרחשים בו זמנית או תגובת שרשרת של אסונות. הגדרה זאת כוללת אסונות ביולוגיים (מגפות), גיאולוגיים (רעידות אדמה), אטמוספריים (סופות ועומס חום) וכו’. וכמובן שישנם מונחים מקצועיים יותר לתופעה, כגון – “אסון רב רכיבי”.
יש נטייה מסוכנת להימנע מדיון ומתכנון למצב של ‘צרות בצרורות’. נטייה זאת נובעת מכך שהסבירות לאירוע רב-אסונות היא נמוכה בד”כ וקשה לחיזוי (למשל – אין לדעת מתי תתרחש רעידת אדמה). בנוסף, קשה מאד לצפות מראש השלכות מאינטראקציות בין גורמי נזק שונים. ולבסוף, היות והנזק מאירוע כזה עלול להיות גדול מאד, יש רצון למנוע חרדה בציבור.
אז מה למדנו מהקורונה?
א. שיעור מצוין קיבלנו מרעידת אדמה שהתרחשה בזגרב, קרואטיה, כחודש אחרי המקרה הראשון של קורונה במדינה. הרעידה גרמה לעשרות פצועים ומפונים ואפילו לפינוי 22 חולי קורונה מבית החולים בעיר[1]. למרבה המזל, שלטונות קרואטיה הגיבו באופן החלטי ונחוש והטילו מגבלות תנועה מידיות למנוע את התפשטות המחלה. ואכן – הרעידה גרמה להגברה מועטה או זניחה בהדבקה[1,2].
ב. מודלים ותרחישים אפידמיולוגים שמתארים השפעת אסון טבע על קצב ההדבקה בקורונה מגלים שיש חשיבות גדולה לתזמון האסון. איור 1 מראה עקומות אפידמיולוגיות – מספר הנדבקים השבועי עם ובלי ריחוק חברתי (עקומה כתומה וכחולה בהתאמה). האיור מראה גם כיצד אסון (כרעידת אדמה) הפוגע במאמצי הפחתת קצב הדבקה, משפיע אחרת על מספר חולים חדשים אם הוא מתרחש לפני שיא קצב ההדבקה או אחריו (עקומות מקווקוות בצמוד לעקומה הכתומה).
ג. עומס חום משפיע מאד על יכולת הציבור (ומוכנותו) לעמוד בתקנות החירום ולהישמר מקרבה ומגע וכתוצאה מכך, מהדבקה. בגל חום שהתרחש ב 17-22 במאי, הותרה שהיה בחופי רחצה וב- 19 במאי בוטלה חובת עטיית מסכה לתלמידים בבית הספר ולמי שנמצא בשטח פתוח או במבנה שאינו ממוזג. בנוסף, הותרו תפילות בתוך בתי כנסת, מסגדים וכנסיות. ואכן – עם ישראל נהר לים ולאתרי המים! בחדשות דיווחו: “יותר מ-10,000 בני אדם הגיעו לחופי הכנרת… בשל עומס בחוף הים בתל אביב, נסגרו לתנועה הצירים המובילים אל החוף” (חדשות ynet 22/5/2020). …וכמובן שההגברה בקצב ההדבקה לא איחרה!
איור 2 מראה את נתוני קצב מקרי הקורונה השבועיים (מאומתים חדשים בשבוע, בצהוב) ואת מספר המאומתים המצטבר בתקופה זאת (אפור). בחלק העליון של האיור מוצג Rt – מקדם ההדבקה המשוער, שבפרוץ הקורונה היה גבוה מאד (Rt~3.5) ואשר מאמצי הריחוק החברתי הצליחו להוריד לרמה של 0.5. במהלך גל החום, מכל הסיבות שצוינו לעיל, מקדם ההדבקה עלה ל- 2.4 (בדומה להשפעה שתועדה בחגיגות חג פורים[3]). האיור הוכן בעזרת סימולטור מקוון לתרחישי קורונה, שפותח ע”י חוקרים מאוניברסיטת באזל, שוויץ[4].
