• אודות
    • שלוחות
    • צוות ניהולי ותפעולי
    • תחומי מחקר
    • גופים שותפים‬
  • החוקרים
    • חוקרים
    • סטודנטים לתארים מתקדמים
    • עוזרי מחקר
  • חינוך
    • השתלמויות
    • הכיתה הדרומית
    • אמץ שיטה
    • מיניפלקטים
    • עבודות גמר
    • שיתופי-פעולה אזוריים
    • מדי גשם זעירים בחבל אילות
  • כתב העת
    • ארכיון כתב העת
    • צפייה מוקדמת
    • הנחיות הגשה
    • הגשת מאמרים
  • תיק תקשורת
    • מאמרים חדשים
    • ניוזלטר
    • פודקאסטים
  • צור קשר
    • כניסת מורשים
    • דרושים
תפריט
  • אודות
    • שלוחות
    • צוות ניהולי ותפעולי
    • תחומי מחקר
    • גופים שותפים‬
  • החוקרים
    • חוקרים
    • סטודנטים לתארים מתקדמים
    • עוזרי מחקר
  • חינוך
    • השתלמויות
    • הכיתה הדרומית
    • אמץ שיטה
    • מיניפלקטים
    • עבודות גמר
    • שיתופי-פעולה אזוריים
    • מדי גשם זעירים בחבל אילות
  • כתב העת
    • ארכיון כתב העת
    • צפייה מוקדמת
    • הנחיות הגשה
    • הגשת מאמרים
  • תיק תקשורת
    • מאמרים חדשים
    • ניוזלטר
    • פודקאסטים
  • צור קשר
    • כניסת מורשים
    • דרושים

                                                                                                                                             English

כנס ארץ המכתשים – הצלחה מרגשת ושיתוף פעולה מרשים! בין התאריכים: 5-6.6.25 התקיים כנס לציון 30 שנה להכרזת ארץ המכתשים ע”ש פרופ’ עמנואל מזור. כנס עשיר, מגוון ומרתק, שהאיר את […]

קרא עוד ←
חג חירות מלא באור ממו”פ מדבר וים המלח

חג חירות מלא באור ממו”פ מדבר וים המלח

שמחים לצרף לכם את הגיליון החדש של דבר המדבר, שמסכם את פעילויות המו”פ בחודשים האחרונים: https://heyzine.com/flip-book/a20d190b6b.html

לקריאה »
פולחן הרים בעולם ובנגב, ד”ר עוזי אבנר

פולחן הרים בעולם ובנגב, ד”ר עוזי אבנר

בעקבות הרצאתו של ד”ר עוזי אבנר בנושא: פולחן הרים באוניברסיטת תל אביב (24.11.24), הופיעה בעיתון ״הארץ״ באנגלית כתבה של רות

לקריאה »

כנס תמרי המעיינות – אדם ותמר במדבר

בין התאריכים 4-5.12.24 התקיים כנס תמרי המעיינות – אדם ותמר במדבר. זהו הכנס השני שהתקיים בנושא בשנתיים האחרונות. הכנס הראשון, הוקדש לתמרי המעיינות ויצר את קהילת שומרי תמרי המעיינות –

לקריאה »

“רואים רחוק רואים שקוף: 20 שנות מחקר וניטור ארוך טווח בישראל”

 ב- 19/03/2024 התקיים ברמת הנדיב כנס משותף של קק”ל, רמת הנדיב ורשת LTER ישראל. “רואים רחוק רואים שקוף: 20 שנות מחקר וניטור ארוך טווח בישראל” רשת LTER (מחקר אקולוגי ארוך טווח) ישראל הוקמה

לקריאה »

כנס תכלול מדיניות ורגולציה בים המלח

נרגשים להזמין אתכם לכנס “תכלול מדיניות ורגולציה בים המלח” שיתקיים במכון המחקר ים המלח. הכנס נערך בהובלת פרופסור דוד לוי פאור מבית ספר פדרמן למדיניות ציבורית וממשל באוניברסיטה העברית ובשיתוף מו”פ

לקריאה »

משפחת מו”פ מדבר וים המלח אבלה וכואבת על הירצחו של תמיר אדר ז”ל

לקריאה »

ד”ר אופיר כץ משלוחת ים-המלח נבחר לוועד המנהל של International Phytolith Society

ברכות לד”ר אופיר כץ משלוחת ים-המלח שנבחר לוועד המנהל של International Phytolith Society ברוב של 75% מקולות המצביעים. האגודה כוללת חוקרים מכל העולם העוסקים בהיבטים שונים של צבירת סיליקון בצמחים

לקריאה »

חדר בריחה חללי ראשון מסוגו

לראשונה במצפה רמון, חדר בריחה חללי ראשון מסוגו שפותח על-ידי המומחים של מו”פ מדבר וים המלח וחברת קוסטום קווסט במימון סוכנות החלל הישראלית ומשרד המדע חדשנות וטכנולוגיה. חדר בריחה הנו

לקריאה »
מאמרים חדשים
טכנולוגיה מתקדמת למדידת זרימה של שיטפונות בזק

טכנולוגיה מתקדמת למדידת זרימה של שיטפונות בזק

Bringing science to the periphery through distance learning: barriers and opportunities.

Bringing science to the periphery through distance learning: barriers and opportunities.

החתימה הכימית הייחודית של צמחי מדבר

החתימה הכימית הייחודית של צמחי מדבר

חנות מוצרים הגינה בואדי
חדר בריחה חללי ראשון מסוגו
מוזמנים לבקר אותנו גם בפייסבוק
קישורים נוספים:
המרכז לחקר שיטפונות במדבר
LTER – ISRAEL
מגדיר המאובנים
Facebook-f Envelope Twitter

תנאי שימוש

מי אנחנו

  • אודות
  • תחומי המחקר
  • השלוחות שלנו
  • מבנה ארגוני
  • צוות ניהולי ותפעולי

השותפים שלנו

גלילה לראש העמוד

תחנות מטאורולוגיות ביישובי חבל אילות (מו”פ מדבר וים המלח בשיתוף קק”ל)

יישוב

מיקום

אתר אינטרנט- נתונים מתעדכנים בזמן אמת

אילות

“E34°57’48.7 “N29°34’53.9 29.581630, 34.963540

https://www.wunderground.com/dashboard/pws/IKIBBU2

באר אורה

“E34°59’24.2 “N29°42’38.8 29.710775, 34.990059

https://www.wunderground.com/dashboard/pws/ISOUTH870

אליפז

“E35°00’37.5 “N29°47’52.8 29.797992, 35.010406

https://www.wunderground.com/dashboard/pws/IELIFA1

סמר

“E35°01’13.3 “N29°50’03.2 29.834230, 35.020348

https://www.wunderground.com/dashboard/pws/ISAMAR12

יטבתה

“E35°03’41.5 “N29°53’41.3 29.894815, 35.061520

https://www.wunderground.com/dashboard/pws/IYOTVA1

גרופית

“E35°03’50.6 “N29°56’37.0 29.943597, 35.064052

https://www.wunderground.com/dashboard/pws/IGROFI1

קטורה

“E35°03’39.9 “N29°58’01.8 29.967171, 35.061077

https://www.wunderground.com/dashboard/pws/IKETUR1

לוטן

“E35°05’09.4 “N29°59’22.2 29.989502, 35.085933

https://www.wunderground.com/dashboard/pws/ILOTAN1

יהל

“E35°07’31.9 “N30°05’03.2 30.084222, 35.125536

https://www.wunderground.com/dashboard/pws/IYAHEL1

נווה חריף

“E35°02’10.7 “N30°02’21.9 30.039405, 35.036299

https://www.wunderground.com/dashboard/pws/ISOUTH871

נאות סמדר

“E35°01’50.1 “N30°02’55.2 30.048677, 35.030590

https://www.wunderground.com/dashboard/pws/INEOTS1

שחרות

“E34°59’59.9 “N29°54’15.3 29.904247, 34.999972

https://www.wunderground.com/dashboard/pws/ISHAHA6
• התקנת תחנות מטאורולוגיות ביישובי חבל אילות בוצעה במסגרת פרויקט מים במדבר.
• הנתונים מתעדכנים בזמן אמת וזמינים למתעניינים בקרב הציבור הרחב ואנשי מקצוע.

