המושג “מערכות אקולוגיות-חברתיות” מתאר את יחסי הגומלין בין האדם למערכת הטבעית שסביבו לאור המשבר הסביבתי. המושג מבוסס על הבנת חשיבות המערכות האקולוגיות לקיומו של האדם.
לציבור הקוראים והקוראות שלום רב, הגיליון הנוכחי הוא גיליון מיוחד המוקדש לחינוך הסביבתי בחברה מרובת-התרבויות בישראל. מאז “אג’נדה 21 ” התחזקה ההבנה, שלחינוך הסביבתי תפקיד
מתקן הקדם לטיפול בשפכי מחלבת יטבתה (איור 1) ממוקם כ 300 -מטרים מהמפעל. מתקן זה, שהוקם בשנת 2005 ומוגדר כמתקן אנאירובי, קולט את שפכי המחלבה
בשנים האחרונות נחקרה רבות חשיבות השפעתו של השעון הצירקדי על התפקוד בכלל ועל עור האדם בפרט. מקצב פנימי זה, שאורכו כ 24- שעות, שולט על
This paper summarizes the biodiesel production capacities and the used cooking oil-based feedstock potential of Eilat for the first time. Israel’s transportation sector is currently
נחל בוקק הוא הנחל האיתן היחיד בדרומו של ים המלח, ועל כן הוא בית גידול לח יציב ונדיר באזור. בשל תכונה זו נחל בוקק היה
צוּפָן הוא בלוטה המפרישה צוף: תערובת סוכרים במים, לעיתים עם חומצות אמינו. צופן בפרח מטרתו למשוך מאביק, אך בצמחים שמקורם באזורים טרופיים, נוסף לצופנים בפרחים,
Two Cyanobacteria strains, isolated from Hamat Gader hot springs, Israel, were identified as Cyanobacterium aponinum and Gloeocapsa sp. Both organisms are known to have various
פגיעה נרחבת בעמודי תפרחת של חצבים נצפתה בשנים האחרונות באזור מצפה רמון. בדיקה של עמודי תפרחת בשלבים המוקדמים של התפתחותם העלתה כי הפגיעה נגרמת על ידי
מסוף שנות התשעים של המאה שעברה חל בעין בוקק שבדרום חבל ים המלח תהליך המלחה בלתי פוסק, שמקורו בזיהום תעשייתי מוזרמים בנחל בוקק באמצעות מערכת
|
תחנות מטאורולוגיות ביישובי חבל אילות (מו”פ מדבר וים המלח בשיתוף קק”ל) |
||
|
יישוב |
מיקום |
אתר אינטרנט- נתונים מתעדכנים בזמן אמת |
|
אילות |
“E34°57’48.7 “N29°34’53.9 29.581630, 34.963540 |
|
|
באר אורה |
“E34°59’24.2 “N29°42’38.8 29.710775, 34.990059 |
|
|
אליפז |
“E35°00’37.5 “N29°47’52.8 29.797992, 35.010406 |
|
|
סמר |
“E35°01’13.3 “N29°50’03.2 29.834230, 35.020348 |
|
|
יטבתה |
“E35°03’41.5 “N29°53’41.3 29.894815, 35.061520 |
|
|
גרופית |
“E35°03’50.6 “N29°56’37.0 29.943597, 35.064052 |
|
|
קטורה |
“E35°03’39.9 “N29°58’01.8 29.967171, 35.061077 |
|
|
לוטן |
“E35°05’09.4 “N29°59’22.2 29.989502, 35.085933 |
|
|
יהל |
“E35°07’31.9 “N30°05’03.2 30.084222, 35.125536 |
|
|
נווה חריף |
“E35°02’10.7 “N30°02’21.9 30.039405, 35.036299 |
|
|
נאות סמדר |
“E35°01’50.1 “N30°02’55.2 30.048677, 35.030590 |
|
|
שחרות |
“E34°59’59.9 “N29°54’15.3 29.904247, 34.999972 |
|
חוקר: עוזי אבנר
אני חוקר את תרבותן של החברות המדבריות ב-10,000 השנים האחרונות בנושאים שונים: חקלאות קדומה (החל מ-6,000 לפנה״ס ועד החקלאות הבדואית); מתקני צייד (״עפיפונים״ ומלכודות טורפים, החל מ-4,000 לפנה״ס); כרייה והפקה של נחושת בערבה (החל מ-4,500 לפנה״ס ועד 1,500 לספירה); ״אתרי פולחן” מדבריים (אתרי פולחן ניאוליתיים הרריים, מצבות, מקדשים פתוחים, החל מ-7,000 לפנה״ס); אתרי קבורה (החל מ-6,000 לפנה״ס); חרותות סלע (החל מ-6,000 לפנה״ס ועד סמוך לזמננו); דרכים עתיקות במדבר (החל מ-8,000 לפנה״ס); הרקע המדברי לראשיתו של עם ישראל, הנבטים בנגב ובסיני (300 לפנה״ס עד 600 לספירה); התיישבות אסלאמית קדומה בנגב הדרומי (600 עד 1,100 לספירה). המחקרים נשענים על סקרים ארכיאולוגיים וחפירות ועל ספרות רחבה מתחומי הארכיאולוגיה, אנתרופולוגיה, היסטוריה, גיאולוגיה, גיאוגרפיה, אמנות ועוד. תוצאות המחקרים מגיעים לציבור באזור, בארץ ובחו״ל, בימי עיון, כנסים ופרסומים. אזור אילת-אילות עשיר מאד באתרים ארכיאולוגיים, הרבה מעבר לצפוי על פי תנאי הסביבה הקיצוניים. חשוב לשמר את אוצרות העבר של האזור, לאפשר את המשך המחקר ולפתח אותם לחינוך ולתיירות.
