פרופ’ אמוץ זהבי ידוע לרבים כמייסד החברה להגנת הטבע בישראל וכמדען שהביא לעולם את עקרון ההכבדה. לאמוץ הייתה אישיות בלתי רגילה שקשה מאוד לסכמה במילים. היה בו שילוב של חזון, נחישות, מנהיגות, מקוריות יוצאת דופן, יכולת התבוננות, ואינטואיציות שמעטים ניחנו בהן.
בקהילה המדעית שמחוץ למדינת ישראל לא רבים ידעו על מפעל חייו המרשים בתחום שמירת הטבע. בקרב חובבי הטבע בישראל, לא רבים היו מודעים לעומק תרומתו המדעית בעולם. מי שהכירו מקרוב ידע שהשילוב הנדיר הזה הוא עוד דבר שהפך את אמוץ ליחיד ומיוחד. הייתה לי הזכות להיות תלמידו של אמוץ ולעבור עמו כברת דרך שעצבה במידה רבה את חיי. עד מהרה גיליתי שרבים אחרים, לפני או אחרי, הלכו גם הם עמו כברת דרך שעצבה במידה רבה את חייהם שלהם.
לכולם יש את הסיפורים שלהם על אמוץ זהבי. על הדרך בה הוא האמין בהם ודחף אותם לפעול ולהיאבק, או לימד אותם להתבונן, לחשוב ולחקור. היה מי שאמר פעם על אמוץ שכאשר עומדים לידו בשעה שהוא מביט בציפורים אפשר לשמוע את המוח שלו עובד. אהבתי את התיאור הציורי הזה כי אמוץ לא רק הביט על הטבע באהבה ובפליאה, אלא תמיד עיבד את המידע וחשב קדימה, והיה מקורי בצורה יוצאת דופן. אמוץ זהבי היה ללא ספק איש מיוחד במינו, אדם חכם, יצירתי ונחוש, איש של טבע ושל רעיונות עליהם נלחם גם בשמירת הטבע וגם בעבודתו המדעית. דמותו ופעלו ימשיכו לשמש השראה לכולנו בחתירה בלתי פוסקת לאמת המדעית ולהגנה על הטבע.
פרופ‘ ארנון לוטם
ראש בית הספר לזואולוגיה
אוניברסיטת תל–אביב