ארכאולוגיה

חוקר: עוזי אבנר

אני חוקר את תרבותן של החברות המדבריות ב-10,000 השנים האחרונות בנושאים שונים: חקלאות קדומה (החל מ-6,000 לפנה״ס ועד החקלאות הבדואית); מתקני צייד (״עפיפונים״ ומלכודות טורפים, החל מ-4,000 לפנה״ס); כרייה והפקה של נחושת בערבה (החל מ-4,500 לפנה״ס ועד 1,500 לספירה); ״אתרי פולחן” מדבריים (אתרי פולחן ניאוליתיים הרריים, מצבות, מקדשים פתוחים, החל מ-7,000 לפנה״ס); אתרי קבורה (החל מ-6,000 לפנה״ס); חרותות סלע (החל מ-6,000 לפנה״ס ועד סמוך לזמננו); דרכים עתיקות במדבר (החל מ-8,000 לפנה״ס); הרקע המדברי לראשיתו של עם ישראל, הנבטים בנגב ובסיני (300 לפנה״ס עד 600 לספירה); התיישבות אסלאמית קדומה בנגב הדרומי (600 עד 1,100 לספירה). המחקרים נשענים על סקרים ארכיאולוגיים וחפירות ועל ספרות רחבה מתחומי הארכיאולוגיה, אנתרופולוגיה, היסטוריה, גיאולוגיה, גיאוגרפיה, אמנות ועוד. תוצאות המחקרים מגיעים לציבור באזור, בארץ ובחו״ל, בימי עיון, כנסים ופרסומים. אזור אילת-אילות עשיר מאד באתרים ארכיאולוגיים, הרבה מעבר לצפוי על פי תנאי הסביבה הקיצוניים. חשוב לשמר את אוצרות העבר של האזור, לאפשר את המשך המחקר ולפתח אותם לחינוך ולתיירות.

אקולוגיה של החי והצומח במרחב ים המלח וסביבתו

המחקר:

אקולוגיה פונקציונלית וביוגאוגרפיה פונקציונלית של צמחים, תוך התמקדות בהתאמתם לסביבות קיצון.

איפיון התכונות והתופעות המורפולוגיות והאנטומיות התורמות להתאמתם של צמחים לסביבתם, תוך התמקדות בחקר הצטברות סיליקון וחומרים אי-אורגניים אחרים בצמח. המחקרים מתמקדים בעיקר בגורמים המשפיעים על ההרכב הכימי ותכולת הסיליקון בצמחים, והשפעותיהן על תפקוד הצמח ועל מבנה ותפקוד מערכות אקולוגיות. לנושא חשיבותו של הסיליקון כהתאמה ליובש וכהגנה מפני בעלי-חיים יש מקום מיוחד במחקר במעבדה.

נושאי מחקר נוספים:

היסטוריה אבולוציונית של צמחים והיסטוריה האבולוציונית של יחסי צמח-בע”ח

שירותי המערכת האקולוגית ומערכת היחסים בין אדם לצמחים לאורך ההיסטוריה האנושית

מחקרים פעילים:

  • ביוגאוגרפיה של צבירת סיליקון בצומח ישראל והשפעותיה על תפקוד מערכות אקולוגיות (במימון הקרן הלאומית למדעים; בשיתוף פרופ’ מרסלו שטרנברג, אונ’ תל-אביב)
  • תפקידו של סיליקון בצמחים עשבוניים באזורים צחיחים-למחצה נוכח שינויי אקלים (במימון משרד המדע הגרמני; בשיתוף פרופ’ יורג שאלר, ZALF ופרופ’ יוהאנס מץ, אונ’ הילדסהיים)
  • ביוגאוגרפיה של קוצניות בצומח ארץ-ישראל (בשיתוף פרופ’ אמריטוס שמחה לב-ידון, אונ’ חיפה)

חוקר מוביל:

ד“ר אופיר כץ

הצוות:

טובל’ה סלומון

עמיתת מחקר ומנהלת המעבדה

ירון ניטקה-נקש

טכנאי שדה

ניב מורלי

סטודנט לתואר שני – אקולוגיה וכלכלת קיום בבקעת עובדה בתקופה הניאוליתית

Jinyu Ouyang (ממוקמת בגרמניה)

סטודנטית לתואר שלישי – תפקידו של סיליקון בצמחים עשבוניים באזורים צחיחים-למחצה נוכח שינויי אקלים

אירנה בלכר

טקסונומיה

חברי צוות בעבר:

ימית מרום – מנהלת מעבדה

גדעון קדם – טכנאי שדה ומעבדה

חנניה פורסט – סטודנט לתואר שני

Dr Renan F. Moura – postdoctoral fellow

הידרולוגיה של מים במדבר ואגן ים המלח

המחקר:

מחקרים העוסקים באפיון ההידרודינמיקה, שטפי הגרופת וחלקיקים מרחפים בנחלים שיטפוניים באקלים צחיח וצחיח למחצה. לתהליכי הסעת חלקיקים בנחלים (שמעט מאוד ידוע כיצד אלו מושפעים בעת שטפון בזק בתנאי זרימה בלתי קצובה) חשיבות רבה מבחינה מדעית, הנדסית וסביבתית, החל מסחיפת גדות של נחלים באזורים חקלאיים ובאזורי התיישבות, דרך סתימה או חסימה של מאגרי מים, נתיבי תובלה וסכרים, ובהשפעה על יציבות מבנים בתוך ובסביבות ערוצי זרימה (לדוגמה קריסת גשרים וסכרים עקב שיטפון). במחקרים בנושא זה נבחנים מאפייני הזרימה והשפעתם על תהליכי הסעת החלקיקים. הניטור הנכלל בעבודות אלו מבוסס על ציוד מדידה מתקדם הכולל גיאופונים, הידרופונים, אקדח רדאר, צילומי ווידאו (LSPIV) ומד מהירות תלת כיווני לכימות של מאפייני הזרימה, שטפי הגרופת והרחופת ברזולוציית זמן גבוהה.

כחלק מהמחקר פותחה שיטה חדשנית לכיול נתוני מלכודת החריץ (מכשיר לניטור שטפי גרופת נחלית) המתבססת על איסוף הנתונים על פי השינוי במסה המצטברת, ושלא כמדידה המקובלת עד היום הבנויה לפי מרווחי זמן קבועים. שיטה זו מפחיתה “רעשים” בשטפים נמוכים ומונעת מיסוך נתוני אמת בשטפים הגבוהים ולכן מאפשרת ייצוג מדויק יותר של השינויים העיתיים של שטפי הגרופת.

