שלוחת חבל אילות

שלוחת חבל אילות

אודות

שלוחת חבל אילות במרכז מדע ים המלח והערבה פועלת כמוקד מחקר בנושאי אנרגיה, חקלאות וסביבה. השלוחה פועלת במבנה 'מחקר ואנרגיה מתחדשת בערבה', הממוקם בצומת יטבתה, בסמוך למתקני המועצה האזורית חבל אילות. בנוסף לפעילויות מחקר, עוסקים עובדי השלוחה גם בפעילויות חינוך, הנגשת המדע לקהילה, תיירות תוכן ושיתוף פעולה עם מדינות שכנות.

תחומי עיסוק

עובדי שלוחת חבל אילות עוסקים במגוון תחומים, כולל: אקולוגיה, אקלים, ארכיאולוגיה, אנרגיה מתחדשת, אנתרופולוגיה, ביולוגיה, גיאוגרפיה, גיאולוגיה, הידרולוגיה, חינוך סביבתי, חקלאות, סביבה, סוציולוגיה, קרקע, תיירות ועוד. 

עובדי השלוחה

חוקרים:

אבו-חאמד, טארק ד"ר - אנרגיה מתחדשת

אבנר, עוזי ד"ר - ארכאולוגיה

ארמוזה-זבולוני, רחלי ד"ר - הידרולוגיה ואקו-הידרולוגיה

בנט, גבי ד"ר - טיפול מיקוביאלי בזיהומי קרקע ומים

גוסרוב, אלכס ד"ר - אנרגיה מתחדשת/אוסמוזה הפוכה

מוריס, אביגיל ד"ר - אנתרופולוגיה

סתוי, אילן ד"ר - גיאוגרפיה

עוזרי מחקר:

גוסרוב, יוליה - קרקע

הופמן, יורם ד"ר  - אקולוגיה

נלביצקי, רותם - שיטים

עבדי, איתי - הידרולוגיה ואקו-הידרולוגיה

רונן, ברית - ביולוגיה

שלומי, ינאיהידרולוגיה ואקו-הידרולוגיה

שם טוב, - רחמים GIS

סטודנטים:

שגב-שאולוב, ניצן דוקטורט על השפעת הנפט על שמורת עברונה ושיקומה, בהנחיית ד"ר אלי גרונר

תפקידי רוחב:

אשד, ענבל - שת"פ אזורי

וייס, יעקב - אתר מרכז מדע

ספיר, קרן - חינוך סביבתי

קדם, רינה רכזת תחום - שת"פ אזורי

שני-מור, רוני - שת"פ אזורי

 

מנהל השלוחה: ד"ר אילן סתוי istavi@adssc.org

מזכירת השלוחה: ליאת לרנר liat@adssc.org

 

 

תחום מחקר: אנרגיה מתחדשת
חוקר - טארק אבו-חאמד

ד"ר טארק אבו חאמד, הוא ראש המרכז לאנרגיה מתחדשת ושימור אנרגיה (CREEC). ע"י מינוף תנאי האקלים הספציפיים של הערבה ורמות הקרינה הסולאריות הגבוהות, החוקרים של CREEC עורכים מחקרים במגוון רחב של נושאים, המתמקדים במדיניות אנרגיה, דלקים סולאריים, טכנולוגיות פוטו-וולטאיות, ביומסה, אנרגיית רוח וסולאר תרמית וכן טכניקות בנייה חדשניות, המותאמות לחסכון באנרגיה באקלים מדברי. המחקר של המרכז תומך ביוזמות אזוריות לבחון ולהשיק פרויקטים של אנרגיה מתחדשת בקנה מידה קטן, כולל פאנלים סולאריים עם ניקוי עצמי, טכנולוגית ביודייג'סטר, התפלה סולארית ועוד. סדנת האנרגיה המתחדשת, שהוקמה בשנת 2015, מרחיבה את היקף המחקר והניסויים ומגבירה את מעמדו של המרכז כמוביל בטכנולוגיות מנותקות רשת, בטכנולוגיות בקנה מידה קטן עבור קהילות כפריות ושוליות.

 

 

תחום מחקר: ארכיאולוגיה

חוקר: עוזי אבנר

אני חוקר את תרבותן של החברות המדבריות ב-10,000 השנים האחרונות בנושאים שונים: חקלאות קדומה (החל מ-6,000 לפנה״ס ועד החקלאות הבדואית); מתקני צייד (״עפיפונים״ ומלכודות טורפים, החל מ-4,000 לפנה״ס); כרייה והפקה של נחושת בערבה (החל מ-4,500 לפנה״ס ועד 1,500 לספירה); ״אתרי פולחן" מדבריים (אתרי פולחן ניאוליתיים הרריים, מצבות, מקדשים פתוחים, החל מ-7,000 לפנה״ס); אתרי קבורה (החל מ-6,000 לפנה״ס); חרותות סלע (החל מ-6,000 לפנה״ס ועד סמוך לזמננו); דרכים עתיקות במדבר (החל מ-8,000 לפנה״ס); הרקע המדברי לראשיתו של עם ישראל, הנבטים בנגב ובסיני (300 לפנה״ס עד 600 לספירה); התיישבות אסלאמית קדומה בנגב הדרומי (600 עד 1,100 לספירה). המחקרים נשענים על סקרים ארכיאולוגיים וחפירות ועל ספרות רחבה מתחומי הארכיאולוגיה, אנתרופולוגיה, היסטוריה, גיאולוגיה, גיאוגרפיה, אמנות ועוד. תוצאות המחקרים מגיעים לציבור באזור, בארץ ובחו״ל, בימי עיון, כנסים ופרסומים. אזור אילת-אילות עשיר מאד באתרים ארכיאולוגיים, הרבה מעבר לצפוי על פי תנאי הסביבה הקיצוניים. חשוב לשמר את אוצרות העבר של האזור, לאפשר את המשך המחקר ולפתח אותם לחינוך ולתיירות.

 

 

תחום מחקר: הידרולוגיה ואקו-הידרולוגיה 
חוקרת: רחלי ארמוזה-זבולוני
עוזר מחקר: איתי עבאדי
עוזר מחקר: ינאי שלומי

בעשרות השנים האחרונות אנחנו עדים לשינויים גלובאליים באקלים כדור הארץ, כשההשלכות של שינויים אלה עדיין לא מובנות. ככל הנראה, אנו ניצבים בפני תקופה שתאופיין בעיקר בחוסר יציבות ובתופעות אקלימיות ייחודיות. השינויים האקלימיים כמו גם הפיתוח המואץ מגבירים את הדחיפות במחקר סביבתי יישומי. גורם מכריע בתפקוד המערכת האקולוגית בדרום הערבה הינו זמינות משקעים. תדירות, משך ועוצמת אירועי גשם מהוווים עורק חיים מרכזי לכל הפלורה והפאונה באזור. אולם, אירועי הגשם הינם מועטים וכיתמיים ולא תמיד אפקטיביים. כיום ישנה חשיבות גדולה באפיון התנאים המשפיעים על זמינות המים בקרקע והתרומה שלהם לשגשוג המערכת האקולוגית. קבלת תמונה רחבה ומפורטת ככל האפשר של מכלול התנאים תאפשר ניתוח מעמיק של מצב המערכת האקולוגית בכללותה. שאלות ותחומי מחקר: 

 

  1. הרחבת ניטור אירועי גשם וספיקות בנחלי דרום הערבה ובחינת שגשוג המערכת האקולוגית בהתאם לזמינות המשקעים ולאירועי שיטפונות.
  2. בחינת התנאים הגאומורפולוגיים באגן ניקוז של נחל שיטה וזמינות מים לעצי שיטה בנחל.
  3. בחינת השינויים בתוואי זרימת המים והחידור בעקבות פגיעה בקרום הקרקע (soil crusts) ובסמוך לצירי תנועה ראשיים ומשניים. כיצד שינויים אלה משפיעים על תפוצת צמחים ובעלי חיים? תוואי זרימת המים בשפך נחל רחם ובחינת ההשלכות של בניית שדה תעופה תמנע.  
  4. פיתוח שיטות לשימוש בכלי טייס בלתי מאוישים (כטב"מים) לניטור אירועי זרימה, אזורי הצפה ותפוצת צמחים ובעלי חיים.
  5. כיצד שינויים בפעילות האדם ובתנאי האקלים (משקעים וטמפרטורה) משפיעים על תפוצת בעלי חיים וצמחים, בסקאלות שונות של זמן ומרחב? 

