מאמר חדש של ד”ר אופיר כץ משלוחת ים-המלח, שהתפרסם לאחרונה בכתב-העת Ecosphere של האגודה האקולוגית האמריקאית, חושף את החשיבות של קליטת סיליקון על-ידי צמחים למבנה של חברות צומח ומערכות אקולוגיות. היכולת של חלק ממיני הצמחים לקלוט סיליקון ולצבור אותו בגופם מספקת להם מגוון של יתרונות, כולל התאמות ליובש והגנה מפני בעלי-חיים. לכן הגיוני שיהיו לתכונה זו – ולא פחות חשוב מכך, לשונות בה – השפעה על האופן שבו חברות צומח מתארגנות ובהתאם על תפקוד המערכות האקולוגיות. במחקר בוצעו סקרי צומח מקיפים ב-15 אתרים בישראל, מהגליל העליון ועד מבואות אילת. נעשה איפיון כמותי של חברות הצומח בהם, ונאספו דגימות של ביומסה ירוקה (גידול שנתי) לצורך הערכת יצרנות המערכת ולמדידות סיליקון. התוצאות נבחנו כנגד כמה מודלים עם הנחות שונות לגבי אופי הקשר בין ריכוזי הסיליקון בצמחים לבין מבנה ותפקוד המערכת.
המסקנות העיקריות היו שהכללת ריכוזי הסיליקון במודלים שיפרה את איכותם: ניתן להבין את האקולוגיה של הצומח טוב יותר אם מתחשבים בסיליקון. בנוסף, התוצאות הראו שריכוזי הסיליקון והשונות שלהם באתרים השונים מושפעת מתנאי הסובב, אך גם משפיעה על מבנה חברת הצומח ועל היצרנות. לא פחות חשוב, ההשפעה אינה נובעת רק מנוכחותו של הסיליקון או מהריכוז שלו, אלא בעיקר מהשונות בריכוזי הסיליקון בין צמחים שונים. כלומר, קליטת סיליקון היא תכונה המהווה חלק אינטגרלי מהמגוון הביולוגי, ומסייעת להבין כיצד מערכות אקולוגיות בנויות, מתפקדות ומגיבות לשינויים סביבתיים.
המחקר נעשה בשיתוף פעולה עם פרופ’ מרסלו שטרנברג מאוניברסיטת תל-אביב, על-ידי חנניה פורסט (תלמיד לתואר שני) וד”ר רנאן פרננדס מורה (עמית בתר-דוקטורט מברזיל), ובמימון הקרן הלאומית למדעים.