ב-10.4.2023 התרחש שיטפון קיצוני בנחל ציחור, אשר גרם לתמותה של שני צעירים ולהסרה מאסיבית של עצי שיטה לאורך הנחל. בשיתוף פעולה בין חמישה חוקרים משלוחות שונות ומתחומי ידע שונים: ד“ר אילן סתוי, ד“ר סיון איזיקסון, ד“ר אבשלום באב“ד, ד“ר ניצן שגב וד“ר רחלי ארמוזה-זבולוני ובשיתוף נעמי ברדה-סווידרסקי ורחמים שם טוב, נחקרה הסופה והשלכותיה הסביבתיות. נבדקו מאפייני הגשם, מהלך הסופה, המאפיינים ההידרולוגים וההשלכות של השיטפון החזק על הסרת חלק ניכר מן הצומח בנחל.
צילום: ניצן שגב
מראה אפוקליפטי של הנחל לאחר השיטפון הכולל הסרת הצומח, הסעה של סחף ויישור של אפיק הנחל.
במהלך סיורים בשטח, שהתבצעו לאחר השיטפון העוצמתי והחריג, נדהמו החוקרים ממו”פ מדבר וים המלח למצוא עצי שיטה ענקיים שנעקרו. מימדי האירוע הקיצוני הזה התבררו בצורה מעמיקה בזכות צילומי לווין ומעקב שמבוצע כבר למעלה מ-20 שנה בחלקת עצים בנחל שנפגעה מהשיטפון. מדידות גשם באזור נחל ציחור, שמבוצעות כחלק מניטור גשם ושיטפונות של המרכז לחקר שיטפונות במדבר, מצביעות על מדידות של 56 מ”מ גשם בנחל ציחור ו-62 מ”מ גשם ברכס מנוחה, אשר ירדו בזמן קצר ובעוצמה גבוהה. עוצמות מכמויות הגשם גרמו לשיטפון שספיקת השיא שלו מוערכת ב-585 מטר קוב לשנייה, ושזמן החזרה שלו מוערך בפעם ב 150 שנה.
צילום: אילן סתוי
הסרה וסחיפה של עצים גדולים במהלך השיטפון
במאמר, שהתפרסם בכתב העת CATENA, מיפו החוקרים את הצומח בנחל מצילומי לווין לפני השיטפון והשוו למיפוי מצילום לווין שנרכש לאחר השיטפון. נמצא כי באזורים מסויימים בנחל הוסרו מעל 70% מהצמחים (בעיקר שיטים ואשלים). שימוש בשיטה זו לניטור שינויים בזמן באמצעות צילומי לווין יעילה במיוחד לצורך הערכת נזק של אסונות טבע. צילומי לווין קיימים כבר מעל לחמישים שנה והדבר מאפשר השוואה יעילה בזמן ללא צורך בסיור או איסוף נתונים באזור האסון לפני שהתרחש.
על פי ד”ר סיון איזיקסון, חוקרת במרכז לחקר שטפונות במדבר, מו”פ מדבר וים המלח, צילומי הלווין מכסים שטחים נרחבים ומאפשרים לנו, מלבד השוואה בזמן, גם קבלת תמונת מצב של המרחב כולו. לאחר העדויות מהשטח בנחל ציחור, בדקנו בעזרת צילומי לווין אם התופעה ארעה בעוד מקומות. כל הנחלים באזור זרמו, אך אירוע של עקירת עצים כתוצאה מעוצמות זרימה חזקות במיוחד התרחש כמעט רק בנחל ציחור, זה היה אירוע מקומי וחריג מאוד.
בתמונות: תצלומי אויר לפני השיטפון (צד ימין) ואחרי השיטפון (צד שמאל). סימון פוליגונים בשטח החופה של העצים, מדגימים הבדל משמעותי בין התמונות, שמצביע על הסרת מאסיבית של עצים.
עצי שיטים הם מאריכי חיים, ההערכות לגילם נעות בין 200 ל-600 שנים. לכן עקירה של שיטים גדולים כל כך מעידה על עוצמת השיטפון החריגה והנדירה. לעצי השיטה במדבר תפקיד מפתח במערכת האקולוגית ומעקב אחרי אוכלוסיות השיטים שופכת אור על מצב המערכת כולה. רצה הגורל ואחת מחלקות הניטור ארוך הטווח של המרכז לחקר שיטים נמצאת בנחל ציחור באזור שנפגע מהשיטפון. העצים בחלקה מסומנים בתגיות ונמדדים אחת לשנה משנת 2000. מתוך 41 עצים, 15 עצים נעקרו ונסחפו בשיטפון. אחד העצים העקורים נמצא כ 60 מטר מהחלקה וזוהה תודות לתגית המתכת שנותרה עליו. הניטור בחלקה החל בשנת 2000 על ידי ד”ר בני שלמון, והוא מבוצע על ידי צוות המו”פ החל משנת 2013, בתמיכה של רשות הטבע והגנים.
אחת מההשלכות של שינויי האקלים וההתחממות הגלובלית, היא עליה בתדירות ועוצמת אירועי מזג אויר קיצוניים. עדויות מצביעות על כך שתדירות וחומרת השיטפונות גוברים ברחבי העולם. שיטפונות כמו השיטפון החריג שהתרחש בנחל ציחור צפויים להתגבר בעשורים הקרובים ועשויים לגרום לנזק חמור לתשתיות ואף לאובדן חיים. במרכז לחקר שטפונות במדבר, מו”פ מדבר וים המלח, מבינים את המשמעויות של תרחישים אלו ומשקיעים במחקרים שיאפשרו וויסות עוצמת השטפונות, אימות מודלים ותחזיות של אזורי הצפה וכן פיתוח מערכת התראה מוקדמת לשיטפונות על מנת לצמצמם ולמנוע נזקים.
