אורן רז, מנהל תפעול, מו”פ מדבר וים המלח. תושב עין גדי
ראשית, מהי קרינת השמש?
קרינת השמש זהו בעצם שם קוד לגלים אלקטרומגנטיים המגיעים מהשמש אל כדור הארץ. את תחום הקרינה שאנו רואים בעין אנושית אנו מכנים ‘אור השמש’. זה מהווה מעט פחות מחצי מסך כל כמות הקרינה המגיעה אלינו. אולם כמות וסוגי הגלים (הקרינות) הנפלטים מהשמש הינו גדול הרבה יותר וכל אלו מסודרים על סרגל הנקרא הספקטרום האלקטרומגנטי לפי אורך הגל בננומטר. ככלל, ככל שהגל קצר יותר כך עוצמתו גבוהה יותר. סוגי קרינה רבים מוכרים לנו ומשמשים אותנו בכל רגע לצרכים שונים.
אנו יודעים כי האור הנראה עצמו, ‘הלבן’, מחולק גם הוא לתת-סוגים אותם אנו מכנים צבעים. כל צבע מתקבל באורך גל שונה. התפרקות של האור הנראה לצבעים נפרדים מוכרת היטב למשל כאשר קרן אור פוגעת במים הנמצאים בענן בשמיים ואז מתפתחת קשת של גוונים.
קרינה בתחום הספקטרום הנמצא מתחת לאור הנראה נקראת קרינת תת-אדום או אינפרא-אדום ובאנגלית, IR. גלים אלו בעיקר מעלים את הטמפרטורה (החום) של העצם בו הם פוגעים.
קרינה בתחום הגלים שמעל האור הנראה נקראת על-סגול או ביטוי מוכר יותר, אולטרה-סגול, UV. אלו גלים קצרים שהעין האנושית לא מסוגלת לראות אך עוצמתם רבה. נקראת גם קרינה מייננת.
גלים ארוכים או קצרים יותר על הסקאלה מוכרים לנו מאוד ובהם- רנטגן, מיקרוגל, גמא, רדיו ועוד.
קרינה על סגולה:
כמו כל דבר בצה”ל כמאמר הפתגם, גם תחום זה מחולק ל-3:
קרינה על-סגולה מסוג A או בקיצור UVA
גלים אלו חודרים לעומק העור, לשכבה הרקמה הפנימית הנקראת דרמיס, והם האחראים לרוב תהליכי יצירת הקמטים ולהזדקנות מוקדמת של העור. במחקרים נמצא כי קרינה מסוג A יכולה לגרום באופן ישיר לסוגים שונים של סרטן עור כולל מלנומה שהוא הסוג הקשה ביותר.
קרינה על-סגולה מסוג B או בקיצור UVB
קרינה זו היא המוכרת ביותר לרוב הציבור ומהווה גורם עיקרי לכוויות עור, וכן גורם העיקרי לסרטן עור מסוג BCC, SCC וגם מלנומה. גלים מסוג B פוגעים בעיקר בפני השטח ובחלק העליון של העור. הפגיעה המיידית הנראית לעין היא הכוויה, אזור אדמומי, צורב ומתקלף. לכך מתכוונים כשאומרים ‘נשרפתי בשמש’. הסרטן נגרם מחדירת הקרניים לתוך התאים שברקמת העור והריסה או פגימה בחומר הגנטי שבתוכם, ה-DNA. זה גורם ליצירת תאים סרטניים- בעצם תאים שהגוף כבר לא מצליח יותר לשלוט בהתפתחותם.
קרינה על-סגולה מסוג C או בקיצור UVC
קרינה זו אינה חודרת את האטמוספירה המקיפה את כדור הארץ, אלא נספגת ומתפזרת בה. לכן אינה מהווה סכנה ביום יום אלא אם תצאו לטיול במאדים למשל. קרינה זו הורגת בקלות חיידקים, וירוסים וכד’ על ידי פגיעה ופירוק ה-DNA שלהם ולכן אנו משתמשים בה במעבדה לחיטוי סטרילי של סביבות עבודה.
אז עד כאן הבנו כבר שחובה להגן על עצמנו מפני חשיפה ישירה לקרינת השמש ובעיקר לקרניים אולטרא-סגולות מסוג A ו-B.
איך נתגונן?
ראשית, ננסה להפחית ככל הניתן את החשיפה לשמש. זה אומר שנימנע ככל האפשר משהייה באוויר הפתוח כאשר השמש חזקה (בעיקר בקיץ ובעיקר בשעות הצהריים המאוחרות) ולפי זה נתכנן מראש את זמני הטיול או הים והבריכה. כשכן נצא החוצה, נקפיד לכסות את מירב הגוף וללבוש בגדים ארוכים, כובע, ומשקפי שמש. הידעתם? גם אם נשב בצל אנו עדיין חשופים לקרינת השמש (אמנם פחות) המוחזרת אלינו מהאדמה, מהמים בבריכה או בים ומעצמים שונים בקרבתנו.
מה זה קרם הגנה? מה הוא עושה?