פרוייקטים פעילים:

  • אפיון ההידרודינמיקה ושטפי הגרופת בנחשולי שיטפונות
  • קביעת ספיקות בנחלים שיטפוניים בשיטת LSPIV
  • ההידרולוגיה של אגן צאלים: ספיקות, יישום של מודל הידרולוגי קיים לאזור והמלצה למפעלי כי”ל לפיתוח מערכת התראה משיטפונות.
  • השפעת הקמת קו הולכת המים מים-המלח לבריכות (מפעלי כי”ל) על מניפת נחל צאלים.
  • שידור חי של שיטפונות בזק

מחקרים נוספים בנושאי הידרולוגיה ושטפונות במדבר ופעולות ניטור ואיסוף נתונים נערכים גם תחת המרכז לחקר שטפונות במדבר (המלש”ב). [לינק למלשב]

קבוצת המחקר:

חוקר מוביל: ד“ר ערן חלפי

הצוות:

ירון ניטקה-נקש

yaron@adssc.org 

טכנאי מחקר בצוות ההידרולוגי של שלוחת ים המלח

פרויקטים: ניטור שיטפונות. ריכוז נתוני ניטור, איסוף מידע בתחום הידרולוגיה-תשתיות בים המלח, עבודת שדה במחקר התחתרויות נחל דוד וקדם, עבודת שדה בנחל אשלים, עבודת שדה במחקר פיתוח שיטות ניטור שיטפונות באמצעי חישה מרחוק. 

מיקרוביולוגיה

תחומי העניין של קבוצת המחקר הם פיזיולוגיה ואינטראקציה בין מיקרואורגניזמים בתנאים סביבתיים קיצונים כמו ים המלח. העבודה מתמקדת בקהילות של חיידקים ייחודיים הנמצאים במים, באדמה ועל צמחים באזורים צחיחים. במחקרים מבוצע מנסים לאתר ולזהות אוכלוסיות חיידקים המבטאים גנים שאחראים לפעילות מטבולית מעניינת שישנה אפשרות לרתום אותה לתועלת האדם והסביבה.

בנוסף הקבוצה מפתחת מערכות “הנדסה מיקרוביולוגית” המיועדות לשיפור תהליכים שונים במגוון תחומים, כגון: שיטות טיפול בשפכים, יצירת ביופילם במערכות סביבתיות שונות כמו הים, תהליכי ייצור בתחום הקוסמטיקה, פתרונות לבריאות הפה והשן ועוד. המחקרים שבוצעו הראו פוטנציאל יישומים רחבי טווח. שיתוף פעולה הדוק כבר מתקיים בתחום החקלאות.

עוד נושא מחקר מרתק ומאתגר, עוסק ב- “החלל החדש”, מושג שכוונתו שיותר בני אדם מאי פעם יגיעו לחלל. צפוי כי אנשים רבים יותר יעבדו ויחיו בחלל, במספרים שייגדלו יותר יותר בעשורים הקרובים, בזכות עלויות שיגור נמוכות משמעותית וטכנולוגיות חדשות המופיעות בתחום החלל. מטרת הפרויקט הנוכחי לתמוך בבני אדם החיים ועובדים בחלל ובמיוחד במאחזים ובסיסים פלנטריים. לראשונה בעולם, בפרויקט המתנהל כרגע, תוכנן, פותח ונבנה פוטו-ביוריאקטור ייחודי לחלל  (Space Multi Species Photobioreactor [SMS-PBR])  המיועד לאפשר ניצול פסולת דלק רקטי,, CO2 ומוצרי פסולת כלליים אחרים לצורך ייצור חמצן לנשימה וחומרי הזנה נוספים. מו”פ מדבר וים המלח משתף פעולה בפרויקט זה עם אוניברסיטת בר-אילן, מכללת אפקה וחברת  VTS energy Ltd..מתקן ה SMS-PBR יפקח מרחוק על צמיחתם של אורגניזמים כמו אצות, חיידקים ואף דגים. נכון לעכשיו, החוקרים עובדים על דלק החלל הרעיל (הידרזין) כמקור תזונתי אפשרי לחיידקים ואצות המותאמים לשגשוג בתנאי קיצונן. המחקר כולל איתור ופיתוח של זנים שייגדלו ב- SMS-PBR יחד עם פיתוח תא גידול מתאים – הפוטוביוריאקטור שתוכנן לאחרונה. החוקרים מנסים לשפר משמעותית את ניצול הפסולת, בטיחות הצוות ובריאותו, וליישם שימוש יעיל במשאבים תוך הפחתת עלויות המשימה בחלל. מחקר זה נערך במימון סוכנות החלל הישראלית ומשרד המדע והטכנולוגיה, ישראל. שיתופי פעולה ייתקבלו בברכה.

קבוצת המחקר:

חוקר מוביל: ד”ר אשראף אלאשהב

הצוות:

איברהים שרהבאתי (מנהל מעבדה)

כרים נירוק (טכנאי מעבדה)

מיקרוביולוגיה ו-NGS של חברות חיידקים

מחקרים קליניים

המחקר:

הסגולות הרפואיות הטמונות בים המלח וסביבתו מוכרות לאנושות ונחקרות רבות לאורך ההיסטוריה. הפרמטרים העיקריים הקיימים באיזור ים המלח ונחשבים כבעלי השפעה מיטיבה לאדם הם ספקטרום קרינת שמש ייחודי (כיוון שים המלח הוא המקום הרחוק ביותר מהשמש על פני האדמה), לחץ חלקי גבוה של חמצן באוויר והימצאותם של מינרלים חיוניים בכמויות גבוהות במיוחד במי הים, בקרקע (בוץ) ובאוויר. במחקרים קליניים רבים ומקיפים, הנערכים לאורך שנים רבות וכוללים אוכלוסיות מגוונות של מטופלים הסובלים ממחלות אוטו-אימוניות בעלות ביטויים עוריים כגון פסוריאזיס, אטופיק דרמטיטיס, ויטיליגו ועוד, נבדקות השפעות השהיה בסמוך לים המלח תוך חשיפה מבוקרת לקרינת שמש ותנאי סביבה. השפעות אלו נבדקות הן על ידי מעקב אחר מצב רפואי לפני ואחרי סדרת טיפולים כמו גם לאחר זמן וכן על ידי כימות מדדים ברמת המעבדה כמו חותמת ביטוי גנים ושינויים במערכת האימונית בדם. פרסום ממחקרים אלו הוכיח יעילותם של טיפולי פוטותרפיים בים המלח להשגה דרמטית של היקף וחומרת נגעי פסוריאזיס לאורך חודשים רבים וזאת ללא שימוש בתרופות כלל.

כדי לאפיין במדויק את תנאי סביבת ים המלח שאין דומה להם ובמטרה לשפר ולדייק את תוכניות הטיפולים מבוססות הפוטותרפיה, מבוצעות בסביבת ים המלח מדידות ביומטאורולוגיות כולל אורכי גל בתחום  UVA ו- UVB, ניטור ארוסלים והשוואת נתוני קרינה לאזורים ייחודיים אחרים בעולם. בעבודות אלו נחקרים ההרכב של קרינת הUVB הגלובלית, היחס בין קרינה ישירה למפוזרת ויישום התוצאות בטיפולי פוטוקלימטותרפיה בים המלח.

קבוצת המחקר:

חוקר מוביל: ד”ר (MD) מרקו הררי

הצוות: ד”ר אברהם קודיש

המכון לחקר העור

המחקר:

המכון לחקר העור, שהינו חלק משלוחת ים המלח, מוביל מחקרים יישומיים ותהליכי פיתוח טכנולוגיות ומוצרים פורצי דרך הקשורים לבריאות עור האדם ותפקודו. תחומי המחקר והפיתוח משלבים קוסמטיקה, דרמטולוגיה ורפואה. לחוקרי המכון ניסיון רב וממושך בעבודה עם משאבי טבע וסביבה היחודיים לאיזור ים המלח והמדבר, קרי, מינרלים המצויים במי הים, בקרקע ובאויר, תנאים אטמוספיריים- קרינה, לחץ חמצן, וצמחי מרפא מדבריים- אנדמיים ואחרים.

