בחודשיים ינואר-פברואר 2025 היתה לד”ר נעה אבריאל אבני הזכות הזכות להצטרף לצוות הנחייה של אספת האזרחים באילת.
אספת אזרחים (Citizens’ assembly) היא שיטה בה קבוצת תושבים נבחרת מתוך אוכלוסיה מסוימת, על מנת לקיים שיח דליברטיבי [1] בנוגע לסוגיה רלווונטית ומשמעותית ולהגיש לרשות האחראית את המלצותיה.
בחירת קבוצת התושבים נעשית באופן שמייצג את המגוון באוכלוסיה (קבוצות גיל, מגדר, מצב סוציואקונומי, השכלה, וכו’).
אספת האזרחים מתנהלת בגישה של שיח דליברטיבי-דמוקרטי והיא כוללת שלושה מרכיבים: 1) בחינה מדוקדקת ומעמיקה של הסוגיה 2) דיון שבו כלל המשתתפים מקבלים הזדמנות שווה לדבר ומצופים להקשיב. 3) חתירה להסכמות באמצעות דיאלוג בין תפישות ודעות שונות של המשתתפים, עד קבלת החלטות משותפות.
בשנת 2023 דיווח ה-OECD על 773 יישומים של אספות אזרחים שנמצאים במאגר מידע שבנו, וציין שהשימוש באספות אזרחים נמצא בעליה מאז 2010.
בישראל מובילה את הטמעת השיטה של אספות האזרחים יוזמת דמוקרטיה 3.0 מבית מרכז השל לקיימות, באמצעות “המעבדה לאספות אזרחים”. צוות המעבדה הוביל את האספה באילת ויחד אתם עבדו בצמוד המובילות (המופלאות) של עיריית אילת מהמחלקה לשירותים חברתיים. נעה הצטרפה לתהליך כמנחה תומכת.
הסוגיה שהונחה לפתחה של אספת האזרחים באילת, היערכות העיר לשינויי אקלים, אינה חדשה לעיריית אילת. העיר הכינה תכנית מפורטת של היערכות לשינויי אקלים בשנת 2024, בליווי מגוון גדול של מומחים.
עם סיום הכתיבה בחרה העיריה לפנות אל תושבי העיר ולבקש מהם את את נקודת המבט הייחודית שלהם, כמי שמתגוררים בעיר מדברית זו.
ראש העיר וראשי המחלקות חתמו על הפנייה אל התושבים והביעו את מחוייבותם לתהליך.
כ – 70 מתושבי אילת נענו להזמנה לאספת האזרחים. מתוכם כ- 50 התמידו לאורך ארבעת הפגישות ו- 40 השעות שהוקדשו לתהליך.
חשוב להבין ששיח פורה מסוג זה מחייב הכנה מדוקדקת וחשיבה מראש על כל הפרטים הקטנים. הכנה כזו מאפשרת לצוות המנחים להישאר ברקע ולתפקד כתומכים בתהליך. חברי אספת האזרחים מפנים עצמם ומשתתפים בדיאלוגים כנים עם תושבים שמגיעים לעיתים מרקע שונה מאוד מהם. הדיונים דורשים מהם להביע עמדותיהם מחד, ומאידך להקשיב עם ראש פתוח לעמדות ולרעיונות של אחרים; מיומנות שהולכת ונשחקת במציאות המקוטבת כיום. כמי שלמדה את הגישה בשנה שעברה, זו היתה התנסות מרתקת עבורי לעבוד בצמוד למנחים של מרכז השל ולראות כיצד הנס הזה מתרחש. כלומר, כיצד קבוצת תושבים שאין ביניהם כל קשר וידע מוקדם בנושא, יוצאים בתום 40 שעות דיונים עם המלצות מעשיות, רלוונטיות ומנומקות.
לקראת סיום המפגש הרביעי התקיימה הצבעה דמוקרטית על 32 ההמלצות שנוסחו. במסמך שהוגש לעיריה נכללו רק ההמלצות שהתקבלו בהסכמה רחבה (זכו בתמיכת למעלה מ 80% מהמשתתפים).
ההמלצות הוגשו לראש העיריה בטקס מכובד, שבמסגרתו התחייבה העיריה שוב לקרוא את ההמלצות בעיון ולהגיש תוך שלושה חודשים תכנית ביצוע ולוח זמנים.
לסיום, כמה מחשבות על הקשר למו”פ מדבר וים המלח:
נושא ההיערכות לשינויי אקלים מקודם היום בכל העיריות והמועצות בישראל, על פי החלטת ממשלה. בקרוב תתחיל הכנת תכניות היערכות לשינויי אקלים בכל המועצות האזוריות והמקומיות באזור שלנו. התאמה לשינויי אקלים ומיתונם הן סוגיות שנגזרים מהן תחומים שונים ורבים. כמו”פ מדעי-אזורי, חשוב שנהיה מעורבים, לא רק כמומחים לתהליכים דיאלוגיים (כפי שעשיתי אני), אלא גם כמומחים להתגוררות בסביבת הצחיח והצחיח הקיצון. מעורבות כזו תתרום באופן מהותי לאזור, תאפשר לנו לחקור ולפרסם מאמרים בנושא, ולמצב עצמנו כמומחים גם מול שיתופי פעולה בינלאומיים.
נציגות עירית אילת כבר הביעו רצון רב לשיתופי פעולה עם המו”פ בנושא זה ובנושאים אחרים.
נעה משוכנעת שגם המועצות האזורית והמקומיות האחרות יקדמו שת”פ כזה בשמחה.
הכדור בידינו
[1] שיח דלברטיבי – קבלת החלטות באמצעות אינטראקציות פנים אל פנים, מתוך מתן אפשרות לכל אחד מחברי הקבוצה להשמיע את קולו ולקבל מידה שווה של השפעה ואפשרות לבטא את העדפותיו/ה בנוגע לנושא הנידון. המונח נגזר מתוך המילה הלטינית libra שמשמעה: מאזניים והיא מסמלת שקילה.