 

 

תחום מחקר: טיפול מיקרוביאלי בזיהומי קרקע ומים

חוקר: גבי בנט
ע
וזרת מחקר: ברית רונן

  • דלק ביולוגי מאצות: איתור מיני אצות מתאימים, מוטגנזה וסלקציה לקווים המייצרים ליפידים ביתר, תכנון פוטוביוריאקטורים משופרים ושיפור הפקת ליפידים מהביומסה.
  • פיזיולוגיה של אצות וציאנובקטריה: טיפול אסימילטורי/דיסימילטורי בתרכובות חנקניות, תגובות לעקה, פוטוסיתזה וסינתזת קרוטנואידים.
  • שימוש במרבדים מיקרוביאליים תרמופיליים כביופילטר וכמקור מזון לדגים.
  • טיהור שפכי נפט יבשתיים באמצעות חיידקי קרקע- איתור מינים מתאימים.

 


תחום מחקר: אנרגיה מתחדשת/אוסמוזה הפוכה

חוקר: אלכס גוסרוב

ד"ר גוסרוב עוסק במספר פרויקטים בתחום יעילות פאנלים פוטו-וולטאים (PV) והתפלת מים כחוקר במרכז מדע ים המלח והערבה. הוא היה מעורב בפיתוח מספר פרויקטים מנותקי רשת במכון ערבה ללימודי הסביבה, ובפיתוח שיטות חדשניות של עיבוד סיליקון גבישי באמצעות לייזר וטכנולוגיה ייחודית לייצור פרוסות סיליקון דקות ללא איבוד חומר, בחממה הטכנולוגית לאנרגיה מתחדשת של בית ההשקעות "הון הטבע". לאלכס דוקטורט מאוניברסיטת בן-גוריון, עבודת המחקר שלו התמקדה במגנטומטרים  אטומיים, שיטות ספקטרוסקופיות מתקדמות ומדידת אותות חלשים בסביבה רועשת. מגנטומטר האטומי עם רגישות שיא נבנה בהקשר של עבודתו במחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בן-גוריון בשיתוף פעולה עם המרכז למחקר גרעיני בנגב. ד''ר גוסרוב ממשיך בעבודתו כחוקר במחלקה לפיזיקה של האוניברסיטה. הניסיון שלו בהוראה כולל שנים של הוראה בתחום האלקטרו-אופטיקה באוניברסיטת בן גוריון ובמכללות אקדמיות בישראל.

תחום מחקר: אנתרופולוגיה

חוקרת: אביגיל מוריס

כחוקרת אנתרופולוגית אני לוקחת חלק בארבעה מחקרים מגוונים באזורי הערבה, ים המלח והנגב הכוללים:

א.      “תהליך ההזדקנות בערבה: תפיסות, חוויות ותכנון לעתיד”. המחקר בודק כיצד אנשים בחבל אילות בגילאי 65-50 תופסים וחווים את תהליך ההזדקנות ברמה האישית, הקהילתית והאזורית ועל מה מצביעות תוצאות המחקר ביחס לרווחה (well being) העתידית של האוכלוסיה המזדקנת באיזור. 