המחקר:
אקולוגיה פונקציונלית וביוגאוגרפיה פונקציונלית של צמחים, תוך התמקדות בהתאמתם לסביבות קיצון.
איפיון התכונות והתופעות המורפולוגיות והאנטומיות התורמות להתאמתם של צמחים לסביבתם, תוך התמקדות בחקר הצטברות סיליקון וחומרים אי-אורגניים אחרים בצמח. המחקרים מתמקדים בעיקר בגורמים המשפיעים על ההרכב הכימי ותכולת הסיליקון בצמחים, והשפעותיהן על תפקוד הצמח ועל מבנה ותפקוד מערכות אקולוגיות. לנושא חשיבותו של הסיליקון כהתאמה ליובש וכהגנה מפני בעלי-חיים יש מקום מיוחד במחקר במעבדה.
נושאי מחקר נוספים:
היסטוריה אבולוציונית של צמחים והיסטוריה האבולוציונית של יחסי צמח-בע”ח
שירותי המערכת האקולוגית ומערכת היחסים בין אדם לצמחים לאורך ההיסטוריה האנושית
מחקרים פעילים:
חוקר מוביל:
הצוות:
טובל’ה סלומון
עמיתת מחקר ומנהלת המעבדה
ירון ניטקה-נקש
טכנאי שדה
ניב מורלי
סטודנט לתואר שני – אקולוגיה וכלכלת קיום בבקעת עובדה בתקופה הניאוליתית
Jinyu Ouyang (ממוקמת בגרמניה)
סטודנטית לתואר שלישי – תפקידו של סיליקון בצמחים עשבוניים באזורים צחיחים-למחצה נוכח שינויי אקלים
אירנה בלכר
טקסונומיה
חברי צוות בעבר:
ימית מרום – מנהלת מעבדה
גדעון קדם – טכנאי שדה ומעבדה
חנניה פורסט – סטודנט לתואר שני
Dr Renan F. Moura – postdoctoral fellow
המחקר:
מחקרים העוסקים באפיון ההידרודינמיקה, שטפי הגרופת וחלקיקים מרחפים בנחלים שיטפוניים באקלים צחיח וצחיח למחצה. לתהליכי הסעת חלקיקים בנחלים (שמעט מאוד ידוע כיצד אלו מושפעים בעת שטפון בזק בתנאי זרימה בלתי קצובה) חשיבות רבה מבחינה מדעית, הנדסית וסביבתית, החל מסחיפת גדות של נחלים באזורים חקלאיים ובאזורי התיישבות, דרך סתימה או חסימה של מאגרי מים, נתיבי תובלה וסכרים, ובהשפעה על יציבות מבנים בתוך ובסביבות ערוצי זרימה (לדוגמה קריסת גשרים וסכרים עקב שיטפון). במחקרים בנושא זה נבחנים מאפייני הזרימה והשפעתם על תהליכי הסעת החלקיקים. הניטור הנכלל בעבודות אלו מבוסס על ציוד מדידה מתקדם הכולל גיאופונים, הידרופונים, אקדח רדאר, צילומי ווידאו (LSPIV) ומד מהירות תלת כיווני לכימות של מאפייני הזרימה, שטפי הגרופת והרחופת ברזולוציית זמן גבוהה.
כחלק מהמחקר פותחה שיטה חדשנית לכיול נתוני מלכודת החריץ (מכשיר לניטור שטפי גרופת נחלית) המתבססת על איסוף הנתונים על פי השינוי במסה המצטברת, ושלא כמדידה המקובלת עד היום הבנויה לפי מרווחי זמן קבועים. שיטה זו מפחיתה “רעשים” בשטפים נמוכים ומונעת מיסוך נתוני אמת בשטפים הגבוהים ולכן מאפשרת ייצוג מדויק יותר של השינויים העיתיים של שטפי הגרופת.
פרוייקטים פעילים:
מחקרים נוספים בנושאי הידרולוגיה ושטפונות במדבר ופעולות ניטור ואיסוף נתונים נערכים גם תחת המרכז לחקר שטפונות במדבר (המלש”ב). [לינק למלשב]
קבוצת המחקר:
הצוות:
ירון ניטקה-נקש
yaron@adssc.org
טכנאי מחקר בצוות ההידרולוגי של שלוחת ים המלח
פרויקטים: ניטור שיטפונות. ריכוז נתוני ניטור, איסוף מידע בתחום הידרולוגיה-תשתיות בים המלח, עבודת שדה במחקר התחתרויות נחל דוד וקדם, עבודת שדה בנחל אשלים, עבודת שדה במחקר פיתוח שיטות ניטור שיטפונות באמצעי חישה מרחוק.
תחומי העניין של קבוצת המחקר הם פיזיולוגיה ואינטראקציה בין מיקרואורגניזמים בתנאים סביבתיים קיצונים כמו ים המלח. העבודה מתמקדת בקהילות של חיידקים ייחודיים הנמצאים במים, באדמה ועל צמחים באזורים צחיחים. במחקרים מבוצע מנסים לאתר ולזהות אוכלוסיות חיידקים המבטאים גנים שאחראים לפעילות מטבולית מעניינת שישנה אפשרות לרתום אותה לתועלת האדם והסביבה.