החי והצומח בסביבת ים המלח נדרשים תדיר למצוא פתרונות ולפתח לעצמם מנגנונים מיוחדים להתמודדות עם איומים ולחצים (עקות) המופעלים עליהם כל העת. לחצים אלו כוללים בין היתר את הצורך לשגשג בסביבה רוויית מלחים, באקלים חם מאוד ויבש, בזמינות מועטה של מים מתוקים, באווירת קרינה על-סגולית גבוהה ובנוכחות של מזיקים שונים.

לפי גישת חוקרי המכון, הגדרת ‘מהו עור’ מורחבת ומיושמת לכל שטח פנים המכסה גוף כלשהו ומכאן שתחום המחקר נפרס וכולל את בראשונה את עור האדם אך עוסק גם בעורם (או פרוותם) של בעלי חיים שונים, במעטה המיקרוביאלי העוטף מרכיבים שונים בצמחי המדבר (עלים למשל) ובמעטה העליון של גופי מים כגון ים המלח עצמו והבולענים שנוצרו לחופיו.

מחקרים רבים הנערכים במכון לחקר העור ובשלוחה בכלל מנסים להתחקות אחר מנגנוני התמודדות טבעיים אלו במטרה לנסות ללמוד אותם ולמצוא דרכים ליישמם לתועלת האדם. כדוגמאות לכך ניתן להזכיר מנגנוני הגנה על- ותיקון של- DNA בחיידקים אוהבי מלח כמו-גם ביופילם מיקרוביאלי הנוצר סביב עלי עץ השיטה ומקנה יכולת הגנה מקרינת שמש גבוהה.

שילוב הידע לחדשנות: שיתוף פעולה בין פיתוח מודל העור למיקרוביולוגיה. מחקר לבחינת אפשרות הפקתם של חומרים המבוססים על תוצרי חיידקים מהסביבה לפיתוח תכשירים דרמטולוגיים. במחקר זה משולבים הידע והממצאים במיקרוביולוגיה עם מודל העור האנושי החי.

תחומי התמחות ומחקרים בביצוע:

  • חקר השפעת התזונה על תפקוד העור
  • איתור, בידוד ופיתוח חומרי טבע לטיפול דרמטולוגי
  • חקר מנגנוני ההגנה הטבעיים של העור כנגד קרינה אולטרה-סגולה
  • פיתוח מודלים ייחודיים וחדשניים למחקר המבוססים על רקמות עור אנושי חי (תרומות מניתוחים פלסטיים) על מבנים תלת-מימדיים של עור מלאכותי ועל תאי עור מבודדים. מודלים אלו מקנים את היכולת להעריך את השפעתם של חומרים פעילים חדשים על העור במגוון רחב של פרמטרים, כגון הערכת חיות הרקמה, סף הרעילות, השפעה מטיבה על דלקות, ריפוי פצעים, גירוי עורי, מחמצנים ומעכבי חימצון, הגנה מקרינת השמש, אנטי-אייג’ינג, חדירות לעור, אלסטיות וריפוי ועוד ועוד.
  • פיתוח מודלים חלופיים לניסויים בבעלי חיים
  • פיתוח מולקולות חדשות עבור טיפולים דרמטולוגיים
  • פיתוח והעמדת מודלים מעבדתיים-מחקריים מבוססי רקמות ממקור אנושי לחקר תהליכי כוויות, פצעים ודרכי הטיפול בהם.
  • איתור צמחי מדבר וצמחים ימיים בעלי פוטנציאל קוסמטי או רפואי מטיב. פיתוח שיטות להכנת תמציות מכל חלקי הצמח, בדיקה של התמציות במודלי המחקר השונים על מנת להוכיח תכונות הצמח ופעילותו על העור. חקר צמחי המרפא מהרמה הבסיסית ועד למסחור מוצרים וידע דורש שיתופי פעולה נרחבים עם תחומי מחקר ועשייה משיקים כגון כימיה, חקלאות, בוטניקה, גימלון וייצור.
  • בדיקת השפעות של הסביבה [זיהום אויר, קרינה וכו’] ושל עקות מטבוליות על העור.
  • בחינת יעילותם ובטיחותם של חומרים, פורמולציות ותכשירים דרמו-קוסמטיים.
  • מחקרי חדירות של חומרים דרך רקמות העור, ממברנות מלאכותיות או תווך אחר.
  • בדיקת השפעתם של חומרים פעילים להגנה מפני סוגים שונים של סרטן העור- עיכוב גידול, מניעת יצירת גרורות וחדירה לתאי הגוף ומניעת הידבקות לתאים.
  • מחקרים ופיתוח מוצרים מבוססי צמח הקאנביס (תחת אישורי יק”ר).

לרשות המכון לחקר העור וחוקריו עומד מיטב המכשור הקיים ובכלל זה כל הדרוש לעבודה עם תרביות תאים, חיידקים, וירוסים ותאי פטריות בצלחת, עם תרביות רקמה ממקור אנושי או חייתי, למערכות עור משוחזר ועוד. לצורך ביצוע אנליזות ביוכימיות, ביולוגיות וכימיות קיימים ספטרופוטומטרים וקוראי פלטות מתקדמים, UHPLC, מכשיר ייחודי מסוגו לקביעת ערך מקדם הגנה מקרינה (SPF/UVAPF) בתכשירים, תמציות ובדים, מיקרוסקופיה מתקדמת כולל פלואורוסנציה ואפשרות לlive cell imagine, FACS, וכל הדרוש להיסטולוגיה. בנוסף, מכשור מגוון עבור מחקרי השפעות קרינת שמש וחומרי הגנה על תרביות ורקמות- מנורות UVA, UVB, UVC ו-IR.

להכנת חומרים פעילים ופורמולציות למחקר, מתמציות צמחיות ועד לתכשירים סופיים, מצוידות מעבדות המכון במיטב הכלים ובכללם מערכת חדשנית להפקה מקבילה של תמציות בתנאים ובממיסים שונים (ASE350), אוופורטור, מהמגן סילברסון וכן מערבלים שונים, תנורי ייבוש ושריפה, מכשירי מדידות pH, צמיגות, עוצמות וספקטרום קרינה (טבעיים או מלאכותיים) ועוד.

אספקת שירותי מחקר בתחום בריאות העור ופיתוח מוצרים לתעשיות הקוסמטיקה והפרמצבטיקה:

המכון לחקר העור מספק שירותי מחקר וניסוי בתשלום וכן מנהל שיתופי פעולה מגוונים: מכירת שירותי מחקר פרה-קליניים לחברות קוסמטיקה, דרמטולוגיה וסטארט-אפ רפואי, בהתבסס על ידע וניסיון רב של הצוות, תוך שימוש במודלי הניסוי הייחודיים שפותחו במקום, ובהישענות על מגוון רחב מאוד של מכשור מתקדם ויכולות טכנולוגיות מהשורה הראשונה בעולם. אנו בצוות המחקר מנוסים בייעוץ ובבניית מערכי ניסוי המותאמים אישית לכל לקוח לפי דרישותיו ויכולותיו. צוות המחקר רגיל בהובלת ניסויים המיועדים להצגה לגופי רגולציה רלוונטיים, עבור רישום פטנטים או לשם פיתוח עסקי של מיזמים וגיוס משאבים ממשקיעים. אנו מבצעים סריקת מתמדת של הספרות המדעית במטרה למצוא ולהטמיע שיטות ומכשור חדשים ומתקדמים. הצוות של שירותי המחקר מומחה בעבודה תחת סטנדרטים מחייבים של שירות לקוחות, פרוטוקולי ניסוי ודיווח, דיוק, אמינות, דיסקרטיות ולוחות זמנים צפופים. לכל עבודת מחקר ממונה חוקר אחראי בדרגת P.hD הנמצא בקשר ישיר ורציף עם מזמין העבודה. בנוסף ובאם נדרש, אנו מקושרים למומחים מקצועיים וליועצים מנוסים מהמעלה הראשונה, היכולים לתת ערך מוסף רב בכל מקום שנדרש.