ב.      הערכה של שירותי מערכת אקולוגית תרבותית בערבה הדרומית. המחקר עוסק בשני תחומים:

  1. הערכת התועלות התרבותיות שתושבי האזור והתיירים מקבלים מהסביבה הטבעית בערבה מבחינת השראה רוחנית ודתית, בילוי, תיירות אקולוגית, נוף, חינוך, תחושת מקום ומורשת תרבותית.
  2. מחקר על הזהות, השימוש, הקשר הרגשי ועתיד השטחים הפתוחים סביב יישוב אחד בערבה, כדי לאתר לאלו אזורים מסביב ליישובים יש משמעות לתושבים ומה מקומם בתכנון עתידי של השטחים הפתוחים באזור. המחקר משמש כ"פיילוט" למחקרים עתידיים ביישובי האזור ויתרום לפרויקט גדול יותר של פיתוח תכנית אב לשטחים פתוחים בערבה הדרומית.

ג.       מחקר עם ד"ר יהושע שמידט במימון משרד המדע והטכנולוגיה ומתואם עם ועדת ההיגוי הבין- משרדית להיערכות לרעידות אדמה:

  1. במערכות החינוך היסודי ובחטיבת הביניים, כולל מחקר דיאכרוני השוואתי לבדיקת יעילותן של התערבויות חינוכיות בפריפריה הדרומית להיערכות לרעידת אדמה. 
  2. בתי מלון באילת ובים המלח: מידת החוסן של ענף המלונאות לרעידת אדמה גדולה באזור הדרום. המחקר בוחן רמות של עמידות ארגונית לרעידות אדמה בענף התיירות ומה ניתן לעשות כדי להפחית את ההרס מרעידת אדמה גדולה ולהגדיל את ההתאוששות ממנה.

ד.      הכנסות בלתי פורמאליות בקרב נשים בדואיות בכפרים לא מוכרים בנגב. המחקר בוחן את הדרכים השונות בהן נשים בדואיות, החסרות זכויות שוות בפיתוח מערכות כלכליות מתאימות בישראל, פונות למערכות כלכליות מקומיות מצומצמות, שמטרתן לייצר רשת ביטחון כלכלית להישרדותן.

 

תחום מחקר: גיאוגרפיה

חוקר: אילן סתוי 

תחום העניין שלי מתרכז בשימושי קרקע ובהשפעות שיטות ממשק על תפקוד גאו-אקולוגי של מערכות מדבריות. בין שימושי הקרקע העיקריים בהם אני עוסק כלולים אדמות חקלאיות, שטחי מרעה, אדמות ייעור, ושטחים 'טבעיים'. עיקר עבודתי מתרכז במחקרים הקשורים לשימושי קרקע אלו בדרום הארץ, במרחבי הנגב והערבה. במסגרת זו אני בוחן כיצד משפיעים שילובים שונים של שימושי קרקע ושיטות ממשק על איכות הקרקע, כפי שבא לידי ביטוי במגוון תכונות פיסיקליות, כימיות וביולוגיות שלה, כמו גם את השפעתם על תהליכים בפני השטח, כולל חידור מים לפני הקרקע, נגר עילי וסחיפת קרקע. דגש מיוחד ניתן בעבודתי להשפעות על מחזור הפחמן האורגני בקרקע, כולל הפחמן האורגני הכללי ופרקציות פונקציונאליות שונות שלו. תחום עניין נוסף הוא מערכות קציר נגר שהוקמו בתקופות קדומות ופעלו עד סוף המאה ה-20 בערבה, המעידות על קיום תשתית חקלאית אקסטנסיבית באזור. בהקשר זה, אני עוסק גם בבחינת היתכנות של מערכות קציר נגר אלו במשטרים אקלימיים שונים, הרלוונטיים להיסטוריה הקדומה עד המאוחרת של האזור.