בנוסף הקבוצה מפתחת מערכות “הנדסה מיקרוביולוגית” המיועדות לשיפור תהליכים שונים במגוון תחומים, כגון: שיטות טיפול בשפכים, יצירת ביופילם במערכות סביבתיות שונות כמו הים, תהליכי ייצור בתחום הקוסמטיקה, פתרונות לבריאות הפה והשן ועוד. המחקרים שבוצעו הראו פוטנציאל יישומים רחבי טווח. שיתוף פעולה הדוק כבר מתקיים בתחום החקלאות.
עוד נושא מחקר מרתק ומאתגר, עוסק ב- “החלל החדש”, מושג שכוונתו שיותר בני אדם מאי פעם יגיעו לחלל. צפוי כי אנשים רבים יותר יעבדו ויחיו בחלל, במספרים שייגדלו יותר יותר בעשורים הקרובים, בזכות עלויות שיגור נמוכות משמעותית וטכנולוגיות חדשות המופיעות בתחום החלל. מטרת הפרויקט הנוכחי לתמוך בבני אדם החיים ועובדים בחלל ובמיוחד במאחזים ובסיסים פלנטריים. לראשונה בעולם, בפרויקט המתנהל כרגע, תוכנן, פותח ונבנה פוטו-ביוריאקטור ייחודי לחלל (Space Multi Species Photobioreactor [SMS-PBR]) המיועד לאפשר ניצול פסולת דלק רקטי,, CO2 ומוצרי פסולת כלליים אחרים לצורך ייצור חמצן לנשימה וחומרי הזנה נוספים. מו”פ מדבר וים המלח משתף פעולה בפרויקט זה עם אוניברסיטת בר-אילן, מכללת אפקה וחברת VTS energy Ltd..מתקן ה SMS-PBR יפקח מרחוק על צמיחתם של אורגניזמים כמו אצות, חיידקים ואף דגים. נכון לעכשיו, החוקרים עובדים על דלק החלל הרעיל (הידרזין) כמקור תזונתי אפשרי לחיידקים ואצות המותאמים לשגשוג בתנאי קיצונן. המחקר כולל איתור ופיתוח של זנים שייגדלו ב- SMS-PBR יחד עם פיתוח תא גידול מתאים – הפוטוביוריאקטור שתוכנן לאחרונה. החוקרים מנסים לשפר משמעותית את ניצול הפסולת, בטיחות הצוות ובריאותו, וליישם שימוש יעיל במשאבים תוך הפחתת עלויות המשימה בחלל. מחקר זה נערך במימון סוכנות החלל הישראלית ומשרד המדע והטכנולוגיה, ישראל. שיתופי פעולה ייתקבלו בברכה.
קבוצת המחקר:
חוקר מוביל: ד”ר אשראף אלאשהב
הצוות:
איברהים שרהבאתי (מנהל מעבדה)
כרים נירוק (טכנאי מעבדה)
מיקרוביולוגיה ו-NGS של חברות חיידקים
המחקר:
הסגולות הרפואיות הטמונות בים המלח וסביבתו מוכרות לאנושות ונחקרות רבות לאורך ההיסטוריה. הפרמטרים העיקריים הקיימים באיזור ים המלח ונחשבים כבעלי השפעה מיטיבה לאדם הם ספקטרום קרינת שמש ייחודי (כיוון שים המלח הוא המקום הרחוק ביותר מהשמש על פני האדמה), לחץ חלקי גבוה של חמצן באוויר והימצאותם של מינרלים חיוניים בכמויות גבוהות במיוחד במי הים, בקרקע (בוץ) ובאוויר. במחקרים קליניים רבים ומקיפים, הנערכים לאורך שנים רבות וכוללים אוכלוסיות מגוונות של מטופלים הסובלים ממחלות אוטו-אימוניות בעלות ביטויים עוריים כגון פסוריאזיס, אטופיק דרמטיטיס, ויטיליגו ועוד, נבדקות השפעות השהיה בסמוך לים המלח תוך חשיפה מבוקרת לקרינת שמש ותנאי סביבה. השפעות אלו נבדקות הן על ידי מעקב אחר מצב רפואי לפני ואחרי סדרת טיפולים כמו גם לאחר זמן וכן על ידי כימות מדדים ברמת המעבדה כמו חותמת ביטוי גנים ושינויים במערכת האימונית בדם. פרסום ממחקרים אלו הוכיח יעילותם של טיפולי פוטותרפיים בים המלח להשגה דרמטית של היקף וחומרת נגעי פסוריאזיס לאורך חודשים רבים וזאת ללא שימוש בתרופות כלל.
כדי לאפיין במדויק את תנאי סביבת ים המלח שאין דומה להם ובמטרה לשפר ולדייק את תוכניות הטיפולים מבוססות הפוטותרפיה, מבוצעות בסביבת ים המלח מדידות ביומטאורולוגיות כולל אורכי גל בתחום UVA ו- UVB, ניטור ארוסלים והשוואת נתוני קרינה לאזורים ייחודיים אחרים בעולם. בעבודות אלו נחקרים ההרכב של קרינת הUVB הגלובלית, היחס בין קרינה ישירה למפוזרת ויישום התוצאות בטיפולי פוטוקלימטותרפיה בים המלח.
קבוצת המחקר:
חוקר מוביל: ד”ר (MD) מרקו הררי
הצוות: ד”ר אברהם קודיש
המחקר:
המכון לחקר העור, שהינו חלק משלוחת ים המלח, מוביל מחקרים יישומיים ותהליכי פיתוח טכנולוגיות ומוצרים פורצי דרך הקשורים לבריאות עור האדם ותפקודו. תחומי המחקר והפיתוח משלבים קוסמטיקה, דרמטולוגיה ורפואה. לחוקרי המכון ניסיון רב וממושך בעבודה עם משאבי טבע וסביבה היחודיים לאיזור ים המלח והמדבר, קרי, מינרלים המצויים במי הים, בקרקע ובאויר, תנאים אטמוספיריים- קרינה, לחץ חמצן, וצמחי מרפא מדבריים- אנדמיים ואחרים.
