קו K הוא קו אבנים הבנוי מכמה טיפוסי מבנים ומתקנים, ומשתרע לאורך 6 4 קילומטרים במרכז הנגב, בין הר רומם להר רמון, סמוך לגדת מכתש רמון. במהלך שבעים השנים שחלפו מאז גילויו באמצע המאה הקודמת הוצעו הסברים שונים בנוגע למהותו של הקו. אולם מכיוון שבקו עצמו לא נמצאו ממצאים שיאפשרו תיארוך, רוב ההסברים התבססו על הבנת ההקשרים היישוביים בסביבתו הקרובה. בעבודה זו נבחן את קו K ברוח גישת הארכאולוגיה הנופית ובמסגרת פרשנית רחבה, לנוכח מקבילות תרבותיות מאלמנטים ארכאולוגיים נופיים במדבריות דרום הלבנט, ולנוכח זוויות ההיסט של הקו ושל המתקנים השונים ששולבו בו. תוצאות התצפיות והניתוחים המרחביים הצביעו על יחסים מרחביים מובהקים בין הקו לבין ג’בל הרון שנמצא בעבר הירדן המזרחי במרחק של 8 76 קילומטרים, בהמשך ישיר לזווית ההיסט שלו. ממצאים אלו ומעמדו המיוחד של ג’בל הרון כהר מקודש בתרבויות עבר הירדן המזרחי מצביעים על קשר אפשרי בין תרבויות אלו לבין מקימיו של הקו, ושופכים אור על משמעות המבנים שנתגלו בעת הצעידה לאורכו, והריטואלים שככל הנראה התרחשו בהם.
מאת: א’ כהן ששון, ר’ גלילי
תאריך פרסום: דצמבר, 2022
מהדורה: 14 (2-4)
עמודים: 86-96
סוג מאמר: מאמר מחקר
קישור להורדה: journal14-3-8.pdf
