צוּפָן הוא בלוטה המפרישה צוף: תערובת סוכרים במים, לעיתים עם חומצות אמינו. צופן בפרח מטרתו למשוך מאביק, אך בצמחים שמקורם באזורים טרופיים, נוסף לצופנים בפרחים, יש צופנים על חלקים פגיעים, כגון פקעי פרחים, פרחים, פירות ועלים צעירים, החביבים על בעלי חיים אוכלי עשב (הרביבורים). ריכוזי הצוף מושכים חרקים תוקפניים – בעיקר נמלים וצרעות, השומרים על מקור המזון ומגרשים חרקים ואפילו חולייתנים המנסים לאכול מהצמח. על ציר העלה של שלושת מיני השיטה בנגב מצויים צופנים שבדרך כלל אינם פעילים, כלומר אינם מפרישים צוף. איברים שרידיים דוגמת צופנים אלה יכולים להעיד על ההיסטוריה העתיקה ועל האבולוציה של המין. נוכחות הצופנים הבלתי פעילים היא אחת העדויות לכך שמקור עצי השיטה שלנו הוא באזור האפרו-טרופי, שבו מתקיימת סימביוזה מורכבת בין השיטים לבין נמלים. עם התפשטות עצי השיטה ממזרח אפריקה למדבר התפרקה הסימביוזה, ונותרנו עם מין נמלה עוקצת, שיטית הערבה ( Tetraponera ambigua), ועם שלושה מיני שיטים בעלי צופנים בלתי פעילים בדרך כלל.
תפריט