מוזמנים לפנות אלינו ולקבל פתרון התפור בדיוק לפי צרכיכם.

קבוצת המחקר:

חוקרת מובילה: ד”ר נוית עוגן-שטרן

navit@adssc.org

חוקר שירותי מחקר: ד”ר תומר קטושבסקי

tomer@adssc.org

מנהל תפעול ופיתוח עסקי: אורן רז

oren@adssc.org

 הצוות:

רענן גבירץ

raanan@adssc.org

תלמיד לתואר שלישי. מנחים: ד”ר גיא כהן וד”ר אריה גרוזמן (בר אילן)

תחום מחקר: פיתוח מודל תאי לסריקת מעכבים של IL-33 על מנת למצוא פתרון למספר מחלות עוריות

לובה גולוביצ’ר

luba@adssc.org

עוזרת מחקר, מתמקדת בביצוע שירותי מחקר לתעשיית הפארמה והקוסמטיקה 

טופז אלופר

topaz@adssc.org

תלמידה לתואר שני. מנחים: ד”ר נוית עוגן-שטרן  וד”ר עידן כהן (בן גוריון)

תחום מחקר: פיתוח מודל לריפוי פצעים בעור אנושי

היאם אבו-גליון

hiam@adssc.org

עוזרת מחקר, מתמקדת בביצוע שירותי מחקר לתעשיית הפארמה והקוסמטיקה 

חישה מרחוק

המחקר:

המחקר באזורים מדבריים מאתגר בעיקר בשל הנגישות המוגבלת לאזורים הנרחבים ומשום השונות המרחבית והעיתית המאפיינת אזורים אלו. כדי להגבר על אתגרים אלו, פונים לשימוש בהדמאות לווין לצורכי מחקר. שיטה זו, בה נעזרים החוקרים בהדמאות לווין מסנסורים שונים, מאפשרת לרכוש מידע על אזורים נרחבים, ברזולוציה עיתית ומרחבית גבוהה וללא צורך להגיע פיזית לכל נקודת עניין בשטח הנחקר. צוות המחקר מתמחה בפיתוח שיטות חישה מרחוק ועיבוד מידע מרחבי בסביבה המדברית. המחקר משלב ההידרולוגיה וטכנולוגיות חישה מרחוק.

תחומי התמחות ומחקרים בביצוע:

  • חילוץ נתוני שיטפונות באזורים צחיחים על ידי המרכיב הצמחי בהדמאות לווין
  • אפיון התגובה הספקטראלית של צמחי מדבר לאספקת מים
  • מיפוי וניטור שיטפונות באזורים צחיחים מהדמאות לווין
  • חישה מרחוק ואקולוגיה של עצים פזורים באזורים צחיחים


קבוצת המחקר:

חוקרת מובילה: ד”ר סיון איזקסון

הצוות:

נעמי ברדה 

טכנאית חישה מרחוק

 

גל כגן

טכנאי GIS 

gal@adssc.org

ארכיאולוגיה בדגש אזורי

המחקר:

המחקר מתמקד באזור ים המלח ובעיקר בחקר הארכיאולוגי של נווה המדבר עין גדי. בעשורים קודמים (סביבות 1980 ואילך) בוצעו סקרים ארכיאולוגיים שיטתיים של מפת עין גדי. במסגרת העבודה מנוהלת חפירה ארכיאולוגית רשמית בנווה עין גדי – חשיפת הכפר העתיק – תקופת הבית השני. לאורך עונות החפירה, המתקיימות מדי שנה, נחשפו עוד ועוד חלקים ממתחם ההתיישבות העתיק ובו מבני מגורים, חדרי הכנת מזון ואחסון, חצרות, רחובות ועוד. במקום נמצאו כלים שונים לבישול, אפיה ועיבוד חומרים, מטבעות, אביזרי נוי, שאריות מזון וכד’.

בנוסף, נחקרת ההיסטוריה של פעילות אדם ושייט בים המלח. התייבשות ים מלח ואדמת החופים הנסוגים שסביבו, שעד לא מזמן הייתה קרקעית הים, מנוצלים לסקירה שיטתית ורבת שנים של המרחב במטרה לאתר ממצאים ועדויות שיוכלו לשפוך אור על היסטוריית פעילות האדם בים. עם השנים נחשפו בין היתר עוגנים בתצורות ומתקופות שונות שלאחר פעולות שימור וזיהוי מלמדות על התקופות בהן שטו על פני ים המלח, על התקופות בהן מדובר ועל הטכנולוגיות שהיו בשימוש באותם זמנים.

קבוצת המחקר:

חוקר מוביל: ד”ר גדעון הדס

הצוות: משלחות מתנדבים לעונות חפירה

לינק לאתר חפירות

שמירת טבע וניטור

פרויקטים פעילים:

ניטור מצב עצי השיטה במניפת נחל צאלים בעקבות הארכת תעלת ההזנה של מפעלי ים-המלח

הפעלת גרעין רבייה של דגי נאוית ים-המלח לצורך תגבור הדברה ביולוגית של זחלי יתושים בכיכר סדום

סקר ופעולות הסברה ומניעה למיגור עצי-נוי פולשים במרחב ים-המלח

ניהול מדעי וריכוז של ניטור עצי השיטה בדרום הארץ

פרויקטים בעבר:

  • ניטור צומח בנחל אשלים בעקבות שפיכת מי-תהליך חומציים עתירי פוספו-גבס ופלואור
  • סקר צמחי-נוי פולשים מערד לנחלים שמסביבה
  • ניטור אקולוגי בנחל בוקק עקב המלחת מי המעיין


חוקר מוביל:

ד“ר אופיר כץ

הצוות:

טובל’ה סלומון

עמיתת מחקר ומנהלת המעבדה

מיכאל בלכר


צמחים פולשים, הפעלת גרעין הרבייה

אירנה בלכר


טקסונומיה, הפעלת גרעין הרבייה

חברי צוות בעבר:

שחר כהן – ניטור זבובים ויתושים

איריס אשד – ניטור זבובים ויתושים

 

קהילה וחינוך

חינוך ותרומה לקהילה הינם נדבכים מרכזיים בחזון ובמוטיב עליהם מושתת מו”פ מדבר וים המלח. עמותת המו”פ ועובדיה רואים את המעורבות בקהילה המקומית הן כזכות גדולה והן כמחוייבות עמוקה. עובדי שלוחת ים המלח גרים, חיים ונושמים את הקהילות במרחב כל העת. החוקרים והצוות מפתחים, מובילים ומוציאים לפועל מפעלים חינוכיים מגוונים, המקיפים את כל רבדי האוכלוסיות המקומיות, מטף ועד זקן. פעילויות אלו כוללות הוראה בבתי ספר יסודיים ותיכוניים, הובלת קבוצות מצויינות מדעית, הנחיית תלמידים בעבודות חקר וגמר, העברת חוגים בתחומי מדע וידע, פיתוח חשיבה ביקורתית, עריכת שאלות חקר ועוד. הצוות אף פועל להנגשת מדע ופיתוח סקרנות בונה גם אצל ילדי הגיל הרך. מדעני השלוחה עורכים מפגשי פעילות חווייתית ומעשירה הן במוסדות החינוך וביישובי המרחב והן במעבדות המחקר עצמן. כלל תושבי מרחב ים המלח וקבוצות הגיל השלישי נהנות מהרצאות מדע מרתקות בנושאים מגוונים ומפעילויות שונות וימי שיא. בנוסף, קבוצות מצויינות מדעית וקבוצות סטודנטים מכל העולם מגיעים להתרשם ממעבדות המחקר ומהפעילות הענפה הרוחשת בהן. כלל המפעלים החינוכיים נבנים ומנוהלים בשיתוף פעולה הדוק ופורה עם מחלקות החינוך והתרבות במועצות, עם מנהלי וצוותי החינוך בבתי הספר באיזור וכן עם גורמי הקשר ביישובים פנימה.

