העכבר נחשב לבעל חיים טריטוריאלי, כאשר הזכר הדומיננטי הוא האגרסיבי ביותר בהגנה

על הטריטוריה. במקרה של חדירת זכר פולש לטריטוריה, הזכר המקומי מגרש אותו על ידי

איומים או תקיפה פיזית. העשרה הינה פעולה הנעשית במטרה להעשיר, לשפר ולגוון את

שגרת היום של בעל החיים בשבי. מטרתה לדרבן את בעל החיים לבצע פעילות אותה הוא

מבצע בדרך כלל בטבע. ההעשרה מאלצת את בעל החיים להפעיל את האינטליגנציה שלו

ומגבירה את מגוון ההתנהגויות האופיינית לו בטבע ומפחיתות את מגוון ההתנהגויות הלא

אופייניות שנובעות מהשהות בשבי. התנהגות טריטוריאלית היא אחת מההתנהגויות

הטבעיות היותר משמעותיות לזכרים. מטרת ניסוי זה הייתה לבדוק האם העשרות סביבתיות

יכולות להגביר התנהגויות מולדות של העכבר כמו למשל ההתנהגות הטריטוריאלית. בניסוי

זה גודלו 10 עכברים זכרים, שזה עתה נגמלו, בשני אופנים, במשך 60 ימים: 5 עכברים

גודלו, כל אחד בכלוב נפרד, בתנאי הביקורת )באותה דרך בה גודלו עד היום( ו – 5 עכברים

נוספים גודלו, כל אחד בנפרד, בכלובים בעלי מערכת העשרה סביבתית, כך שמידי יומיים

לערך הוחלפה הסביבה הפנימית של הכלוב שלהם )תוספת\החלפה של אובייקטים שונים

כגון: אבנים, לבנות לגו, צינורות, עלים, קופסאות פח ומחסות שונים(. בתום חודשיים לניסוי

הוכנס לכל אחד מכלי הגידול זכר שלא השתתף בניסוי, בגודל השווה או קטן מהעכבר

המקומי ו – 10 הדקות הראשונות של המפגש צולמו. לאחר מכן, הזכר המקומי הועבר לכלוב

אחר, נקי וללא ריחות, בו הופגש שוב, עם זכר אחר, הפעם בסביבה לא מוכרת. גם כאן

צולמו ה – 10 הדקות הראשונות של המפגש. מהצילומים נמדדו המשך הכולל ומספר

הפעמים בהן בוצעו מחוות טריטוריאליות שונות כגון תקיפה, הרחת האחוריים וקדמת גופו

של הפולש. בעבודה זו נמצא כי מתוך שישה פרמטרים הקשורים בשלוש מחוות

טריטוריאליות )הרחת האחוריים של העכבר הפולש, הרחת קדמת גופו ותקיפתו( מספר –

פעמים ומשך כולל, רק בפרמטר אחד נמצא הבדל מובהק בין עכברי הביקורת לעכברים

שגודלו בנוכחות העשרות סביבתיות. מספר הפעמים בהן הריח העכבר המקומי את

האחוריים של העכבר הפולש גבוה באופן מובהק בהעשרות מאשר בביקורת. רק שניים

מתוך 12 הפרמטרים שנבדקו הראו הבדל מובהק סטטיסטית בין מחוות טריטוריאליות

שבוצעו בתוך הטריטוריה ובין אלה שבוצעו מחוץ לה הרחת אחוריים )זמן( והרחת קדמת –

הגוף )פעמים(. עבור שני פרמטרים אלה, הערכים שהתקבלו מחוץ לטריטוריה גבוהים מאלה

שהתקבלו בתוך הטריטוריה. עבור רוב הפרמטרים שנבחנו, סטיית התקן הייתה גבוהה.

מהשוואת התוצאות שהושגו בעבודה זו עם אלה המופיעות בספרות עולות הנקודות הבאות:

1 . העכברים בניסוי שלנו היו בני כ – 30 יום בתחילת הניסוי, ואילו העכברים בניסוי מצוטט

מהספרות היו בוגרים יותר ) 120 יום(. ייתכן כי גילם הצעיר יותר של העכברים בניסויינו זה

4

גרם לכך שעדיים לא התפתחה אצלם התנהגות טריטוריאלית חזקה, לא בביקורת ולא

בטיפול העשרה. 2 . בניסוי שלנו, בכל כלי גידול נמצא עכבר בודד ואילו באותו ניסוי מצוטט כל

כלי גידול כלל 3 פרטים. ייתכן והעובדה כי בכל כלי גידול היו 3 פרטים )בניסויי המצוטט(

גרמה לכך שהעכבר הדומיננטי בכלובי העשרה היה יותר אגרסיבי כלפי הפולש מאשר

בכלובי הביקורת, דבר שלא ראינו בניסוינו. 3 . בשני ניסויים מצוטטים נמצא שהעשרות

סביבתיות, פעם העלו את ההתנהגות הטריטוריאלית )עכברים( ופעם הפחיתו אותה )דגים(.

יתכן והעשרות סביבתיות, בנסיבות שונות, יכולות לפעול בשני כוונים שונים בהקשר

להתנהגות טריטוריאלית. 4 . למרות שמתואר בספרות כי עוצמת ההתנהגות הטריטוריאלית

הולכת ופוחתת ככל שמתרחקים ממרכז הטריטוריה, עד להיעלמותה מחוץ לטריטוריה,

בניגוד לכך, לא מצאנו פחיתה בהתנהגות הטריטוריאלית אצל עכברים מחוץ לטריטוריה

שלהם. בשני פרמטרים מצאנו אף עלייה בעוצמת ההתנהגות הטריטוריאלית מחוץ

לטריטוריה