היכולת לשאול שאלות נחשבת יסוד חיוני להתפתחות קוגניטיבית, ועל כן מרבית התאורטיקנים של הלמידה ממליצים לטפחה מגיל צעיר. לעומת זאת חברות מסורתיות מבססות את העברת הידע לדור הצעיר על למידה באמצעות התבוננות ואינן מעודדות שאילת שאלות. מצב זה עשוי ל עורר בעיה בחברה במעבר, בדומה לחברה הבדואית כיום, שכן ילדים זקוקים ליכולת לשאול על מנת להתאים עצמם למציאות המשתנה. המחקר הנוכחי ליווה השתלמות של שבע גננות בכפר בדואי לא מוכר. גינת הירק והסביבה הטבעית נבחרו כבסיס לתרגול שאלות, בהנחה שהתכנים שהן מזמנות לא יאתגרו את המסורת ואת הנורמות החברתיות. החסמים העומדים בפני הגננות נחשפו באמצעות שילוב של שיחות רפלקציה, תצפיות וראיונות אישיים. כל הגננות העידו על קושי לשאול ולעודד שאילת שאלות, קושי שמקורו בחינוך שקיבלו בילדותן. למרות זאת תופעות מהגינה הצליחו לעורר עניין ואף חוללו שינוי בדרך העבודה של חלק מהגננות. נראה שגם האווירה המקבלת והמעודדת בהשתלמות תרמה לשינוי זה. זהו מחקר ראשוני וראוי להרחיבו לקבוצות נוספות של גננות במגזר הבדואי, על מנת ליצור בסיס לשינוי בדרך ההוראה בגיל הרך.
מאת: אבריאל-אבני נעה ה’ אלעטאוונה
מילות מפתח: חברה בדואית, חברה במעבר, חינוך בגיל הרך, גינת הירק, שאילת שאלות, הכשרת גננות
תאריך פרסום: יוני, 2017
מהדורה: 9 (2)
עמודים: 49-55
סוג מאמר: מאמר מחקר
קישור להורדה: 3. אלעטאוונה