מעבדת קרקע במרכז מדע ים המלח והערבה

 עוזרת מחקר: יוליה גוסרוב

במעבדה מבוצעות מגוון בדיקות פיזיקליות, הידרולוגיות, כימיות וביולוגיות של הקרקע. תכונות אלו נבדקות בדגימות הנלקחות מאתרים שונים בנגב ובערבה, הנמצאים תחת שימושי קרקע שונים כגון: שטחים פתוחים, אדמות חקלאיות, שטחי מרעה ואדמות ייעור. לימוד תכונות אלו מאפשר את בחינת התפקוד הגאו-אקולוגי של המערכות הללו, כמו גם את הגברת ההבנה של תהליכים פדוגניים וגיאומורפיים בשטח. מבחינה פרקטית (חקלאית), מסייעות בדיקות הקרקע המבוצעות במעבדה לבחינת השפעות שיטות ממשק שונות וגידולים שונים על תכונות הקרקע והסביבה. מטרת בדיקות אלו היא הגברת היצרנות החקלאית, תוך צמצום התשומות הכרוכות בתהליכי הייצור ושמירה על משאבי מים, קרקע ואוויר. בנוסף, משמשת המעבדה לניטור קרקעות מדולדלות או מזוהמות. כמו כן, מספקת המעבדה שירות עבודות חוץ (בתשלום) בכל אחד מתחומים אלו.

 

תחום מחקר: אקולוגיה

חוקר: אלי גרונר

עוזר מחקר: יורם הופמן

אקולוגית מדברית עוסקת בכל התחומים של אקולוגיה במדבר בכלל ובערבה בפרט. במרכז לחקר שיטים חוקרים בעיקר את יציבות אוכלוסיות השיטים לאורך השנים. יחד עם זאת, הצוות חוקר אספקטים שונים הקשורים לשלושת מיני השיטים. אחת לשנה מתקיים ניטור שיטים בכל הערבה וים המלח באתרים קבועים ושל עצים מסומנים. בנוסף לכך, בשלושה אתרים (עברונה, נחל שיטה ושיזף) מתקיים ניטור עונתי מספר פעמים בשנה וכן מחקרים נוספים הקשורים לשיטים.

אלי גרונר חוקר בנוסף גם פרוקי רגליים בערבה ועוקב אחר שינויים בזמן ובמרחב בהרכב חברת פרוקי הרגליים. במסגרת זו הוא מנחה את ניצן שגב לדוקטורט על השפעת זיהום הנפט בעברונה על פרוקי רגליים ויצורים אחרים. כמו כן, שותף לדיגום שנתי של חיפושיות בחולות סמר יחד עם פרופ' אורי שיינס מאוניברסיטת חיפה.

 
 
 
 

תחום: חינוך סביבתי
מנהלת: קרן ספיר

מטרת החינוך הסביבתי להעביר ידע, להעלות את המודעות הסביבתית, להעצים נוער בתחום מנהיגות סביבתית, לחזק את תחושת השייכות למקום ולחנך לאהבת הארץ בכלל והאזור בפרט. אנו שואפים לחינוך מקומי מקיים בונה תשתית להגברת תחושת אכפתיות, הערכה ואחריות למקום ושמעניק כלים למעורבות אזרחית ולהובלת שינוי. המחלקה פועלת במסגרת החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי עם הקהילה ולמען איכות הסביבה. הפעולות:

  • טיפוח קהילה יוצרת הפועלת ומשפרת באופן תמידי את איכות חייה באזור, בהתאם למציאות המשתנה והייחודית למקום (מועצה ירוקה בביה"ס, חינוך למיחזור, סיורים אזוריים, אירועים סביבתיים קהילתיים).
  • תכנון, ארגון והפעלת תכניות עיון וסיור רב שנתיות למוסדות החינוך בקהילה לצד פעילות אזורית (פרויקטים סביבתיים בביה"ס, מבצעי ניקיון של תלמידים, ימי שיא, מכינה קדם צבאית, חפירות ארכיאולוגיות).
  • השתלמויות וימי עיון למדריכים, מורים גננות וכלל האוכלוסייה בנושאי איכות הסביבה ומדע (חינוך בלתי פורמלי, ועדת איכות הסביבה במועצת הנוער, חוגי טבע ביישובים, ימי עיון קהילתיים).
    • הובלת פרויקטים (שביל ישראל, בשבילי הערבה).
    • גיוס כספים לפרויקטים סביבתיים.

 

 

 
   
  מרכז מדע ים המלח והערבה - שלוחת חבל אילות