רכז חינוך: מר משה איטח moshe@adssc.org

הצוות: כל עובדי השלוחה

מחקרי עבר בשלוחה

גאולוגיה, הידרולוגיה ובולענים:

  • בתחום זה בוצע מעקב רציף ורב-שנים אחר התפתחות בולענים ואיתורם של אלו בשלבי היווצרות מוקדמים שלהם.
  • בנוסף נחקר ואופיין מנגנון ההיווצרות של בולעני ים המלח כתלות בירידת מפלס מי הים וקיום נקודות מגע בין מים מתוקים למלוחים.
  • מאפיינים שונים של שטפונות בנחלים הזורמים לים המלח נחקרו אף הם, יחד עם השפעתם על סביבת הזרימה, על תשתיות, על יצירת בולענים ועל התחתרות הערוצים בקרבת נקודות היציאה שלהם בים המלח.
  • ניסיונות בניית מידול מתקדם לחיזוי בזמן-אמת של היווצרות שטפונות תוך שימוש במכ”מי גשם שהוצבו לאורך נתיב נדידת העננים.
  • עבודת פיתוח מודל להערכת אי-יציבות של סלעים על גבי מדרונות מצוק ההעתקים, בנקודות בהן קיים סיכון אפשרי להתדרדרות של מסה אל כביש 90.

תחומי מחקר ופיתוח אלו הובלו בעיקרם על ידי מר אלי רז וד”ר כרמית איש-שלום.

תיירות

העבודה בתחום זה עסקה בניסיונות לקידום ופיתוח תיירות מקומית ואזורית ובעיקר בשיטה של הקמת ‘דרך תיירות’ לאורך תוואי כביש 90. ‘דרך תיירות’ היא מודל ההולך ותופס תאוצה בעולם כאשר תחת נושא מרכזי נבחר בונים מסלול טיול ופנאי מוגדר המכיל נקודות עניין שונות המתכתבות עם התמה המרכזית. נקודות אלו יכולות לכלול מוקדי עניין בנושאי טבע, היסטוריה, אדם וכן מוקדי בילוי, פנאי, תרבות, מזון ולינה.

תחום מחקר ופיתוח זה הובל על ידי ד”ר אלעד אלמוג.

אנרגיה מתחדשת

חוקר: טארק אבו-חאמד

ד”ר טארק אבו חאמד, הוא ראש המרכז לאנרגיה מתחדשת ושימור אנרגיה (CREEC). ע”י מינוף תנאי האקלים הספציפיים של הערבה ורמות הקרינה הסולאריות הגבוהות, החוקרים של CREEC עורכים מחקרים במגוון רחב של נושאים, המתמקדים במדיניות אנרגיה, דלקים סולאריים, טכנולוגיות פוטו-וולטאיות, ביומסה, אנרגיית רוח וסולאר תרמית וכן טכניקות בנייה חדשניות, המותאמות לחסכון באנרגיה באקלים מדברי. המחקר של המרכז תומך ביוזמות אזוריות לבחון ולהשיק פרויקטים של אנרגיה מתחדשת בקנה מידה קטן, כולל פאנלים סולאריים עם ניקוי עצמי, טכנולוגית ביודייג’סטר, התפלה סולארית ועוד. סדנת האנרגיה המתחדשת, שהוקמה בשנת 2015, מרחיבה את היקף המחקר והניסויים ומגבירה את מעמדו של המרכז כמוביל בטכנולוגיות מנותקות רשת, בטכנולוגיות בקנה מידה קטן עבור קהילות כפריות ושוליות.

הידרולוגיה ואקו-הידרולוגיה

חוקרת: רחלי ארמוזה-זבולוני
עוזר מחקר: איתי עבאדי
עוזר מחקר: ינאי שלומי

בעשרות השנים האחרונות אנחנו עדים לשינויים גלובאליים באקלים כדור הארץ, כשההשלכות של שינויים אלה עדיין לא מובנות. ככל הנראה, אנו ניצבים בפני תקופה שתאופיין בעיקר בחוסר יציבות ובתופעות אקלימיות ייחודיות. השינויים האקלימיים כמו גם הפיתוח המואץ מגבירים את הדחיפות במחקר סביבתי יישומי. גורם מכריע בתפקוד המערכת האקולוגית בדרום הערבה הינו זמינות משקעים. תדירות, משך ועוצמת אירועי גשם מהוווים עורק חיים מרכזי לכל הפלורה והפאונה באזור. אולם, אירועי הגשם הינם מועטים וכיתמיים ולא תמיד אפקטיביים. כיום ישנה חשיבות גדולה באפיון התנאים המשפיעים על זמינות המים בקרקע והתרומה שלהם לשגשוג המערכת האקולוגית. קבלת תמונה רחבה ומפורטת ככל האפשר של מכלול התנאים תאפשר ניתוח מעמיק של מצב המערכת האקולוגית בכללותה. שאלות ותחומי מחקר:
  1. הרחבת ניטור אירועי גשם וספיקות בנחלי דרום הערבה ובחינת שגשוג המערכת האקולוגית בהתאם לזמינות המשקעים ולאירועי שיטפונות.
  2. בחינת התנאים הגאומורפולוגיים באגן ניקוז של נחל שיטה וזמינות מים לעצי שיטה בנחל.
  3. בחינת השינויים בתוואי זרימת המים והחידור בעקבות פגיעה בקרום הקרקע (soil crusts) ובסמוך לצירי תנועה ראשיים ומשניים. כיצד שינויים אלה משפיעים על תפוצת צמחים ובעלי חיים? תוואי זרימת המים בשפך נחל רחם ובחינת ההשלכות של בניית שדה תעופה תמנע.
  4. פיתוח שיטות לשימוש בכלי טייס בלתי מאוישים (כטב”מים) לניטור אירועי זרימה, אזורי הצפה ותפוצת צמחים ובעלי חיים.
  5. כיצד שינויים בפעילות האדם ובתנאי האקלים (משקעים וטמפרטורה) משפיעים על תפוצת בעלי חיים וצמחים, בסקאלות שונות של זמן ומרחב?

 

אנרגיה מתחדשת / טיפול מיקרוביאלי בזיהומי קרקע ומים

חוקר: גבי בנט

  • דלק ביולוגי מאצות: איתור מיני אצות מתאימים, מוטגנזה וסלקציה לקווים המייצרים ליפידים ביתר, תכנון פוטוביוריאקטורים משופרים ושיפור הפקת ליפידים מהביומסה.
  • פיזיולוגיה של אצות וציאנובקטריה: טיפול אסימילטורי/דיסימילטורי בתרכובות חנקניות, תגובות לעקה, פוטוסיתזה וסינתזת קרוטנואידים.
  • שימוש במרבדים מיקרוביאליים תרמופיליים כביופילטר וכמקור מזון לדגים.
  • טיהור שפכי נפט יבשתיים באמצעות חיידקי קרקע- איתור מינים מתאימים.

אנתרופולוגיה

חוקרת: אביגיל מוריס

כחוקרת אנתרופולוגית אני לוקחת חלק בארבעה מחקרים מגוונים באזורי הערבה, ים המלח והנגב הכוללים:

א. “תהליך ההזדקנות בערבה: תפיסות, חוויות ותכנון לעתיד”. המחקר בודק כיצד אנשים בחבל אילות בגילאי 65-50 תופסים וחווים את תהליך ההזדקנות ברמה האישית, הקהילתית והאזורית ועל מה מצביעות תוצאות המחקר ביחס לרווחה (well being) העתידית של האוכלוסיה המזדקנת באיזור.