החי והצומח בסביבת ים המלח נדרשים תדיר למצוא פתרונות ולפתח לעצמם מנגנונים מיוחדים להתמודדות עם איומים ולחצים (עקות) המופעלים עליהם כל העת. לחצים אלו כוללים בין היתר את הצורך לשגשג בסביבה רוויית מלחים, באקלים חם מאוד ויבש, בזמינות מועטה של מים מתוקים, באווירת קרינה על-סגולית גבוהה ובנוכחות של מזיקים שונים.
לפי גישת חוקרי המכון, הגדרת ‘מהו עור’ מורחבת ומיושמת לכל שטח פנים המכסה גוף כלשהו ומכאן שתחום המחקר נפרס וכולל את בראשונה את עור האדם אך עוסק גם בעורם (או פרוותם) של בעלי חיים שונים, במעטה המיקרוביאלי העוטף מרכיבים שונים בצמחי המדבר (עלים למשל) ובמעטה העליון של גופי מים כגון ים המלח עצמו והבולענים שנוצרו לחופיו.
מחקרים רבים הנערכים במכון לחקר העור ובשלוחה בכלל מנסים להתחקות אחר מנגנוני התמודדות טבעיים אלו במטרה לנסות ללמוד אותם ולמצוא דרכים ליישמם לתועלת האדם. כדוגמאות לכך ניתן להזכיר מנגנוני הגנה על- ותיקון של- DNA בחיידקים אוהבי מלח כמו-גם ביופילם מיקרוביאלי הנוצר סביב עלי עץ השיטה ומקנה יכולת הגנה מקרינת שמש גבוהה.
שילוב הידע לחדשנות: שיתוף פעולה בין פיתוח מודל העור למיקרוביולוגיה. מחקר לבחינת אפשרות הפקתם של חומרים המבוססים על תוצרי חיידקים מהסביבה לפיתוח תכשירים דרמטולוגיים. במחקר זה משולבים הידע והממצאים במיקרוביולוגיה עם מודל העור האנושי החי.
תחומי התמחות ומחקרים בביצוע:
לרשות המכון לחקר העור וחוקריו עומד מיטב המכשור הקיים ובכלל זה כל הדרוש לעבודה עם תרביות תאים, חיידקים, וירוסים ותאי פטריות בצלחת, עם תרביות רקמה ממקור אנושי או חייתי, למערכות עור משוחזר ועוד. לצורך ביצוע אנליזות ביוכימיות, ביולוגיות וכימיות קיימים ספטרופוטומטרים וקוראי פלטות מתקדמים, UHPLC, מכשיר ייחודי מסוגו לקביעת ערך מקדם הגנה מקרינה (SPF/UVAPF) בתכשירים, תמציות ובדים, מיקרוסקופיה מתקדמת כולל פלואורוסנציה ואפשרות לlive cell imagine, FACS, וכל הדרוש להיסטולוגיה. בנוסף, מכשור מגוון עבור מחקרי השפעות קרינת שמש וחומרי הגנה על תרביות ורקמות- מנורות UVA, UVB, UVC ו-IR.
להכנת חומרים פעילים ופורמולציות למחקר, מתמציות צמחיות ועד לתכשירים סופיים, מצוידות מעבדות המכון במיטב הכלים ובכללם מערכת חדשנית להפקה מקבילה של תמציות בתנאים ובממיסים שונים (ASE350), אוופורטור, מהמגן סילברסון וכן מערבלים שונים, תנורי ייבוש ושריפה, מכשירי מדידות pH, צמיגות, עוצמות וספקטרום קרינה (טבעיים או מלאכותיים) ועוד.
אספקת שירותי מחקר בתחום בריאות העור ופיתוח מוצרים לתעשיות הקוסמטיקה והפרמצבטיקה:
המכון לחקר העור מספק שירותי מחקר וניסוי בתשלום וכן מנהל שיתופי פעולה מגוונים: מכירת שירותי מחקר פרה-קליניים לחברות קוסמטיקה, דרמטולוגיה וסטארט-אפ רפואי, בהתבסס על ידע וניסיון רב של הצוות, תוך שימוש במודלי הניסוי הייחודיים שפותחו במקום, ובהישענות על מגוון רחב מאוד של מכשור מתקדם ויכולות טכנולוגיות מהשורה הראשונה בעולם. אנו בצוות המחקר מנוסים בייעוץ ובבניית מערכי ניסוי המותאמים אישית לכל לקוח לפי דרישותיו ויכולותיו. צוות המחקר רגיל בהובלת ניסויים המיועדים להצגה לגופי רגולציה רלוונטיים, עבור רישום פטנטים או לשם פיתוח עסקי של מיזמים וגיוס משאבים ממשקיעים. אנו מבצעים סריקת מתמדת של הספרות המדעית במטרה למצוא ולהטמיע שיטות ומכשור חדשים ומתקדמים. הצוות של שירותי המחקר מומחה בעבודה תחת סטנדרטים מחייבים של שירות לקוחות, פרוטוקולי ניסוי ודיווח, דיוק, אמינות, דיסקרטיות ולוחות זמנים צפופים. לכל עבודת מחקר ממונה חוקר אחראי בדרגת P.hD הנמצא בקשר ישיר ורציף עם מזמין העבודה. בנוסף ובאם נדרש, אנו מקושרים למומחים מקצועיים וליועצים מנוסים מהמעלה הראשונה, היכולים לתת ערך מוסף רב בכל מקום שנדרש.
