צמחי המדבר ידועים בהתאמות הרבות הומגוונות שלהם לחיים בתנאי היובש הקיצוניים. ד”ר אופיר כץ משלוחת ים-המלח הוביל מחקר במימון הקרן הלאומית למדע (בשיתוף ד”ר רנאן פרננדש מורה, עמית פוסט-דוקטורט במו”פ ובשיתוף פרופ’ מיכל גרונטמן ופרופ’ מרסלו שטרנברג מאוניברסיטת תל-אביב), שבחן האם ההתאמות האלה כוללות גם התאמות מתחום הכימיה האנאורגנית. הממצאים התפרסמו בכתב העת היוקרתי Physiologia Plantarum.
במסגרת המחקר נבחנו הריכוזים של 14 יסודות ב-83 מיני צמחים מהמדבר ומהחבל הים-תיכוני של ישראל, ואכן נמצא שלצמחי המדבר יש חתימה כימית שונה מזו של צמחי החבל הים-תיכוני. הממצא המעניין ביותר הגיע דווקא מיסוד כימי שלא היה צפוי שיעורר עניין רב, סטרונציום, שריכוזיו בצמחי המדבר היו בערך פי-7 מאשר בצמחי החבל הים-תיכוני (בהשוואה להבדלים של עד פי-2 שנמצאו ביסודות אחרים). תוצאות אלה מצביעות על סבירות גבוהה שצמחים קולטים סטרונציום מהקרקע במכוון כדי להקל על העקות הנגרמות להם עקב החיים בתנאי קיצון.
לתגלית הזו יש חשיבות נוספת הנובעת מקיומם של ריכוזים גבוהים של צורה רדיואקטיבית של סטרונציום באתרים שבהם נכרו חומרי דלק גרעיני וסביב אתרים שבהם היו דליפות רדיואקטיביות. אחת הדרכים המוכרות להוציא את החומרים הללו מהקרקע בבטחה ובעלות נמוכה יחסית היא להשתמש בצמחים שיכולים לקלוט כמויות גדולות של סטרונציום. המחקר החדש מראה כי לצמחי מדבר יש פוטנציאל גדול להתאים למטרה זו. אלה חדשות טובות גם מכיוון שהמשמעות היא שניתן לבצע פעולות כאלה בשטחים גדולים ללא השקעה רבה בהשקיה, ואולי גם עדיף להקשות על הצמחים את החיים מעט כדי שיקלטו יותר סטרונציום.
Katz O, Moura RF, Gruntman M, Sternberg M. 2025. The plant ionome as a functional trait: variations across bioclimatic regions and functional groups. Physiologia Plantarum 177: e70076.
תוצאות הניתוח הסטטיסטי של נתוני המחקר: ציר ה-X מתאר מדד מוכלל להרכב הכימי של הצמח, ואת מידת התרומה של כל יסוד לציר זה. סטרונציום (Sr) בולט בצד השמאלי המייצג את תנאי המדבר. בכל צמד עקומות ניתן לראות היטב את ההפרדה בין צמחי המדבר לצמחים הים-תיכוניים.