ב. הערכה של שירותי מערכת אקולוגית תרבותית בערבה הדרומית. המחקר עוסק בשני תחומים:

  1. הערכת התועלות התרבותיות שתושבי האזור והתיירים מקבלים מהסביבה הטבעית בערבה מבחינת השראה רוחנית ודתית, בילוי, תיירות אקולוגית, נוף, חינוך, תחושת מקום ומורשת תרבותית.
  2. מחקר על הזהות, השימוש, הקשר הרגשי ועתיד השטחים הפתוחים סביב יישוב אחד בערבה, כדי לאתר לאלו אזורים מסביב ליישובים יש משמעות לתושבים ומה מקומם בתכנון עתידי של השטחים הפתוחים באזור. המחקר משמש כ”פיילוט” למחקרים עתידיים ביישובי האזור ויתרום לפרויקט גדול יותר של פיתוח תכנית אב לשטחים פתוחים בערבה הדרומית.

ג. מחקר עם ד”ר יהושע שמידט במימון משרד המדע והטכנולוגיה ומתואם עם ועדת ההיגוי הבין- משרדית להיערכות לרעידות אדמה:

  1. במערכות החינוך היסודי ובחטיבת הביניים, כולל מחקר דיאכרוני השוואתי לבדיקת יעילותן של התערבויות חינוכיות בפריפריה הדרומית להיערכות לרעידת אדמה.
  2. בתי מלון באילת ובים המלח: מידת החוסן של ענף המלונאות לרעידת אדמה גדולה באזור הדרום. המחקר בוחן רמות של עמידות ארגונית לרעידות אדמה בענף התיירות ומה ניתן לעשות כדי להפחית את ההרס מרעידת אדמה גדולה ולהגדיל את ההתאוששות ממנה.

ד. הכנסות בלתי פורמאליות בקרב נשים בדואיות בכפרים לא מוכרים בנגב. המחקר בוחן את הדרכים השונות בהן נשים בדואיות, החסרות זכויות שוות בפיתוח מערכות כלכליות מתאימות בישראל, פונות למערכות כלכליות מקומיות מצומצמות, שמטרתן לייצר רשת ביטחון כלכלית להישרדותן.

גיאוגרפיה

חוקר: אילן סתוי

תחום העניין שלי מתרכז בשימושי קרקע ובהשפעות שיטות ממשק על תפקוד גאו-אקולוגי של מערכות מדבריות. בין שימושי הקרקע העיקריים בהם אני עוסק כלולים אדמות חקלאיות, שטחי מרעה, אדמות ייעור, ושטחים ‘טבעיים’. עיקר עבודתי מתרכז במחקרים הקשורים לשימושי קרקע אלו בדרום הארץ, במרחבי הנגב והערבה. במסגרת זו אני בוחן כיצד משפיעים שילובים שונים של שימושי קרקע ושיטות ממשק על איכות הקרקע, כפי שבא לידי ביטוי במגוון תכונות פיסיקליות, כימיות וביולוגיות שלה, כמו גם את השפעתם על תהליכים בפני השטח, כולל חידור מים לפני הקרקע, נגר עילי וסחיפת קרקע. דגש מיוחד ניתן בעבודתי להשפעות על מחזור הפחמן האורגני בקרקע, כולל הפחמן האורגני הכללי ופרקציות פונקציונאליות שונות שלו. תחום עניין נוסף הוא מערכות קציר נגר שהוקמו בתקופות קדומות ופעלו עד סוף המאה ה-20 בערבה, המעידות על קיום תשתית חקלאית אקסטנסיבית באזור. בהקשר זה, אני עוסק גם בבחינת היתכנות של מערכות קציר נגר אלו במשטרים אקלימיים שונים, הרלוונטיים להיסטוריה הקדומה עד המאוחרת של האזור.

מעבדת קרקע במרכז מדע ים המלח והערבה

עוזרת מחקר: יוליה גוסרוב

במעבדה מבוצעות מגוון בדיקות פיזיקליות, הידרולוגיות, כימיות וביולוגיות של הקרקע. תכונות אלו נבדקות בדגימות הנלקחות מאתרים שונים בנגב ובערבה, הנמצאים תחת שימושי קרקע שונים כגון: שטחים פתוחים, אדמות חקלאיות, שטחי מרעה ואדמות ייעור. לימוד תכונות אלו מאפשר את בחינת התפקוד הגאו-אקולוגי של המערכות הללו, כמו גם את הגברת ההבנה של תהליכים פדוגניים וגיאומורפיים בשטח. מבחינה פרקטית (חקלאית), מסייעות בדיקות הקרקע המבוצעות במעבדה לבחינת השפעות שיטות ממשק שונות וגידולים שונים על תכונות הקרקע והסביבה. מטרת בדיקות אלו היא הגברת היצרנות החקלאית, תוך צמצום התשומות הכרוכות בתהליכי הייצור ושמירה על משאבי מים, קרקע ואוויר. בנוסף, משמשת המעבדה לניטור קרקעות מדולדלות או מזוהמות. כמו כן, מספקת המעבדה שירות עבודות חוץ (בתשלום) בכל אחד מתחומים אלו.

אקולוגיה

חוקרת: שגב שאולוב, ניצן

עוזרי מחקר:
לירי קופלביץ’
שי חן

אקולוגית מדברית עוסקת בכל התחומים של אקולוגיה במדבר בכלל ובערבה בפרט. במרכז לחקר שיטים חוקרים בעיקר את יציבות אוכלוסיות השיטים לאורך השנים. יחד עם זאת, הצוות חוקר אספקטים שונים הקשורים לשלושת מיני השיטים. אחת לשנה מתקיים ניטור שיטים בכל הערבה וים המלח באתרים קבועים ושל עצים מסומנים. בנוסף לכך, בשלושה אתרים (עברונה, נחל שיטה ושיזף) מתקיים ניטור עונתי מספר פעמים בשנה וכן מחקרים נוספים הקשורים לשיטים.

חינוך סביבתי

מנהלת: עינת אברהם

מטרת החינוך הסביבתי להעביר ידע, להעלות את המודעות הסביבתית, להעצים נוער בתחום מנהיגות סביבתית, לחזק את תחושת השייכות למקום ולחנך לאהבת הארץ בכלל והאזור בפרט. אנו שואפים לחינוך מקומי מקיים בונה תשתית להגברת תחושת אכפתיות, הערכה ואחריות למקום ושמעניק כלים למעורבות אזרחית ולהובלת שינוי. המחלקה פועלת במסגרת החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי עם הקהילה ולמען איכות הסביבה. הפעולות:

  • טיפוח קהילה יוצרת הפועלת ומשפרת באופן תמידי את איכות חייה באזור, בהתאם למציאות המשתנה והייחודית למקום (מועצה ירוקה בביה”ס, חינוך למיחזור, סיורים אזוריים, אירועים סביבתיים קהילתיים).
  • תכנון, ארגון והפעלת תכניות עיון וסיור רב שנתיות למוסדות החינוך בקהילה לצד פעילות אזורית (פרויקטים סביבתיים בביה”ס, מבצעי ניקיון של תלמידים, ימי שיא, מכינה קדם צבאית, חפירות ארכיאולוגיות).
  • השתלמויות וימי עיון למדריכים, מורים גננות וכלל האוכלוסייה בנושאי איכות הסביבה ומדע (חינוך בלתי פורמלי, ועדת איכות הסביבה במועצת הנוער, חוגי טבע ביישובים, ימי עיון קהילתיים).
  • הובלת פרויקטים (שביל ישראל, בשבילי הערבה).
  • גיוס כספים לפרויקטים סביבתיים.