רוב תכשיר ההגנה מהשמש הקיימים היום, ללא הבדל האם הם קרם למריחה, נוזל, קצף או ספריי, הם מסנני קרינה. כעקרון זוהי תערובת של חומרים כימיים מסוימים היודעים לחסום את קרני השמש מלהגיע אל העור, או לחלופין יודעים לספוג את עוצמת גלי הקרינה לפני שאלו ייספגו ברקמת העור שלנו. יעילות הסינון היא חלקית, חשוב להדגיש. כאן אציין, שמדי כמה שנים ארגוני הבריאות בעולם אוסרים לשימוש מרכיב כזה או אחר בתכשירי ההגנה כיוון שנמצא שהוא מסוכן לבריאות ואז היצרנים מעדכנים מחדש את הרכב החומר.
מה אומר לי מדד ה-SPF המופיע על הבקבוק? זה באמת משנה אם ניקח SPF15 או SPF50?
מדד זה, הנקרא באנגלית Sun Protection Factor ובעברית מקדם הגנה מהשמש, הוא נתון המעיד על דרגת ההגנה שאמור לספק התכשיר וקובע כמה ניתן לחשוף את העור לקרני השמש תוך שמירה על מידת סיכון מינימלית מפני כוויות. המשמעות של המספר היא כמה אחוז מהקרינה אכן עוברת. נסביר בדוגמא: מסנן קרינה עם SPF של 15 מאפשר מעבר של 1/15 מקרינת השמש, כלומר מפחית 93 אחוז מהקרינה. מסנן קרינה של 30 מסנן עוד 3 אחוזים בלבד (תעשו את החישוב בבית)
תכשירי הגנה משמש, SPF והמכון לחקר העור במצדה
מעבדת המחקר של מו”פ מדבר וים המלח במצדה עוסקת מזה שנים לא מעטות בפיתוח חומרים חדשים וחדשניים בדיוק לעניין זה של הגנה מקרינת השמש לסוגיה.
אנו מנסים לרתום את הידע שלנו ואת הטכנולוגיות שברשותנו לייחודיות המאפיינת את סביבת החיים באזורנו על מנת לייצר פתרונות אחרים להגנת העור מקרינת השמש, כאלו שיהיו יעילים יותר, טבעיים יותר ואף נוחים יותר לשימוש.
באזור ים המלח ומדבר יהודה גדלים מיני צמחים נפוצים ומוכרים יותר או פחות, היודעים להגן על עצמם מהשמש הקופחת ומשאר תנאי המחיה הקשים בתא שטח זה ולכן כחוקרים נפתח לנו פתח לנסות ולנצל תכונות אלו של הצמחים לתועלת האדם.
במעבדה אנו יודעים להפיק ולזהות חומרים פעילים מחלקיו של כל צמח ואחר כך לבצע מערך ניסויים מורכב וארוך כדי להוכיח האם וכיצד אלו יכולים לשמש כחומר הגנה מפגיעת השמש. לבסוף, עוברים לשלב פיתוח מוצר סופי עד שיהיה מונח על המדף בחנויות.
לשם ההמחשה, לדוגמא, כדי לקבוע את ערך הSPF שיודפס על בקבוק התכשיר יש לבצע ניסוי קליני (על בני אדם המתנדבים לכך). אולם לפני כן, בשלבי הפיתוח במעבדה, אנו משתמשים במכשיר משוכלל המדמה את קרינת השמש ויודע למדוד ולחשב במדויק את ערך מקדם ההגנה שיתקבל כאשר נמרח את החומר החדש. אפילו אוסיף כי מכשיר זה הוא יחיד במינו בישראל ולכן חברות קוסמטיקה רבות מגיעות כדי לנסות את הפיתוחים שלהן אצלנו.
משהו לעתיד: המו”פ יחד עם מספר שותפים לדרך פיתח מוצר חדש ופורץ דרך המבוסס על תמצית מצמח מור הגלעד המצוי באזורנו ופועל בשיטה של הגנה ישירה על תאי העור מפני נזקי השמש ללא שימוש במסנני קרינה כימיים כלל. זאת ועוד, מוצר זה מיועד לתת הגנה מראש ולמשך זמן רב ולכן נוכל למרוח אותו אפילו יום לפני שנלך לבריכה או ניסע לים ועדיין נישאר מוגנים!
חוץ מזה, מה חשוב לדעת:
- קביעת מקדם ההגנה בוצעה בתנאי מעבדה ולכן זהו ערך תיאורטי ולא מוחלט.
- SPF30 ומעלה נחשב כנותן הגנה מספקת ורצוי לא לבחור בפחות מכך. מעל 30 העלייה באפקטיביות ההגנה כבר פחות משפיעה.
- שימו לב לבחור בתכשיר המציין הגנה משולבת מ UVA+UVB.
- מידת ההגנה נקבעת גם לפי כמות החומר ואחידות המריחה שלו על הגוף. זה כבר תלוי במשתמש!
- אז נמרחתי. הקרם לא יישטף כשאקפוץ למים? נכון! זה בהחלט ייתכן. חשוב לציין כי ההמלצה הינה לחדש את המריחה כל שעתיים!
השימוש בתכשיר הגנה חשוב מאוד מאוד אך אינו פתרון קסם! העדיפו ביגוד מגן ובכל מקרה חזרו על מריחת התכשיר מדי זמן לאורך היום.
*המאמר פורסם בעיתון האזורי של מועצה אזורית תמר
עד כאן להפעם,
איחולי בריאות, שנת לימודים פוריה ומחקר מעולה,
צוות מו”פ מדבר וים המלח