מוזמנים לפנות אלינו ולקבל פתרון התפור בדיוק לפי צרכיכם.
קבוצת המחקר:
חוקרת מובילה: ד”ר נוית עוגן-שטרן
navit@adssc.org
חוקר שירותי מחקר: ד”ר תומר קטושבסקי
tomer@adssc.org
מנהל תפעול ופיתוח עסקי: אורן רז
oren@adssc.org
הצוות:
raanan@adssc.org
תלמיד לתואר שלישי. מנחים: ד”ר גיא כהן וד”ר אריה גרוזמן (בר אילן)
תחום מחקר: פיתוח מודל תאי לסריקת מעכבים של IL-33 על מנת למצוא פתרון למספר מחלות עוריות
לובה גולוביצ’ר
עוזרת מחקר, מתמקדת בביצוע שירותי מחקר לתעשיית הפארמה והקוסמטיקה
טופז אלופר
תלמידה לתואר שני. מנחים: ד”ר נוית עוגן-שטרן וד”ר עידן כהן (בן גוריון)
תחום מחקר: פיתוח מודל לריפוי פצעים בעור אנושי
היאם אבו-גליון
עוזרת מחקר, מתמקדת בביצוע שירותי מחקר לתעשיית הפארמה והקוסמטיקה
המחקר:
המחקר באזורים מדבריים מאתגר בעיקר בשל הנגישות המוגבלת לאזורים הנרחבים ומשום השונות המרחבית והעיתית המאפיינת אזורים אלו. כדי להגבר על אתגרים אלו, פונים לשימוש בהדמאות לווין לצורכי מחקר. שיטה זו, בה נעזרים החוקרים בהדמאות לווין מסנסורים שונים, מאפשרת לרכוש מידע על אזורים נרחבים, ברזולוציה עיתית ומרחבית גבוהה וללא צורך להגיע פיזית לכל נקודת עניין בשטח הנחקר. צוות המחקר מתמחה בפיתוח שיטות חישה מרחוק ועיבוד מידע מרחבי בסביבה המדברית. המחקר משלב ההידרולוגיה וטכנולוגיות חישה מרחוק.
תחומי התמחות ומחקרים בביצוע:
קבוצת המחקר:
חוקרת מובילה: ד”ר סיון איזקסון
הצוות:
גל כגן
טכנאי GIS
המחקר:
המחקר מתמקד באזור ים המלח ובעיקר בחקר הארכיאולוגי של נווה המדבר עין גדי. בעשורים קודמים (סביבות 1980 ואילך) בוצעו סקרים ארכיאולוגיים שיטתיים של מפת עין גדי. במסגרת העבודה מנוהלת חפירה ארכיאולוגית רשמית בנווה עין גדי – חשיפת הכפר העתיק – תקופת הבית השני. לאורך עונות החפירה, המתקיימות מדי שנה, נחשפו עוד ועוד חלקים ממתחם ההתיישבות העתיק ובו מבני מגורים, חדרי הכנת מזון ואחסון, חצרות, רחובות ועוד. במקום נמצאו כלים שונים לבישול, אפיה ועיבוד חומרים, מטבעות, אביזרי נוי, שאריות מזון וכד’.
בנוסף, נחקרת ההיסטוריה של פעילות אדם ושייט בים המלח. התייבשות ים מלח ואדמת החופים הנסוגים שסביבו, שעד לא מזמן הייתה קרקעית הים, מנוצלים לסקירה שיטתית ורבת שנים של המרחב במטרה לאתר ממצאים ועדויות שיוכלו לשפוך אור על היסטוריית פעילות האדם בים. עם השנים נחשפו בין היתר עוגנים בתצורות ומתקופות שונות שלאחר פעולות שימור וזיהוי מלמדות על התקופות בהן שטו על פני ים המלח, על התקופות בהן מדובר ועל הטכנולוגיות שהיו בשימוש באותם זמנים.