ד. ישנם ‘צרות בצרורות’ שניתן לצפות מראש. למשל – עומסי חום המתרחשים כל שנה, ללא ספק יתרחשו השנה תוך כדי מאמצי התמודדות עם נגיף הקורונה. אם, חס וחלילה, תתרחש רעידת אדמה בקיץ 2020, היא תתרחש תוך כדי התמודדות עם עומס חום ועם הקורונה. גם בעולם, ישנם ‘צרות בצרורות’ שקל לחזות את קיומן – למשל עונת ההוריקנים שנפתחה השבוע בפגיעה במוקד התפרצות של קורונה (“במקביל לקורונה: הוריקן “האנה” מכה בטקסס” ynet, 27.7.2020).
ומה הסיכוי לעומס חום בארץ? (או עומס קור?)
מסתבר שברבות מערי הפריפריה, שהן גם קרובות יחסית לבקע ים המלח (המקור העיקרי לרעידות אדמה בישראל), הסיכוי לעומס חום במהלך שלושה ימי חירום הינו גבוה מ 95% בחודשי הקיץ (מאי-ספטמבר) וגבוה מ 60% בעונות המעבר (מרץ, אפריל, אוקטובר). איור 3 מראה את מספר הימים בחודש ממוצע שבהם מתקיימים תנאי עומס חום בינוני ומעלה (טמפרטורה מורגשת מעל 24 מעלות) או עומס קור (טמפרטורה מורגשת נמוכה מ 4 מעלות), בערי פריפריה נבחרות.
אז האם צפויות לנו צרות בצרורות?
כידוע, קשה מאד לחזות את מזג האוויר והרבה יותר קשה לחזות את תגובת העם לחום,את הנחיות הממשלה ואת תגובת התושבים להנחיות…
אבל, החל מאתמול החל גל חום חדש! ומיד הודיעו בחדשות – “רבבות ישראלים צפויים לנהור בימים הקרובים לחופי הים בעקבות גל החום… חופי הרחצה נהפכו למקום מפלט עבור רבים, ואתמול כבר היה חוף כפר הנופש עין גב בכנרת עמוס לעייפה במתרחצים” (חדשות YNET 27.7.2020). במקביל, בעקבות חג הקורבן, יצאו לחופשה נהגי האוטובוסים המוסלמים המהווים כשליש מהנהגים בארץ, מה שצפוי לגרום לצמצום הקווים והגברת ההתקהלות בתחנות. בפועל קיים חשש שלא יהיה מי שיפעיל את הקווים ונוסעים רבים ימשיכו לחכות בתחנות בחום הכבד או להידחס לאוטובוסים בניגוד לתקנות הקורונה. קיים חשש במיוחד מצפיפות רבה ביישובים החרדיים, הנסמכים ברובם על שירות האוטובוסים, ואשר בהם יצאו תלמידי הישיבות לחופשת “בין הזמנים” שתימשך עד לסוף אוגוסט. בנוסף, בכל רחבי המדינה מתקיימות הפגנות המוניות עם עשרות אלפי משתתפים. אמנם, מחקרים מהפגנות BLM בארה”ב מעידים שמרבית ההפגנות שם לא גרמו לעליה בקצב הנדבקים בקורונה[5], אך ככל הנראה זה במידה רבה בזכות הקפדה על ריחוק, שימוש במסכה והימנעות מהתקהלות בתוך מבנה סגור.
מה צריך ומה אפשר לעשות?
א. רשויות וגופי חירום צריכים להתחשב באפשרות הגוברת ל’צרות בצרורות’ בעת משבר הקורונה ובימי הקיץ החמים. תכניות חירום והנחיות התנהגות צריכות לקחת בחשבון הרעה פתאומית או עומס מתמשך בשל תופעות טבע עונתיות.
ב. הציבור צריך להיזהר ולמזער חשיפה מיותרת להדבקה בקורונה. פרופ’ רונית קלדרון מרגלית, אפידמיולוגית מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית מציעה לצאת ולבלות בשטח פתוח – בחופי הים ובפארקים כי האלטרנטיבה של בילוי במקומות סגורים לא טובה. למפגינים היא ממליצה “להקפיד על מסכות ולשמור על ריחוק ככל הניתן זה מזה. בנוסף, רצוי מאוד שאנשים לא ישתמשו בזמבורות ומשרוקיות” (“האם ההפגנות ברחובות אכן מסכנות את בריאות הציבור? מתברר שלא”, 19.7.2020, TheMarker). גם פרופ’ חגי לוין, אפידמיולוג מבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית מדגיש “שיש הבדל עצום ביכולת ההדבקה בחללים סגורים ובחוץ. בחוץ האוויר זורם והנגיף מתפזר, התרסיס שיוצא מהפה כשמדברים וצועקים – מתפזר. גם כשעומדים בשקט, זה בטוח יותר. בהפגנה בכיכר רבין סימנו על הכיכר איקסים, ואנשים עמדו עליהם.” ומוסיף ש“אם המשטרה הודפת את המפגינים, וכתוצאה מכך גורמת לצפיפות, הסיכוי להדבקה יעלה” (“אין לנו עדויות להדבקות המוניות בהפגנות – לא בישראל ולא בחו”ל”, מעריב, 27.7.2020).