שת”פ אזורי

רכזת תחום: רינה קדם

מרכז מדע ים המלח והערבה יוזם ושותף למספר פרויקטים בנושאים חוצי גבולות. המרכז ממוקם בין אילת לצפון ים המלח לאורך גבול משותף של מעל 200 ק”מ עם ירדן. ישנן סוגיות ומפגעים סביבתיים רבים בעלי אופי חוצה גבולות, אשר אנו חולקים עם שכנינו.
מטרת המחלקה לקדם פרויקטים ומחקרים חוצי גבולות עם חוקרים ושותפים ירדנים ופלסטיניים בכדי לקדם ניהול משאבי טבע משותפים, פיתוח קהילתי וכלכלי לצד שימור סביבתי. כמו כן, צוות המחלקה אוסף עם השנים מומחיות בתהליכי שיתופי הפעולה עצמם כמו האתגרים וההזדמנויות, המורכבויות והרגישויות, שבעבודה משותפת מסוג זה בתנאי קונפליקט ופוסט קונפליקט. בין פעילויות המחלקה:

  • סדנאות נוער העוסקות במחקר יישומי ותינוך סביבתי
  • פיתוח רשת תיירות סביבתית מדברית
  • פיתוח גרעיני מנהיגות קהילתיים סביבתיים
  • עידוד מחקרים משותפים בנושאים נרחבים כמו גאולוגיה, אקולוגיה, הידרולוגיה, ותיירות
  • הרצאות בנושאי שיתוף פעולה סביבתי ופיתוח קהילתי
  • גיוס משאבים מקרנות בינלאומיות

העבודה נעשית בניהול משותף עם ארגונים ירדנים ופלסטיניים וקהל היעד העיקרי הינו קהילות הגבול, אשר חולקות את האזור הגאוגרפי הייחודי מים המלח ועד הים האדום. במחלקה ארבעה אנשי צוות ישראלים. בנוסף, רינה קדם הינה תלמידת דוקטורט באוניברסיטה העברית, אשר חוקרת את השיתוף פעולה הסביבתי בין ישראל לירדן ובבלקנים, על מנת להבין את השפעתו על קהילות גבול: על יציבות פוליטית, שימור סביבתי ופיתוח קהילתי.

גיאוגרפיה

חוקר: אסף הולצר

ארכיאולוג, מדריך (מורה דרך) ומפתח תיירות תוכן בדגש על סביבה ואדם במרחב המדברי.

תחום מחקר: כלכלה וחברה באלף השלישי לפנה”ס בדרום הערבה, במסגרת לימודים לתואר שלישי בארכיאולוגיה באוניברסיטת ת”א, וכחלק ממשלחת החפירות של אוניברסיטת ת”א בתמנע ובמרחב.

תיירות תוכן: דרום הנגב והערבה כמרחב מדברי בעל מגוון נופי סביבתי והיסטוריה אנושית מרתקת, מהווה פוטנציאל לתיירות המבקשת תכנים איכותיים, היכרות בלתי אמצעית עם הסביבה המדברית על מאפייניה השונים ועם פעילות האדם בה בעבר ובהווה.

מטרת עבודתי בהקשר הזה לקדם ולתאם פעילות מחקר כמחוללת תוכן תיירותי, ולהנגיש את תוצאות המחקרים לפלח של תיירות תוכן – תיירות פנים ותיירות נכנסת.

רכיב מרכזי בתחום זה הוא ליווי מדעי ככלל וארכיאולוגי בפרט של פארק תמנע, פיתוח תכנים וחומרי הדרכה ואוצרות מרכז המבקרים במבואת הפארק.

בנוסף, אני שותף לתכנון התיירות האזורית – פארק תיירות המדבר, המקודם ע”י החברה הכלכלית של המועצה האזורית חבל אילות.

הצעת מחקר דוקטורט

סטודנטית: ניצן שגב-שאולוב

במסגרת עבודת הדוקטורט שלי אני משתתפת בתכנית ניטור של 5 שנים, בודקת מגוון של החי והצומח ובוחנת כיצד דליפת הנפט השפיעה לא רק על האוכלוסייה שלהם, אלא גם על התנהגותם כדי לספק תמונה ברורה יותר לשימור ושיקום שמורת עברונה.

במהלך התקופה המודרנית, מינים ובתי גידול חשופים לשינויים סביבתיים מהירים רבים, אשר נגרמים בידי האדם. שינויים אלה כוללים שינוי בתי גידול, חשיפה למינים אקזוטיים, ניצול יתר של משאבים, שינויי אקלים וזיהום. מקור רציני של זיהום ברחבי העולם הוא דליפות דלק, אשר עשויות לגרום לנזקים נרחבים למינים של חי וצומח ולאקוסיסטמה. כאשר הסביבה נחשפת לקטסטרופה, ההשפעה על מגוון המינים מתרחשת מיד, אך השפעות של שאריות עשויות להימשך שנים.

שמורת הטבע עברונה סובלת מהפרעות אנושיות – היא זוהמה פעמיים על ידי נפט גולמי בשנים 1975 ו-2014. במטרה להעריך את הנזק, אשר נגרם למערכת האקולוגית המדברית לטווח הקצר והארוך, מבוצע בשטח ניטור של 5 שנים העוסק בבחינת גורמים שונים של קרקע, צומח ובע”ח. בעבודה זו נבחנת ההשפעה של דליפת הנפט בשלוש רמות שונות: רמת החברה, רמת האוכלוסייה והתנהגות.

כמו כן, פרוטוקול שימוש באינדיקטור התנהגותי, אשר ישלים את תוצאות הסקרים הדמוגרפים ע”י תצפיות שדה וניסויים התנהגותיים מבוקרים בתנאי מעבדה על חיפושיות שוכנות הקרקע מזוסטנה (M. angustata) , זחלים של ארינמלים (Myrmeleontidae) ושני סוגי זוחלים: שנונית האז (Acanthodactylus opheodurus)  וישימונית תמנע (Stenodactylus sthenodactylus).
המטרה לזהות אינדיקטור התנהגותי פוטנציאלי, אשר יאפשר להעריך בצורה מיטבית את מצב השמורה בעתיד ויסייע למקבלי ההחלטות לקבוע כיצד לנהל שמורה אשר סבלה מזיהום נפט, במקרה של עברונה כמו גם במקרים עתידיים.

אקולוגיה של החי והצומח במרחב ים המלח וסביבתו

Get the coolest tips and tricks today

המחקר האקולוגי במו”פ מדבר וים המלח כולל מערכות שונות באזור המדברי.  המחקרים עוסקים בעיקר באזור הצחיח קיצון אבל גם מספר מחקרים באזור הצחיח. המחקרים עוסקים בניטור ומחקר של מגוון מערכות טבעיות מתוך מגמה להבין את המבנה והתפקוד של המערכות האקולוגיות הטבעיות של הצחיח קיצון. הבנה וניטור אלו מאפשרים לנו לאמוד נזק הנגרם למערכת הטבעית ולכן אנו משתמשים בידע זה להשוואה עם מערכות מופרות. כך אנו דוגמים השפעות אסונות אקולוגים כגון דליפת הנפט בעברונה ודליפת החומצה בנחל אשלים על המערכות המדבריות, השפעת המערכת החקלאית והפרעות נוספות. אנחנו גם לומדים את הקשר שבין האדם לסביבתו גם מבחינת הפרעות למערכת הטבעית וגם את תרומת הטבע לרווחת האדם ושירותי המערכת האקולוגית.

דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס
  • הצהרת נגישותהצהרת נגישות