קבוצת המחקר:
חוקר מוביל: ד”ר גדעון הדס
הצוות: משלחות מתנדבים לעונות חפירה
פרויקטים פעילים:
ניטור מצב עצי השיטה במניפת נחל צאלים בעקבות הארכת תעלת ההזנה של מפעלי ים-המלח
הפעלת גרעין רבייה של דגי נאוית ים-המלח לצורך תגבור הדברה ביולוגית של זחלי יתושים בכיכר סדום
סקר ופעולות הסברה ומניעה למיגור עצי-נוי פולשים במרחב ים-המלח
ניהול מדעי וריכוז של ניטור עצי השיטה בדרום הארץ
פרויקטים בעבר:
חוקר מוביל:
הצוות:
טובל’ה סלומון
עמיתת מחקר ומנהלת המעבדה
מיכאל בלכר
צמחים פולשים, הפעלת גרעין הרבייה
אירנה בלכר
טקסונומיה, הפעלת גרעין הרבייה
חברי צוות בעבר:
שחר כהן – ניטור זבובים ויתושים
איריס אשד – ניטור זבובים ויתושים
חינוך ותרומה לקהילה הינם נדבכים מרכזיים בחזון ובמוטיב עליהם מושתת מו”פ מדבר וים המלח. עמותת המו”פ ועובדיה רואים את המעורבות בקהילה המקומית הן כזכות גדולה והן כמחוייבות עמוקה. עובדי שלוחת ים המלח גרים, חיים ונושמים את הקהילות במרחב כל העת. החוקרים והצוות מפתחים, מובילים ומוציאים לפועל מפעלים חינוכיים מגוונים, המקיפים את כל רבדי האוכלוסיות המקומיות, מטף ועד זקן. פעילויות אלו כוללות הוראה בבתי ספר יסודיים ותיכוניים, הובלת קבוצות מצויינות מדעית, הנחיית תלמידים בעבודות חקר וגמר, העברת חוגים בתחומי מדע וידע, פיתוח חשיבה ביקורתית, עריכת שאלות חקר ועוד. הצוות אף פועל להנגשת מדע ופיתוח סקרנות בונה גם אצל ילדי הגיל הרך. מדעני השלוחה עורכים מפגשי פעילות חווייתית ומעשירה הן במוסדות החינוך וביישובי המרחב והן במעבדות המחקר עצמן. כלל תושבי מרחב ים המלח וקבוצות הגיל השלישי נהנות מהרצאות מדע מרתקות בנושאים מגוונים ומפעילויות שונות וימי שיא. בנוסף, קבוצות מצויינות מדעית וקבוצות סטודנטים מכל העולם מגיעים להתרשם ממעבדות המחקר ומהפעילות הענפה הרוחשת בהן. כלל המפעלים החינוכיים נבנים ומנוהלים בשיתוף פעולה הדוק ופורה עם מחלקות החינוך והתרבות במועצות, עם מנהלי וצוותי החינוך בבתי הספר באיזור וכן עם גורמי הקשר ביישובים פנימה.
רכז חינוך: מר משה איטח moshe@adssc.org
הצוות: כל עובדי השלוחה
גאולוגיה, הידרולוגיה ובולענים:
תחומי מחקר ופיתוח אלו הובלו בעיקרם על ידי מר אלי רז וד”ר כרמית איש-שלום.
תיירות
העבודה בתחום זה עסקה בניסיונות לקידום ופיתוח תיירות מקומית ואזורית ובעיקר בשיטה של הקמת ‘דרך תיירות’ לאורך תוואי כביש 90. ‘דרך תיירות’ היא מודל ההולך ותופס תאוצה בעולם כאשר תחת נושא מרכזי נבחר בונים מסלול טיול ופנאי מוגדר המכיל נקודות עניין שונות המתכתבות עם התמה המרכזית. נקודות אלו יכולות לכלול מוקדי עניין בנושאי טבע, היסטוריה, אדם וכן מוקדי בילוי, פנאי, תרבות, מזון ולינה.
תחום מחקר ופיתוח זה הובל על ידי ד”ר אלעד אלמוג.
ד”ר טארק אבו חאמד, הוא ראש המרכז לאנרגיה מתחדשת ושימור אנרגיה (CREEC). ע”י מינוף תנאי האקלים הספציפיים של הערבה ורמות הקרינה הסולאריות הגבוהות, החוקרים של CREEC עורכים מחקרים במגוון רחב של נושאים, המתמקדים במדיניות אנרגיה, דלקים סולאריים, טכנולוגיות פוטו-וולטאיות, ביומסה, אנרגיית רוח וסולאר תרמית וכן טכניקות בנייה חדשניות, המותאמות לחסכון באנרגיה באקלים מדברי. המחקר של המרכז תומך ביוזמות אזוריות לבחון ולהשיק פרויקטים של אנרגיה מתחדשת בקנה מידה קטן, כולל פאנלים סולאריים עם ניקוי עצמי, טכנולוגית ביודייג’סטר, התפלה סולארית ועוד. סדנת האנרגיה המתחדשת, שהוקמה בשנת 2015, מרחיבה את היקף המחקר והניסויים ומגבירה את מעמדו של המרכז כמוביל בטכנולוגיות מנותקות רשת, בטכנולוגיות בקנה מידה קטן עבור קהילות כפריות ושוליות.
חוקרת: רחלי ארמוזה-זבולוני
עוזר מחקר: איתי עבאדי
עוזר מחקר: ינאי שלומי
חוקר: גבי בנט
חוקרת: אביגיל מוריס
כחוקרת אנתרופולוגית אני לוקחת חלק בארבעה מחקרים מגוונים באזורי הערבה, ים המלח והנגב הכוללים:
א. “תהליך ההזדקנות בערבה: תפיסות, חוויות ותכנון לעתיד”. המחקר בודק כיצד אנשים בחבל אילות בגילאי 65-50 תופסים וחווים את תהליך ההזדקנות ברמה האישית, הקהילתית והאזורית ועל מה מצביעות תוצאות המחקר ביחס לרווחה (well being) העתידית של האוכלוסיה המזדקנת באיזור.
ב. הערכה של שירותי מערכת אקולוגית תרבותית בערבה הדרומית. המחקר עוסק בשני תחומים:
ג. מחקר עם ד”ר יהושע שמידט במימון משרד המדע והטכנולוגיה ומתואם עם ועדת ההיגוי הבין- משרדית להיערכות לרעידות אדמה:
ד. הכנסות בלתי פורמאליות בקרב נשים בדואיות בכפרים לא מוכרים בנגב. המחקר בוחן את הדרכים השונות בהן נשים בדואיות, החסרות זכויות שוות בפיתוח מערכות כלכליות מתאימות בישראל, פונות למערכות כלכליות מקומיות מצומצמות, שמטרתן לייצר רשת ביטחון כלכלית להישרדותן.
