תפריט
השבוע מתקיימת ב מו”פ מדבר וים המלח סדנה בינלאומית במימון הקרן הלאומית למדע (ובחסות קבוצת ICL ו-agripower Australia), בהשתתפות -25 חוקרים ותלמידי מחקר מ-15 מדינות שונות. הסדנה, שכותרתה “סיליקון באזור הקריטי: קרקעות, תאים, צמחים וכוכב-הלכת”, מאורגנת על-ידי ד”ר אופיר כץ משלוחת ים-המלח ומוקדשת למחקר ולכיוונים עתידיים בחקר הסיליקון בצמחים ובמערכות אקולוגיות.
סדנת הסיליקון עברה היום לאולם ההרצאות, אחרי שאתמול המשתתפים סיירו ואכלו בים המלח. בהזדמנות זו נודה שוב לקרן הלאומית למדע, לקבוצת ICL ולחברת agripower על התמיכה הנדיבה בסדנה.
סיכום עונת הגשמים 2021-2022 במרחב הדרום
אנו שמחים לפרסם את הדו”ח המסכם את עונת הגשמים והשיטפונות 2021-2022 במרחב הדרום.
הדו”ח מסכם את כמות הגשם השנתית והסופתית ב 91 נקודות מדידה, באזור הרי אילת, הערבה, הנגב הדרומי, הר הנגב ואזור ים המלח. בנוסף, הדוח כולל תפרוסת מרחבית ותדירות שיטפונות ב 104 נקודות ניטור, המייצגות אגני ניקוז קטנים, בינוניים וגדולים מאילת ועד צפון ים המלח.
אנו מקווים כי נתוני הניטור יוכלו לשמש את הגופים השונים המנהלים את השטח ולהוות בסיס נתונים להבנת השינויים הרב שנתיים והמרחבים באזור הדרום.
דוחות הניטור מתפרסמים מאז 2018 והם זמינים באתר המרכז לחקר שיטפונות במדבר (https://floods.org.il).
עונת הגשמים 2021-2022, אופיינה במיעוט גשמים וזרימות במרבית אזורי הניטור כולל אגני ים המלח, אזור הר הנגב, מכתש רמון וערבה תיכונה. יוצאי דופן היו אזור הרי אילת והערבה הדרומית בהם היו יותר משקעים ויותר זרימות ביחס לממוצע הרב שנתי. לאורך העונה, בקרב 104 נחלים מנוטרים בכל המרחב, תועדו זרימות ב- 73 נקודות ניטור, בעוד שב- 31 לא היו כלל זרימות במהלך 2021-2022.
העונה כללה 10 אירועי גשם בכל המרחב שחלקם היו מקומיים ביותר. עונת הגשמים בדרום החלה בסתיו (נובמבר) עם שני אירועים עוקבים, כששאר 8 האירועים היו בחורף (דצמבר, ינואר ופברואר) אחרי ה- 19.2.2022 לא היו גשמים משמעותיים במרחב הדרום.
מיעוט המשקעים בלט במיוחד בערבה התיכונה, מנחל שברים ועד נחל צפית. באזור זה נמדדו בממוצע 19 מ”מ גשם ויותר ממחצית הנחלים לא זרמו כלל במהלך העונה (13 מתוך 23 נחלים מנוטרים).
באגנים הגדולים בנגב הדרומי חיון ופארן תועדו 2 זרימות נקודתיות שלא הובילו לזרימה בכל אגן הניקוז (החיון לא זרם באזור בקעת עובדה ולא בערבה). גם באגנים הגדולים של הר הנגב, הנקרות והצין, תועדו זרימות חלקיות. בנקרות זרימה אחת תועדה במעלה האגן שלא הגיעה לערבה. בצין תועדו 4 זרימות בחלקים שונים של האגן, 2 מהן חלשות הגיעו לערבה.
גם באזור ים המלח, כמות המשקעים היתה נמוכה ביחס לממוצע הרב שנתי. באזור זה תדירות הזרימות הושפעה ממיקום האגן (בחלק הצפוני היו יותר זרימות) ומגודל אגן הניקוז. אגנים בינוניים וגדולים בחלק המרכזי והצפוני זרמו בין 3-5 פעמים במהלך העונה. אך מרבית האגנים הקטנים לא זרמו כלל לאורך עונת הגשמים (11 אגנים לא זרמו מכלל 29 אגנים מנוטרים בים המלח).
משפחת מו”פ מדבר וים המלח אבלים על פטירתו של הלל גורדין ז”ל ומשתתפים בצער המשפחה
דברים מפי אודי גת, יו”ר העמותה לזכרו של הלל:
הלל גורדין ז”ל.
הלל גורדין , נולד בת”א בשנת 1937 והיה מחבריו הראשונים של קבוץ יטבתה שאוזרח בשנת 1957.
שימש בתפקידים מרכזיים בקבוץ יותר מפעם אחת.
בזמן לימודי הדוקטורט בתחום הביולוגיה הימית בארה”ב , נקרא לחזור ארצה ולהקים את המכון הלאומי לחקר החקלאות הימית שבאילת.
הלל עזב את לימודיו, חזר לקבוץ והקים את המכון שאותו גם ניהל במשך שנים רבות מאד.
המכון הינו מהמובילים בעולם למחקר יישומי בתחום החקלאות הימית. הלל בתקופת כהונתו במנהל המכון, הביא את להקת האם הראשונה של דג הדניס , מימת ברדוויל שבצפון מערב סיני, ועסק בביות הדג, מהלך שהצליח מאד ומשרת את העולם כולו.
עם הקמת מו”פ מדע וים המלח , פניתי ביחד עם ד”ר חנן גינת להלל שיהיה חבר אסיפה והנהלה וכך היה במשך שנים רבות.
הלל היה בקיא, מבין, קשור למהלכי אקדמיה ומחקר רבים בכלל וגם המרכז המדעי שלנו, וכך היה חלק מהגורמים להצלחתו.
הלל , נשוי לרחל, השאיר 3 ילדים ו 8 נכדים
יהא זכרו ברוך.