אזור המחקר נמצא בשוליים המערביים של בקע (טרנספורם) ים המלח בערבה הדרומית, כאשר סלעי הסביבה הבונים את פני השטח באזור הם בעיקר גיר מחלקה העליון של תצורת גרופית. פעילות הביקוע וההעתקה בבקע החלה בהתרוממות האזור, כנראה לקראת סוף האוליגוקן )לפני 25–30 מיליון שנה(, בליווי העתקה נורמלית נרחבת האחראית ליצירת המבנים הנופיים העיקריים באזור לאורך העתקים בכיוון צפון–דרום. לאורך שולי הבקע יש מבנים גיאולוגיים בשטח של מאות מטרים מרובעים, הכוללים סלעים מחלקי חתך שונים החשופים באותו מבנה, שאינם ניתנים להסבר במונחים של העתקה נורמלית או על ידי מישורי אי-התאמה אירוזיביים, ולכן כונו “מבנים דיסהרמוניים”. מבנים אלו רדודים, מוגבלים בשטחם וכוללים בעיקר סלעים מתצורות גרופית מגיל טורון, ציחור מגיל קוניאק, מנוחה מגיל סנטון, ומחלקה התחתון של תצורת מישאש מגיל קמפן. לרוב סלעי המבנים מופרדים מסלעי הסביבה במה שנראה כמישורי העתקה נורמלית ו/או תת-אופקית ליסטרית. במבנים נצפו כמה אי-התאמות סטרטיגרפיות, כאשר כמות החתך החסר בבסיס המבנים מוערכת ב-50–120 מטר, והפרעות תוך-מבניות נוספות עשויות לגרום למחסור בחלקי חתך נוספים של עד כ-40 מטר. המחקר התמקד בבדיקת מנגנוני ההיווצרות של המבנים הדיסהרמוניים בשוליים המערביים של הערבה הדרומית והתפתחותם, וקביעת המסגרת הכרונו-סטרטיגרפית להיווצרותם. לימוד מפורט של מבנים אלו ושחזור מנגנון היווצרותם עשוי להבהיר את אופי הפעילות הטקטונית בשולי בקע ים המלח בתחילת תקופת המיוקן. כ-20 מבנים דיסהרמוניים אותרו באזור, רובם פרושים לאורך רצועה שרוחבה כשני ק”מ בסמיכות למצוק ההעתקים בשוליים הדרום-מערביים של בקע ים המלח. במבנים הללו נשמרו חלקי חתך שהיו חשופים בכל השטח אך הוסרו בתקופת ההתרוממות והארוזיה. מאמר זה מתאר את אופיים ואת גילם של שני מבנים מייצגים מאזור שחרות ובאר אורה, ואת ההיבטים הכוללים של התופעה כחלק מהתפתחות בקע ים המלח. מבנים אלו חוו מעוות מורכב הכולל העתקה נורמלית ו/או תת-אופקית, ובמקומות שבהם חתך הסלעים משתנה בין (detachment) שכבות גיריות קשות לשכבות חוואר-חרסיתי רכות, נוצרו מישורי העתקה שפעלו כמישורי ניתוק היוצרים גידוע סטרוקטורלי משמעותי בחתך.
מאת: מ’ שלמון, ח’ גינת , י’ אייל
תאריך פרסום: מרץ, 2022
מהדורה: 14 (1)
עמודים: 1-14
סוג מאמר: מאמר מחקר
קישור להורדה: journal14-1-1.pdf