חוקר: אילן סתוי
תחום העניין שלי מתרכז בשימושי קרקע ובהשפעות שיטות ממשק על תפקוד גאו-אקולוגי של מערכות מדבריות. בין שימושי הקרקע העיקריים בהם אני עוסק כלולים אדמות חקלאיות, שטחי מרעה, אדמות ייעור, ושטחים ‘טבעיים’. עיקר עבודתי מתרכז במחקרים הקשורים לשימושי קרקע אלו בדרום הארץ, במרחבי הנגב והערבה. במסגרת זו אני בוחן כיצד משפיעים שילובים שונים של שימושי קרקע ושיטות ממשק על איכות הקרקע, כפי שבא לידי ביטוי במגוון תכונות פיסיקליות, כימיות וביולוגיות שלה, כמו גם את השפעתם על תהליכים בפני השטח, כולל חידור מים לפני הקרקע, נגר עילי וסחיפת קרקע. דגש מיוחד ניתן בעבודתי להשפעות על מחזור הפחמן האורגני בקרקע, כולל הפחמן האורגני הכללי ופרקציות פונקציונאליות שונות שלו. תחום עניין נוסף הוא מערכות קציר נגר שהוקמו בתקופות קדומות ופעלו עד סוף המאה ה-20 בערבה, המעידות על קיום תשתית חקלאית אקסטנסיבית באזור. בהקשר זה, אני עוסק גם בבחינת היתכנות של מערכות קציר נגר אלו במשטרים אקלימיים שונים, הרלוונטיים להיסטוריה הקדומה עד המאוחרת של האזור.
עוזרת מחקר: יוליה גוסרוב
במעבדה מבוצעות מגוון בדיקות פיזיקליות, הידרולוגיות, כימיות וביולוגיות של הקרקע. תכונות אלו נבדקות בדגימות הנלקחות מאתרים שונים בנגב ובערבה, הנמצאים תחת שימושי קרקע שונים כגון: שטחים פתוחים, אדמות חקלאיות, שטחי מרעה ואדמות ייעור. לימוד תכונות אלו מאפשר את בחינת התפקוד הגאו-אקולוגי של המערכות הללו, כמו גם את הגברת ההבנה של תהליכים פדוגניים וגיאומורפיים בשטח. מבחינה פרקטית (חקלאית), מסייעות בדיקות הקרקע המבוצעות במעבדה לבחינת השפעות שיטות ממשק שונות וגידולים שונים על תכונות הקרקע והסביבה. מטרת בדיקות אלו היא הגברת היצרנות החקלאית, תוך צמצום התשומות הכרוכות בתהליכי הייצור ושמירה על משאבי מים, קרקע ואוויר. בנוסף, משמשת המעבדה לניטור קרקעות מדולדלות או מזוהמות. כמו כן, מספקת המעבדה שירות עבודות חוץ (בתשלום) בכל אחד מתחומים אלו.
חוקרת: שגב שאולוב, ניצן
עוזרי מחקר:
לירי קופלביץ’
שי חן
אקולוגית מדברית עוסקת בכל התחומים של אקולוגיה במדבר בכלל ובערבה בפרט. במרכז לחקר שיטים חוקרים בעיקר את יציבות אוכלוסיות השיטים לאורך השנים. יחד עם זאת, הצוות חוקר אספקטים שונים הקשורים לשלושת מיני השיטים. אחת לשנה מתקיים ניטור שיטים בכל הערבה וים המלח באתרים קבועים ושל עצים מסומנים. בנוסף לכך, בשלושה אתרים (עברונה, נחל שיטה ושיזף) מתקיים ניטור עונתי מספר פעמים בשנה וכן מחקרים נוספים הקשורים לשיטים.
מנהלת: עינת אברהם
מטרת החינוך הסביבתי להעביר ידע, להעלות את המודעות הסביבתית, להעצים נוער בתחום מנהיגות סביבתית, לחזק את תחושת השייכות למקום ולחנך לאהבת הארץ בכלל והאזור בפרט. אנו שואפים לחינוך מקומי מקיים בונה תשתית להגברת תחושת אכפתיות, הערכה ואחריות למקום ושמעניק כלים למעורבות אזרחית ולהובלת שינוי. המחלקה פועלת במסגרת החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי עם הקהילה ולמען איכות הסביבה. הפעולות:
רכזת תחום: רינה קדם
מרכז מדע ים המלח והערבה יוזם ושותף למספר פרויקטים בנושאים חוצי גבולות. המרכז ממוקם בין אילת לצפון ים המלח לאורך גבול משותף של מעל 200 ק”מ עם ירדן. ישנן סוגיות ומפגעים סביבתיים רבים בעלי אופי חוצה גבולות, אשר אנו חולקים עם שכנינו.
מטרת המחלקה לקדם פרויקטים ומחקרים חוצי גבולות עם חוקרים ושותפים ירדנים ופלסטיניים בכדי לקדם ניהול משאבי טבע משותפים, פיתוח קהילתי וכלכלי לצד שימור סביבתי. כמו כן, צוות המחלקה אוסף עם השנים מומחיות בתהליכי שיתופי הפעולה עצמם כמו האתגרים וההזדמנויות, המורכבויות והרגישויות, שבעבודה משותפת מסוג זה בתנאי קונפליקט ופוסט קונפליקט. בין פעילויות המחלקה:
העבודה נעשית בניהול משותף עם ארגונים ירדנים ופלסטיניים וקהל היעד העיקרי הינו קהילות הגבול, אשר חולקות את האזור הגאוגרפי הייחודי מים המלח ועד הים האדום. במחלקה ארבעה אנשי צוות ישראלים. בנוסף, רינה קדם הינה תלמידת דוקטורט באוניברסיטה העברית, אשר חוקרת את השיתוף פעולה הסביבתי בין ישראל לירדן ובבלקנים, על מנת להבין את השפעתו על קהילות גבול: על יציבות פוליטית, שימור סביבתי ופיתוח קהילתי.
