ד”ר מירב כהן

תחום המחקר
הידרולוגיה ואיכות מים
meirav@adssc.org
972-055-8912071
Google Scholar
ResearchGate
תחומי עניין
- תנועת מזהמים בתווך הרווי והלא רווי
- פירוק מזהמים במערכות שפכים ובתת הקרקע
- אופטימיזציית מערכות (שפכים ואחרות)
- צפי והבנת איכות וכמות מי תהום
- צפי זרימות ותנועת מים בעזרת מודלים הידרולוגים
פרויקטים נוכחיים
* מידול ואופטימיזציית מערכות שפכים מבוזרות (off-grid) בעזרת מודלים של למידת מכונה –
חוקרת ראשית
שיתוף פעולה: פרופ’ עמית גרוס, דר’ מיכאל פייר, פרופ’ רועי ברנשטיין ודר’ אלעד לוינטל מאוניברסיטת בן גוריון
סטודנט: תום נורמן
ממומן ע”י: משרד האנרגיה והתשתיות
במקומות מרוחקים ומבודדים, כמו חוות בודדים, חיבור למערכת טיפול השפכים המרכזית הינו פעמים רבות לא כדאי כלכלית, הנדסית, וסביבתית, ולכן נדרשות מערכות מקומיות לטיפול בשפכים. מערכות אלו ניתן להרכיב בגדלים שונים ולהתאים לצורכי המקום, כך שמלבד טיפול יעיל ומותאם מקום, יספקו מים להשקייה מקומית. ואולם החיסרון המרכזי של מערכות אלו הינו מחסור בניטור רציף להתרעה מפני תקלות ובדיקת איכות המים בתדירות נמוכה. בכדי להבטיח איכות מים גבוהה ומניעת תקלות, מערכות מאושרות מאובזרות באמצעים בעלי עלות אנרגטית גבוהה, לעיתים שלא לצורך. במחקר זה יצאנו לבדוק כיצד ניתן לייעל, לצפות את איכות המים ולהתריע מפני תקלות במערכות מקומיות בעזרת חיישנים זולים ומודל למידת מכונה. רעיון המחקר הינו לנטר פרמטרים פשוטים למדידה במערכת עובדת ובעזרתם לצפות את איכות המים שהינה פרמטר מורכב למדידה. מלבד זאת המודל והניטור הרציף נועדו לאפשר ייעול אנרגטי של המערכת, התראה מפני תקלות והתאמת המערכת לסביבות שונות.
מבט על מערכת טיפול השפכים בכרמי עבדת ועל החיישנים שהותקנו בה במסגרת הפרויקט
* בחינת שיטה לאישוש מעיינות בערבה ע”י יצירת מחסום הידרולוגי תת קרקעי –
חוקרת ראשית
שיתוף פעולה: דר’ אבשלום באבד ודר’ רועי גלילי
ע. מחקר ופוסט דוקטורנט: נעמי ברדה ודר’ בן צאנג
ממומן ע”י: הקרן לשטחים פתוחים
בעבר נבעו מעיינות רבים בשוליים המערביים של הערבה, כאשר המסלול המתחקה אחריהם מכונה “ציר המעיינות”. מתוך כ-30 מעיינות שהיו פעילים בערבה בשנות ה-50, כיום ישנה שפיעה רק ב-13, בעוד שיתר 18 המעיינות נמצאו יבשים לגמרי. הסיבות להתייבשות המעיינות הינן שאיבה מוגברת מן האקוויפרים המזינים את המעיינות, ורצף שנים שחונות בערבה. התייבשות המעיינות ניכרת לכל אורך הערבה, והיא מתבטאת גם בהתייבשות הדרגתית של מרבית הצומח הטבעי באזור המעיינות. על מנת לשמר ולו במעט את שפיעת המים במעיינות ואת הצומח הטבעי נראה שאין מנוס מהתערבות אנושית.
במחקר זה אנו בוחנים יישום מחסום הידרולוגי תת קרקעי אשר יתפוס את מי השטפונות מהמעלה וישהה אותם בתת-הקרקע ליצירת עדשת מי תהום מקומית, שתאושש את הצמחייה המקומית ואת אוכלוסיית התמרים הגוועת בפרט. המחקר יתמקד במעיין עין שחק ובתחילה בתמר הבודד החי בו, כמקרה בוחן למעיינות בערבה. במסגרת המחקר אנו מאפיינים את תת הקרקע ואגן הניקוז ויוצרים מודל הידרולוגי בעזרתו נדמה את המחסום ההידרולוגי. המודל ויישום חציץ קטן בשטח יאפשרו לנו לגבש מסקנות לגבי האפשרות לאישוש המעיין בעין שחק וממנו להסיק לגבי מעיינות נוספים.
מעיין עין שחק לפני ההתייבשות ולאחריה בימינו ומבט על המודל המפותח במסגרת הפרויקט
* צפי מיפוי והבנת תהליכי המלחת מי תהום בישראל ע”י שימוש במודלי למידת מכונה –
חוקרת ראשית
שיתוף פעולה הודו-ישראל: דר’ אדוואי מיטרה
פוסט דוקטורנט: דר’ אריאל מרוז
ממומן ע”י: משרד המדע קרן הודו ישראל
מי תהום הינם מאגר המים המתוקים הגדול בכדור הארץ, המכיל כמעט פי 70 יותר ממים עיליים, והמקור המועדף למי שתייה שמהווה כ-33% מכלל צריכת המים העולמית. עם זאת, משאבי מי התהום נמצאים בסכנת ניצול יתר והידרדרות באיכות, כאשר אחד האיומים המרכזיים על מי תהום בישראל ובעולם כולו, הינו המלחת מי תהום. לכן, יש צורך בהבנת תהליכי המלחת מי תהום ובחינת השפעות אפשריות על מאגרים אלו כגון ניהול מי תהום ושינויי אקלים.
לשם כך ערכנו איסוף נתונים מקיף של גורמים בעלי השפעה אפשרית על מי התהום. נתונים אלו שומשו לבניית מאגר מידע רחב ומולטידיספלינארי המספק תמונה הוליסטית של מצב מי התהום והגורמים האפשריים לשינויים בו. המשך פיתוח כלים אלו ויישומם עבור צפי עתידי של המלחת מי תהום עפ”י תרחישי ניהול מי תהום, צפיפות אוכלוסין, ושינויי אקלים יאפשרו מניעת המלחות עתידיות וניהול חכם יותר של משאבי מי התהום בישראל ובעולם.
קידוחי מי התהום והאגנים שמודלו במסגרת הפרויקט