ולסיכום – קצת נבואה לשוטים:
כאמור, אין לנו מספיק נתונים, ידע או כלים לחזות את העתיד. אבל, אפשר ללמוד מתרחישים על משרעת ההשפעה האפשרית של מזג האוויר החם על תחלואה ותמותה מקורונה. כמובן שההשפעה מורכבת בעיקר מתגובת הרשויות והציבור – מידת ההקפדה על ריחוק ועטית מסכות למרות החום העז. שלושת התרחישים באיור 4 מראים מודלים אפשריים של קצבי הדבקה ותמותה ושל המספר הכולל של מתים מקורונה עד לראשון לספטמבר. תרחיש הייחוס (שמאל) כולל שיפור הדרגתי מהיום ללא השפעה של עומס החום. התרחיש השני (אמצע) כולל ארבעה ימי הדבקה מוגברת (Rt עולה מכ-1 לכ- 2, בגרף מיוצג תזמון גל החום ע”י פס אדום) ואחריה חזרה לשיפור הדרגתי. התרחיש השלישי כולל את אותם ארבעה ימי הדבקה ואז חזרה לקצב הדבקה דומה להיום (Rt≈1). ההבדל בין התרחישים הוא גדול: מספר המתים המצטבר עד הראשון לספטמבר עולה ל 1000 בתרחיש הראשון ל- 1100 בשני ו- 1200 בשלישי. קצב ההדבקה היומי, בראשון לספטמבר, הינו 1000 ביום על פי תרחיש הייחוס, 1800 בתרחיש השני ו- 3000 בשלישי.
התובנה העיקרית שניתן לדלות מהתרחישים הללו, היא שאין ברירה ודווקא כאשר התנאים קשים (עומס חום), חייבים להקפיד יותר מהרגיל לקיים את הוראות והמלצות הריחוק החברתי. אז בימים אלו, כאשר עומס החום מכה בנו כמו חרדת ההידבקות וחוסר הוודאות, אולי הכי כדאי להישאר בבית או לצאת למרחבים הפתוחים ו”לשתות משהו קר בלב מדבר”.
מקורות:
[1] Čivljak, Rok, Markotić Alemka, and Capak Krunoslav. “Earthquake in the time of COVID-19: The story from Croatia (CroVID-20).” Journal of global health 10, no. 1 (2020) doi: 10.7189/jogh.10.010349
[2] Quigley, Mark C., Januka Attanayake, Andrew King, and Fabian Prideaux. 2019. “A multi-hazards earth science perspective on the COVID-19 pandemic: the potential for concurrent and cascading crises.” Environment Systems & Decisions: 1. https://doi.org/10.1007/s10669-020-09772-1
[3] Klausner, Ziv, Eyal Fattal, Eitan Hirsch, and Shmuel C. Shapira. “A single holiday was the turning point of the COVID-19 policy of Israel.” Medrxiv (2020). https://doi.org/10.1101/2020.03.26.20044412
[4] Noll, Nicholas B., Ivan Aksamentov, Valentin Druelle, Abrie Badenhorst, Bruno Ronzani, Gavin Jefferies, Jan Albert, and Richard Neher. “COVID-19 Scenarios: an interactive tool to explore the spread and associated morbidity and mortality of SARS-CoV-2.” medRxiv (2020). https://covid19-scenarios.org/
[5] Dave, D.M., Friedson, A.I., Matsuzawa, K., Sabia, J.J. and Safford, S., 2020. Black Lives Matter Protests, Social Distancing, and COVID-19. National Bureau of Economic Research. DOI: 10.3386/w27408