חוקר: אסף הולצר
ארכיאולוג, מדריך (מורה דרך) ומפתח תיירות תוכן בדגש על סביבה ואדם במרחב המדברי.
תחום מחקר: כלכלה וחברה באלף השלישי לפנה”ס בדרום הערבה, במסגרת לימודים לתואר שלישי בארכיאולוגיה באוניברסיטת ת”א, וכחלק ממשלחת החפירות של אוניברסיטת ת”א בתמנע ובמרחב.
תיירות תוכן: דרום הנגב והערבה כמרחב מדברי בעל מגוון נופי סביבתי והיסטוריה אנושית מרתקת, מהווה פוטנציאל לתיירות המבקשת תכנים איכותיים, היכרות בלתי אמצעית עם הסביבה המדברית על מאפייניה השונים ועם פעילות האדם בה בעבר ובהווה.
מטרת עבודתי בהקשר הזה לקדם ולתאם פעילות מחקר כמחוללת תוכן תיירותי, ולהנגיש את תוצאות המחקרים לפלח של תיירות תוכן – תיירות פנים ותיירות נכנסת.
רכיב מרכזי בתחום זה הוא ליווי מדעי ככלל וארכיאולוגי בפרט של פארק תמנע, פיתוח תכנים וחומרי הדרכה ואוצרות מרכז המבקרים במבואת הפארק.
בנוסף, אני שותף לתכנון התיירות האזורית – פארק תיירות המדבר, המקודם ע”י החברה הכלכלית של המועצה האזורית חבל אילות.
סטודנטית: ניצן שגב-שאולוב
במסגרת עבודת הדוקטורט שלי אני משתתפת בתכנית ניטור של 5 שנים, בודקת מגוון של החי והצומח ובוחנת כיצד דליפת הנפט השפיעה לא רק על האוכלוסייה שלהם, אלא גם על התנהגותם כדי לספק תמונה ברורה יותר לשימור ושיקום שמורת עברונה.
במהלך התקופה המודרנית, מינים ובתי גידול חשופים לשינויים סביבתיים מהירים רבים, אשר נגרמים בידי האדם. שינויים אלה כוללים שינוי בתי גידול, חשיפה למינים אקזוטיים, ניצול יתר של משאבים, שינויי אקלים וזיהום. מקור רציני של זיהום ברחבי העולם הוא דליפות דלק, אשר עשויות לגרום לנזקים נרחבים למינים של חי וצומח ולאקוסיסטמה. כאשר הסביבה נחשפת לקטסטרופה, ההשפעה על מגוון המינים מתרחשת מיד, אך השפעות של שאריות עשויות להימשך שנים.
שמורת הטבע עברונה סובלת מהפרעות אנושיות – היא זוהמה פעמיים על ידי נפט גולמי בשנים 1975 ו-2014. במטרה להעריך את הנזק, אשר נגרם למערכת האקולוגית המדברית לטווח הקצר והארוך, מבוצע בשטח ניטור של 5 שנים העוסק בבחינת גורמים שונים של קרקע, צומח ובע”ח. בעבודה זו נבחנת ההשפעה של דליפת הנפט בשלוש רמות שונות: רמת החברה, רמת האוכלוסייה והתנהגות.
כמו כן, פרוטוקול שימוש באינדיקטור התנהגותי, אשר ישלים את תוצאות הסקרים הדמוגרפים ע”י תצפיות שדה וניסויים התנהגותיים מבוקרים בתנאי מעבדה על חיפושיות שוכנות הקרקע מזוסטנה (M. angustata) , זחלים של ארינמלים (Myrmeleontidae) ושני סוגי זוחלים: שנונית האז (Acanthodactylus opheodurus) וישימונית תמנע (Stenodactylus sthenodactylus).
המטרה לזהות אינדיקטור התנהגותי פוטנציאלי, אשר יאפשר להעריך בצורה מיטבית את מצב השמורה בעתיד ויסייע למקבלי ההחלטות לקבוע כיצד לנהל שמורה אשר סבלה מזיהום נפט, במקרה של עברונה כמו גם במקרים עתידיים.
המחקר האקולוגי במו”פ מדבר וים המלח כולל מערכות שונות באזור המדברי. המחקרים עוסקים בעיקר באזור הצחיח קיצון אבל גם מספר מחקרים באזור הצחיח. המחקרים עוסקים בניטור ומחקר של מגוון מערכות טבעיות מתוך מגמה להבין את המבנה והתפקוד של המערכות האקולוגיות הטבעיות של הצחיח קיצון. הבנה וניטור אלו מאפשרים לנו לאמוד נזק הנגרם למערכת הטבעית ולכן אנו משתמשים בידע זה להשוואה עם מערכות מופרות. כך אנו דוגמים השפעות אסונות אקולוגים כגון דליפת הנפט בעברונה ודליפת החומצה בנחל אשלים על המערכות המדבריות, השפעת המערכת החקלאית והפרעות נוספות. אנחנו גם לומדים את הקשר שבין האדם לסביבתו גם מבחינת הפרעות למערכת הטבעית וגם את תרומת הטבע לרווחת האדם ושירותי המערכת האקולוגית.
