• אודות
    • שלוחות
    • מבנה ארגוני
    • צוות ניהולי ותפעולי
    • שיתופי-פעולה אזוריים
    • תחומי מחקר
    • גופים שותפים‬
  • החוקרים
    • חוקרים
    • דוקטורנטים
    • עוזרי מחקר
  • חינוך
    • השתלמויות
    • יום המדע
    • הכיתה הדרומית
    • אמץ שיטה
    • מיניפלקטים
    • עבודות גמר
    • שיתופי-פעולה אזוריים
  • כתב העת
    • ארכיון כתב העת
    • צפייה מוקדמת
    • הנחיות הגשה
    • הגשת מאמרים
  • תיק תקשורת
    • מאמרים חדשים
  • צור קשר
    • כניסת מורשים
    • דרושים
תפריט
  • אודות
    • שלוחות
    • מבנה ארגוני
    • צוות ניהולי ותפעולי
    • שיתופי-פעולה אזוריים
    • תחומי מחקר
    • גופים שותפים‬
  • החוקרים
    • חוקרים
    • דוקטורנטים
    • עוזרי מחקר
  • חינוך
    • השתלמויות
    • יום המדע
    • הכיתה הדרומית
    • אמץ שיטה
    • מיניפלקטים
    • עבודות גמר
    • שיתופי-פעולה אזוריים
  • כתב העת
    • ארכיון כתב העת
    • צפייה מוקדמת
    • הנחיות הגשה
    • הגשת מאמרים
  • תיק תקשורת
    • מאמרים חדשים
  • צור קשר
    • כניסת מורשים
    • דרושים

                                                                                                                                             English

ראשי » Article » מדוע הצופנים על עלי עצי שיטה אינם פעילים?

מדוע הצופנים על עלי עצי שיטה אינם פעילים?

צוּפָן הוא בלוטה המפרישה צוף: תערובת סוכרים במים, לעיתים עם חומצות אמינו. צופן בפרח מטרתו למשוך מאביק, אך בצמחים שמקורם באזורים טרופיים, נוסף לצופנים בפרחים, יש צופנים על חלקים פגיעים, כגון פקעי פרחים, פרחים, פירות ועלים צעירים, החביבים על בעלי חיים אוכלי עשב (הרביבורים). ריכוזי הצוף מושכים חרקים תוקפניים – בעיקר נמלים וצרעות, השומרים על מקור המזון ומגרשים חרקים ואפילו חולייתנים המנסים לאכול מהצמח. על ציר העלה של שלושת מיני השיטה בנגב מצויים צופנים שבדרך כלל אינם פעילים, כלומר אינם מפרישים צוף. איברים שרידיים דוגמת צופנים אלה יכולים להעיד על ההיסטוריה העתיקה ועל האבולוציה של המין. נוכחות הצופנים הבלתי פעילים היא אחת העדויות לכך שמקור עצי השיטה שלנו הוא באזור האפרו-טרופי, שבו מתקיימת סימביוזה מורכבת בין השיטים לבין נמלים. עם התפשטות עצי השיטה ממזרח אפריקה למדבר התפרקה הסימביוזה, ונותרנו עם מין נמלה עוקצת, שיטית הערבה ( Tetraponera ambigua), ועם שלושה מיני שיטים בעלי צופנים בלתי פעילים בדרך כלל.

מאת: שלמון בני
קטגוריה: שיטים
תאריך פרסום: דצמבר, 2017
מהדורה: 9(4)
עמודים: 137-139
קישור להורדה:  Shalmon9-4.pdf

« פוסט קודם
פוסט הבא »
דרושים
  • למו"פ מדבר ים המלח והערבה דרוש/ה טכנאי/ת מעבדה
אירועים
  • 21/04/2021 20:00 - 21:30
    מחוברים – ארץ ים המלח, ספנות בים המלח. מבט אישי
  • 28/04/2021 20:00 - 21:30
    מחוברים – ארץ ים המלח, ניטור הסעת אבנים בשיטפונות- "The rolling stones"
כתב העת
מוצרים למכירה
הפרסומים של החוקרים שלנו

תן לנו לייק
המרכז לחקר שטפונות במדבר
Facebook-f Envelope Twitter

תנאי שימוש

מי אנחנו

  • אודות
  • תחומי המחקר
  • השלוחות שלנו
  • מבנה ארגוני
  • צוות ניהולי ותפעולי

השותפים שלנו

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס